פורום נסיונות פעילים (עמוד 5661)

והדמעות מגיעות. ומציפות.
וקשה.
ולבד.
כן, הבוקר התחיל גרוע.
רבל זאת לא הסיבה לכל הדמעות שלא מפסיקות להציף אותי.
מציפות.
סתם כי ככה.
אני לבד.
יש מסביבי מלא אנשים. המון. אבל אני לבד.
הייתי מגעילה, פגעתי, העלבתי, לא כל כך מהר נחזור לדבר.
זה טוב או לא, אין בי שום כוחות לחשוב. אפילו טיפה.


אפילו לא נכנסתי הביתה, נשארתי על הספה בחוץ.
ולא, אני גם לא אכנס. לא ככ מהר.
די. הכל גדול עלי.


אני צריכה עכשיו חיבוק אמיתי. אני צריכה להרגיש שיש מישהו שאני חשובה לו באמת.
אם יש מישהו כזה, הוא חא היה עושה לי מצפון עכשיו. הוא היה מחבק ונותן מקום לדמעות.
כי אם הבוקר לא הספיק, הם דאגו להוכיח כמה אני לא בסדר.

אין לי אף אחד. את זה אני כבר יודעת.
יש המון ואין אף אחד.
מסובך לי. מבולבל לי. אני לא מבינה כלום.

קבלו משו שקבלתי במייל:

 

 

לפוטו צמצם בגאולה דרושה עובדת ל3 משמרות בשבוע(יש אפשרות ליותר..), עדיפות לערבים. 

העבודה כוללת עזרה ללקוחות במחשבים, לקיחת הזמנות, הדפסת תמונות ומכירה בקופה.

הבוס מקסים וממש גמיש, והצוות כיפי ומשפחתי

לפרטים- מוריה אלבז

 

עדיפות לערבים בגאולה.

נחמד......

סבא הגיע.

ואני הולך אליו עד יום שישי.

אז בינתיים אכתובעל דפיםמה שרציתי.

כשאחזור

בע"ה אכתוב הכל. עוד יום וחצי.

 

טוב... אני הולך...

אנשים במציאות אומרים לי את זה הרבה... זה נכון. אני חייבת לעבוד על זה למרות שכל זה לא היה ככה וזה קרה בגלל כולם, שהייתי צריכה להיות כזו כדי לשרוד.
חיים קשים.

אני מודעת לזה.

אין לי מה לעשות אבל, זה לא מבחירה.

שיתמודדו איתי.

@טיפה של אור
רוצה נפתח דיון/ שירשור שירים/ פינגפונג?

הלוואי שנצליח משוה

אמן שאני לא יתמוטט באמצע.
ושיהיה לי כוח.
ושאני ימצא דברים.
תתפללו עליי. |מתחנן|

הייתי הולכת לשם לבד, בוכה בחופשיות ומשחררת הכל.
נצטרך להסתדר להראות להן ש"כיף" לי.

אני מזועזעת מהמידה שלי.
באמת נהייתי קטנה

וסבלתי איתו 40 דקות בערך של נסיעה.
והוא סתום.
ואני יותר ממנו.
הרבה יותר.