המשפט פתיחה שלי הקפיץ חבורת בנות משעשעות למדי בצווחות והבעות פנים מופתעות של החיים.
נמחצתי בחיבוק. לרגע הרגשתי מקובלת

אז דיבורים דיבורים
ובעצם, הפדיחה הראשונה קרתה שם. עם @נער מתבגרר. העייפות הוציאה ממני שטויות.
אחכ פגשנו את החייל. עשינו לו קצת פדיחות והבכות. מקווה שתמחול על כל היום הזה.
ואז עוד שתי ניקיות מגיעות.
והן והוא בורחים לי. וכל שניה קוראים לי ושיאו שיאו.
מילים שהיה לי חשוב לומר למוערכת ביותר, @הכל מאת ה'.
תודה על אהבה שלך, יקרה. ותודה שאת כזאת את.
ויאאלה למפגש.
כמה פדיחות במקום אחד, בכמות זמן מעטה יחסית. רבנן.
בדרך רואים את חיוס ושוב נאנחים על הבלבול שלו.
וחוה המובילה.
ומגיעים.
הקטע החשוב הוא ה-פרוזן.
שולחים תמונה לרינת, נפרדים מהניקיות המתוקות האלה והולכים לשבת בפינה מוזרה אבל יחסית שקטה.
התזמון המושלם היה כשעברנו ליד איש עם בוקסה ופתאום התחיל "הי, אפעם לא ראיתי" וכו'. @אופטימיסט לנצח הקב"ה רומז לך קבל עם ועדה שאתה כזה סטטוס ובנאלוש. שיאוו.
אממ
הדרך למרכזית הייתה דווקא נחמדה.
הולכים ברגל.
@חוני המעגל פינות מוביל אותנו דרך עצים כאילו אנחנו במחנה שלו.
ואז הם פוגשים אנשים ולבד לי בין בנים
ואז מגיעים ופוגשים את @ירא שמים! ו@עמירם. ירא דוחף לי ליד את הספר של התניא. הוא ממש קושקוש, הספר.
ואז מדברים. ואז השלמת מניין.
תגידו, שמעתם שהאיש השני אמר לי "את משחררת אותם?". זה שעשע אותי ממש.
ואז @צופיה. שהגיעה ודיברנו לנו בזמן שהבנים מתפללים.
ואז היא הולכת ואז הולכים לחתום בדף.
שם, ניסתי להפגין ידע בייניש וזה העלה חרס כי לא ידעתי להגות נכון.
הי, עכשיו אני יודעת לומר "אין הכי נמי" נכון

ואז חותמים בדף.
ואז הולכים לאוטובוס.
ואז חוני, יהיה בסדר, הולך.
ואז מביכים את אופטי.
ואז אופטי מעצבן אותי.
ואז עוצי עולה לאוטובוס.
ואז המחשבות לא מפסיקות לרוץץץ
עד עכשיו
אררר

)
רימון חוסם משומה


#(#(#(#