פורום נסיונות פעילים (עמוד 5773)

לא. אינמצב שזה קורה.
לא.
לא.

או בעצם ישמצב הם צודקים ואני החיה בסרט פה

נו שוין שיהיה

הלוואי שנעם תלך ב3 נכון? הלואי הלואי

אני ממש סנובית את יודעת?

הו כן את ממש סנובית ברור

כן תמיד ידעתי אבל עכשיו יותר

אהה אני מבינה..

אבל אם יש לכם ספרים יד שניה ואתם רוצים להחזיר אז לכו לשירה היא תשתדל ממש לעזור לכם

האחרים קשוחים מידי

כנראה שנצטרך לישון הרבה בשבת ולהשלים במוצש את כל השיעורים והתרגילים שלא עשינו

טאטע זה המון

ואיזה חפירות זה להזין באתר

אבל מה את מתלוננת על דברים שנגמרו טיפשה

אה ואין לך דרך ארץ! זה חשוב לדעת

לא אכפת לי מה אחרים אומרים אבל אין לך דרך ארץ

אוו יה איזה חום בחוץ ואנחנו יוצאים

משלימים את כל הנסיעות באוטובוס שלא עשינו בשלוש שנים האחרונות בערך

הלוואי שנעם תחזור שתחזור שתחזור

ושנהיה קצת עם שני ואז לבד

וואו, ממש סנובית!

אוקע ביי יומטוב!

מישו פנוי??

@חלילית אלט
ואת השיר האחרון תנחשי מי כתבה והלחינה למירי

או אולי יותר נכון לשאול- איפה הקו המפריד...?

כלומר- איך היא נוצרת?

יש לנו השפעה עליה?

איך/עד כמה היא משפיעה עלינו?

מה היא בעצם במח?

כן

אני מנתחת דברים המון

כן

חבל

 

 

 

 

 

קבלתי בוקס בבטן

היא אמרה אתזה כאילו בצחוק

זה כל כך לא היה מצחיק

 

נקודה רגישה מספר שתיים#

אה. זה לא מה שכתוב למעלה

לחזור לעצמי |מתכנס|
הווצאפ מבלבל. קרוב מדי
אני מתלבטת אם כדאי.
טובלי
אין לי כוח לנסיעות
למה היא גרה בחור עולם הזה
מתמטיקה זאת קללה לאנושות

אני מתה עליה. באמת
ואתמול בכיתי מתסכול עצמי.
אני לא יודעת מה אני מרגישה
הלוואי שהיה לה ווצאפ

ריעות. היקרה שלחה לי את המילים של take me to church
באלי כבר. שונאת הכנות

לא מצלמות, רוח הקודש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המשך למטה>>>

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בואו נעשה פיגוע וגם אנחנו נוכל להיכנס עם בידוק "חכם".

הסרט של אברהם שפירה אל עמונה..

מלא בעיות היו נפתרות.

כאילו, נניח היה נולד ילד בגיל 15.
מפותח, בריא, עם תודעה והכל.
הוא היה הולך לשחק כדורסל. ונכשל, ומפסיד.
ואז הוא היה רואה שיש לו יד אחת קצרה מהשניה.
והוא היה מושך בכתפיו, הלא סימטריות. ומבין
שיש לו גוף כזה. ומשחק כדורגל.
פשוט.
בלי האשמה עצמית, וכעס, ותסכול.
אוקי כאילו- רבאק, מה הוא אשם? רק אתמול הוא קבל את הגוף הזה, ככה, לא סימטרי.
שוין.
ככה הידיים. ככה זה ידיים.
ובערב הוא ישב בערב כיתה והוא צחוק ממש לא במקומות הנכונים. וזה הצחיק את כולם.
והוא קצת תמה בהתחלה, כי כאילו מה, מה הבעיה.
ואז הסבירו לו שההומור שלו שונה, ושהוא לא צוחק איפה שצריך לצחוק.
אז הוא משך בכתפיו.
טוב, אז ככה הצחוק שלי, לא במקומות הנכונים.
וכשהוא חזר הביתה הוא לא פנים לאמא
ולא התרגז על אבא.
אלא פשוט שתף אותם במה שהוא למד על עצמו
בחיוך פשוט.
הידיים שלו לא סימטריות- נכון מוזר?
והצחוק שלו לא במקום- נכון מצחיק?
זה הגוף שקבלתי. הוא משך בכתפיו.
והלך להתקלח ולישון.
ולמחרת הוא קלט
שיש לו נטיה להיעלב בקלות
ויש לו קטע עם אנשים שאוכלים בקול ואז הוא מעיר להם ואז הם מתעצבנים.
ויש לו דפוס חוזר על עצמו לאבד את הריכוז בדיוק
בפאנץ' של השיעור גמרא.
וסיפר לאמא- נכון מוזר?
ומשך בכתפיו- זה מה שקבלתי.
מה אני אשם?

אבל אני חזקה ככ

אז למי בכלל אכפת

 

ורע?

פחח שטויות

מה זה רע בכלל

עולם וורוד