מצטערת לשמוע.

אל תעשי לעצמך נזק בלתי הפיך, זה עלול להיות ממש ממש לא נעים.
את יודעת, אני חושבת שהרב קוק אומר את זה, שאנחנו חייבים לדאוג לגוף שלנו בדיוק כמו שאנחנו דואגים לנפש שלנו. הוא כותב את זה איכשהו יפה ומדויק, אבל זה נראה לי דבר נורא חשוב.

אני פעם הבנתי, שה' רוצה שאני ארגיש טוב. כי אדם שלא מרגיש טוב פיזית, לא יכול לעשות הרבה, גם אם הוא ממש רוצה.

סליחה על החפירה, אני דואגת לך.

מותק את.נחל

איזה נשמה.

אני בסדר, אני דואגת לעצמי..באמת.
זה סתם נשמע שלא.
סתם פשוט היום הקושי היה התסכול מהילדים ומעצמי..
נחתי במיטה ואני באמת מאוששת יותר.
ואני אחת האוכלות והישנות, אני יכולה ללמד אותך

שחר.

אחת האוכלות..

טוב, סומכת עלייך ⁦

⁩

פשוט תרגישי טוב, זה חשוב, זה הכל.

יום אחד אני אעלם מרוב שומן |נאנח|נחל

תודה.
את יקרה.

לאלא. את פשוט תהיי בריאה ⁦

⁩שחר.אחרונה

נחמו נחמו עמי, יאמר אלוקיכם.תכלית הכוסף

אתפרפר נחמד&

@שחר.
הכתיבה שלך.
היא יפה

תודה.שחר.

זה כיף לשמוע.

מצטרפת.טוב נו..אחרונה

נחל

נקודונת.

(מותר לי להצטרף?)

(מותרנחל

אבל
למה לך עצוב?)

(סתם המון מריבות,נקודונת.

עבר עריכה על ידי נקודונת. בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ז 10:17

אין סיכוי שנבין אחת את השניה ואין סיכוי לאולפנה שנה הבאה.
סתם אין לי כח לכלום ואני מבזבזת זמן על הפלאפון.)
(לא תביני את מה שכתוב כאן אבל לא משנה)

ובכלל, זה שרשור שלך.
מה קרה לך?

(

נחל

לי היה קשה בעבודה. ממש.
אבל ב"ה התפסקתי והכל בסדר..
תודה )

איזה כיף שעכשיו טוב.נקודונת.

אנשים טובים

נחל

נחלאחרונה

שנוניזם וזה

פסיקית, זאת ילדה שבאלי לפגוש אותה שוב
|רושם לעצמו|

אני לוקחת סיכוןגלידת לימון

ומקווה, מאוד מקווה שהם צודקים.

(לקחת סיכונים זאת אהבה שלי)נקודונת.

(וזה השנאה שלי)גלידת לימון

נקודונת.אחרונה

היי חתולMasterpiece

היינקודונת.אחרונה

אתהשחר.

אתה קם בבוקר. ולא מצליח להישאר במיטה מרוב חום. אתה עושה גילגול ומגיע לרצפה. כואב, אבל קריר ונעים.
אתה ישן עוד קצת, ואחר כך כבר לא נוח לך אז אתה קם ומתארגן לאיטך. איזה חום.
אתה מחליט על מקלחת קרה.
בסוף יוצאת לך אחת חמה.
אתה מתחיל להזיע שוב ומחליט לא לחשוב על זה יותר.
אתה שם לב שכבר נהיה מאוחר, אז אתה דוחף לתיק בקבוק ריק בתקווה שיהיה לך איפה למלא אותו, מטען בתקווה שיהיה לך איפה להטעין, ואוזניות.
אחרי שנצלית ליד התחנה כדי שהאוטובוס יראה אותך, אתה עולה אליו נוטף.
הוא מלא, ואתה מתיישב על המדרגות האחוריות, ונחנק מחוסר אוויר.
אתה בא להוציא את האוזניות כשאתה נזכר שזה שלושת השבועות. יש לך רגע של מלחמה, אתה תוהה לעצמך מה זה משנה, אם אני כבר לא מתפלל, למי אכפת שאני אשמע עכשיו שירים?
בכל זאת אתה לא שומע.

אתהשחר.

אתה מגיע לעבודה מוקדם מדי. אז אתה מסתובב סביב עצמך חצי שעה בחום, ובסוף קונה מים קרים.
אתה עולה את המדרגות שתיים- שתיים, דופק פעמיים ונכנס.
אנשים לא שמים לב, ואפילו לא מחזירים לך שלום, אתה מתיישב בשקט בעמדה שלך ומתחיל לסדר את הדפים.
הלקוחות מתחילים להגיע. אתה חסר סבלנות, אבל רוצה קידום ולכן מחייך חיוך מאולץ.
אתה עושה הפסקה, ושומר על החיוך עד לשירותים. שם אתה מתבונן במראה וישר זוויות הפה שלך צונחות. אתה נראה לעצמך כל כך מגוחך שבא לך לבכות.

אתהשחר.

אתה חושב לעצמך כמה היום הזה דפוק, ואיך שהתחיל גרוע ואין בכלל תקווה. בהפסקת צהריים אתה נזכר ששכחת להביא אוכל, ואין לך כסף מיותר לקנות עוד פעם בסופר הסמוך, אז אתה יושב ומסתכל בהודעות מלפני מלא זמן סתם כדי להיראות עסוק.

אתהשחר.

שם לב שהבטריה עומדת להגמר, ומחפש שקע פנוי.
השקע ההוא נמצא רחוק ממך, וכדי להגיע לפלאפון אתה חייב לעמוד.
אתה עומד בחוסר נוחות כמה דקות ומוותר, ופשוט חוזר לעמדה שלך וממשיך לעבוד.
הבוס מזכיר לך שמגיעה לך הפסקה, ואתה אומר שזה בסדר והכל מקרה אין לך שום דבר לעשות. הוא לא שומע ומבקש שתחזור על הדברים שלך בקול רם. אתה מחייך במבוכה, ואומר שלא משנה, וזה בסדר. המבטים של כולם שורפים אותך.

אתהשחר.

יוצא מותש מהעבודה ומפספס מדרגה. אתה מחפש את הפלאפון שלך בתיק, והוא פשוט לא שם. גם לא המטען. אתה נזכר ששכחת אותו בעבודה. עולות לך דמעות לעיניים, ואתה תוהה למה בא לך לבכות בגלל משהו כל כך מטומטם. ואז אתה מזכיר לעצמך שזה לא מטומטם וכל היום היה דפוק, ובכל זאת אתה נבוך מהדמעות.

אחרי שאתה חוזר, מתנצל, לוקח את הפלאפון, מפסיד את האוטובוס ומחליט ללכת ברגל, אתה חושב לעצמך שכדאי לך לעשות משהו מהר כדי שזה לא יהיה היום הגרוע בחייך.

אתהשחר.

עובר ליד גלידריה ומחליט ללכת על גביע מנחם אחרי כל היום הגרוע הזה. אתה שם טיפ למוכר וחושב לעצמך שאתה בסך הכל בנאדם נחמד.

הטלפון שלך מצלצל ואמא שואלת מה שלומך ומתי אתה מגיע הביתה. אתה משקר ואומר שהיה יום נפלא, ואולי תגיע לשבת, וכן, אכלתי אל תדאגי. אתה מנתק ומחליט לא לענות יותר לאנשים, גם ככה אתה מדוכדך.

אתהשחר.

מגיע הביתה, זורק את התיק על הרצפה וחושב כמה חיים דפוקים.
וחם לך, ואף אחד לא מתעניין בך. טוב, אמא זה לא נקרא. אתה מסתכל בחדשות ורואה שוב תאונות דרכים, פיגועים, וזיהום אוויר.

אתה מתקלח, אוכל לחם עם ממרח שמצאת בארון, ויוצא למרפסת. אולי שם יהיה משהו מעניין.

אתהשחר.אחרונה

הולך לישון בעצבנות, ותוהה לעצמך מה טעם החיים.
אתה מחליט שמחר יהיה יום טוב יותר. אתה לא יודע איך, אבל התקווה נותנת לך לישון.

זה סיפור משעמם על חיים משעממים של אדם משעמם. שבא לו, קצת, לפעמים, להרגיש שהוא שווה משהו.

חםםםם אששששנער מתבגרר

תשעים ותשע חמשששתכלית הכוסף

או מששהו בסגנון

נער מתבגרראחרונה

בכל אופןתכלית הכוסף

מגיע לי לכתוב גם הודעה שניה.נחמיה%

כן כן. זו השניה.

ושוב מילים לרגע בורחות לי לאווירנחל

צריך לעשות כאן שירשורים כמו בצמעשחר.

|מסתנן קנאי בהחלט|

בוקר טוב
מי ער

וכו וכו.

(אני פותחת הרבה שרשורים כאלה)נקודונת.

נכון. צריך משהו רשמי, שכולם יגיבו אליושחר.