אתה קם בבוקר. ולא מצליח להישאר במיטה מרוב חום. אתה עושה גילגול ומגיע לרצפה. כואב, אבל קריר ונעים.
אתה ישן עוד קצת, ואחר כך כבר לא נוח לך אז אתה קם ומתארגן לאיטך. איזה חום.
אתה מחליט על מקלחת קרה.
בסוף יוצאת לך אחת חמה.
אתה מתחיל להזיע שוב ומחליט לא לחשוב על זה יותר.
אתה שם לב שכבר נהיה מאוחר, אז אתה דוחף לתיק בקבוק ריק בתקווה שיהיה לך איפה למלא אותו, מטען בתקווה שיהיה לך איפה להטעין, ואוזניות.
אחרי שנצלית ליד התחנה כדי שהאוטובוס יראה אותך, אתה עולה אליו נוטף.
הוא מלא, ואתה מתיישב על המדרגות האחוריות, ונחנק מחוסר אוויר.
אתה בא להוציא את האוזניות כשאתה נזכר שזה שלושת השבועות. יש לך רגע של מלחמה, אתה תוהה לעצמך מה זה משנה, אם אני כבר לא מתפלל, למי אכפת שאני אשמע עכשיו שירים?
בכל זאת אתה לא שומע.