אני כזה מסתכלת בהודעות,ואני רואה שחברה שלי שלחה לי:'פרקש,יש לי נוסטלגיה מצחיקה רצח להזכיר לך.תתקשרי כשבאלך לצחוק
'
אני מתקשרת אליה וכזה חושבת 'נו באמת,כל החיים שלי הם בדיחה אחת ענקית,מה יש לה לומר כבר...'
אוקי,היא עונה,וישר בלי הקדמות:
"תגידי,את זוכרת את השיר הזה שחיברנו לפני איזה שנה?נו,'רק לעוף'!!!!!!!!"
איך שהיא אומרת את זה,אני על הרצפה מרוב צחוק...
אממה,מסוף כיתה ו' עד סוף כיתה ז' הייתי משוגעת(כמעט עם תעודות) על תוכים\ציפורים וכו' (אני עדיין כמובן אוהבת,אבל אז זה באמת היה שיגעון...
)
אז יום אחד,החלטתי שאני ממציאה שיר,על איך שאני רוצה פשוט-
להיות ציפור!!!
וככה זה הולך
בבקשה לא לכתוב לי עד כמה שזה דבילי,כי אני כבר יודעת את זה....
)
רק לעוף
כמו ציפור בשמיים
לחתוך אותם לכמה חלקים
להמריא
לחוש
בחופש אמיתי




ולא זאת בלבד,אלא שגם לימדתי את כל הכיתה שלי את השיר הזה!!!!
ברוך ה',
השיגעון חלף לו....