העם שלנו עבר מספיק.

במקרה שלי אמנם אני רצה ישר לקב"ה אבל שוין

שסיפרה לי שהשנה היו ימים שלא היה לה כח לקום בבוקר
ואז היא חשבה "מה, להפסיד את הצחוקים של עוצי"?! ואז היא באה.
חח זה מגחיך שככה אבל ב"ה שנזכרים בי לדברים טובים

לא בטוחה שתראי אותי כמו שהיא רואה אותי..
לא בכל מקום אני מתחרפנת ועושה צחוקים.

בכיתה שלי זה כאילו ה-- מקום
בדיוק ראיתי סרטונים שלי היום מצחיקים למות
אמאלה זה נגמר השנה הזאתתת

אמאלה אל תצפי לכלום
אני סתם מדברת מלא וקפיצית קצת
למרות שבטח אראה אותך אחרי נסיעה ארוכה גמורה מעייפות ולכמה דקות
אז באמת אל תצפי


בואי תשרי, נכיר הכי טוב שיש

(למרות שבסתר ליבי אני מצפה...)

(אין מה
פשוטת עם כמו כל אחת)

@ציף יכולה להכין אותך נפשית אלי

תעדכנו איך הולכים האימונים


(היא שלחה לי תמונה שלך. את לא מוכרת לי בכלל וזה מעצבן אותי)

לוקח כמה דקות להתרגל לקול שלה וזהו

חגיגה בסנוקר זה מצחיק

ואת עזרת לי המון!!! אני מתה עלייך תודה חיימשלי

בואי שטוזית אחת...

שטוזה שלי

כפרה עלייך!!!

הלב שלי כמעט התפוצץ.

בטוח.

יוטוב גםלך!!!

רוצה?

אל תתייחסי להערות הלא מובנות, הן שלי.

ניראה לי שאתה עם הרחקה מבקר שם יותר מאשר אני בלי הרחקה... <צ>

זה באמת קשה לסיים!!!

מבינה אותך לגמרי אחות!

אבא שלי התלהב עליכם אפילו שקצת הפחדתם אותו

ולמה התלהב ולמה פחד??

התלהב אמר שאתם צדיקים ואשריכם, פחד מכל המעצרים הרחקות וכו

הא בסדר זה פחד מובן

3...

2...

1....

עוד רגע יהיה לי ד"ת ככה זה עובד

הבנים פה לא יתנו לפגוע בכבודם

יש מכשיר די חדשני שקוראים לו מחשבב

ויש במחשב אפשרות שיהיה אינטנט

אז תלמדי ממני

http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2017/06/dvar-tora-shlach.html אתר ראשון

דבר תורה, פרשת השבוע - גדולי התורה והקבלה ברשת אתר שני

@אקונה מטטה

פעם כתבתי על זה משו ממש ממש יפה אבל הוא נאבד לי  

לקוטי מוהר"ן תנינא קטז – ויקיטקסט

לפתח את הרעיון שאם אותם אנשים לא הבינו מה זה ארץ ישראל הגשמית אז אנחנו לא מבינים מה זה א"י הרוחנית

את העומק שבארץ, שזה בעיני היה גם החטא של המרגלים, שהם ראו את ארץ ישראל הגשמית אבל לא הבינו את העומק שבא, קיצר מוזמנת לפתח את זה

למעשה, אני מתנגדת לברסלב.

אבל תודה על הרצון הטוב!

ואני גם מעלה בו לפעמים..

http://www.hidush.co.il/search.asp?catid=1&source=%F9%EC%E7

בד"כ ככה אני מכין, ואז מקשרים לאיזו גמרא, מביאים איזו אגדתא ומקשרים לנושא שאת רוצה..

אם את רוצה משהו רציני עם מקורות והרבה מפרשים אז ממליץ להכין איזה יום לפני ולתרגל קצת מול מראה

פשוט מול מראה אתהגרפים רואה איך אתה מדבר
*את

ואז הבעל של המורה קיבל אותי לישיבה שלו

אני שנאתי לדבר מול אנשים וגם היום אני עדיין לא אוהב ממש אך זה קרה בזכות אבי שמתעקש שאכין את דברי התורה שלי לבד, אלמדם בעל פה ואז או רק אותם מול כולם ללא עזרה ממנו כלל.
זו הסיבה שהייתי מסוגל לדבר מול קהל של כמאתיים נערים והם לא היו קהל אוהד במיוחד...
למרות שאותה ואתוודה, לא הייתן מסוגל לאכול כלום לפני שדיברתי מולם.

והייתי עם הספר ביד כדי להרגיש ביטחון.

וסתם ככה אין לי בעיה לדבר, אבל כשזה משו חשוב וכולם מסתכלים עליי אני לא מצליחה.

אפילו כשאני אומרת את דעתי בדיון אין לי בעיה, אבל משומה זה מלחיץ אותי מידי

את ברגבות?

 

למדה ברגבות...

סיפור-

 

נחמיה היה בטרמפיאדה.

בטרמפיאדה היו הן גברים והן נשים

בחור אחד נגש לפתע לאיזו בחורה והתנצל על איזה פעם שעקף בטרמפ מסיבה די מוצדקת (לפחות בעיניו ובעיניה) והסביר את עצמו.

הבחורה מחלה.

ואז

הוא המשיך לדבר איתה (לשון הרע!)

ושאל אותה איפה היא לומדת

והיא ענתה בקול חלוש אך הבחור שלנו חזר אחריה.

"ברגבות?

איזה קטע."

נחמיה הוא דוס. הוא יודע שאסור לדבר סתם אם האישה.

אבל לעזאזל!

זה היה קשה.

נחמיה המשיך בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום.

והתאפק.

בסוף בא טרמפ ולקח את הבחורה.

נחמיה נשם לרווחה.

אל תביאנו... וכו' ולא לידי נסיון.

נחמיה עף על עצמו.

נחמיה עייף בעיקר.

נחמיה מזכיר שבעצם- יש עולם מלא של אולפנות. כמו שיש עולם של ישיבות קטנות/תיכוניות.

ושמה יש גם חברויות ויש עוד דבר מוזר שקורים לא מעיינות וזה כמעט עליה לרגל. וואוו.

נחמיה נזכר שהוא בחצי השני של העולם.

נחמיה תוהה אם באמת זה אותו הדבר.

נחמיה תוהה אם יש מעיינים (לבנים)

נחמיה לא מחשיב את השבו"ל בהר המור.

נחמיה השתמש יותר מדי פעמים בשמו הפרטי

נחמיה נרדם.

נחמיה כדאי שתלך לישון

לכל אחד מאיתנו יש לו הסתכלות שונה על העולם וברור שהסתכלות זו משפיעה על דרך החשיבה שלו בסוגיא זו.
האדם מורכב מגוף ונשמה. פנים וחוץ.
העולם מורכב גם הוא מפנים וחוץ.

ישנם אנשים הבוחרים להסתכל על החוץ בלבד. אנשים אלו שקועים בעולם הזה ותאוותיו, לפי ראות עיניהם זה כל העולם הסובב אותם ואם כן אין סיבה לא להיות שקוע בו...
לו יעצרו רגע אנשים אלו מטרדות העולם ויתבוננו סביבם, ללא נגיעה של רצונות התאווה, מיד יראו גם בגשמיות את מציאות הבורא, שלא יתכן לומר שעולם כ"כ מורכב ומושלם נעשה בלי בורא.
כלומר ניתן להגיע לרוחניות מהתבוננות חיצונית.

אבל זו אינה המטרה. זו רק הדרך להגיע להסתכלות פנימית גמורה - להבין שהכל הוא פנימי ורוחני.
מי שמבטו מבט פנימי - מתעלה למדרגה עליונה של אמונה.
מי שמסתכל במבט חיצוני רואה במנהגי הפרושים דבר מוזר. אבל במבט פנימי, ברור שהעולם נברא להתעלות ברוחניות ולא למימוש התאוות...

דבר זה ניתן לראות בפרשתנו.
קרח, שהיה פיקח, 'עינו הטעתו' ולכן הוא לוקח את עצמו (ראה רש"י) לחלוק על משה. הוא מקנא באליצפן, מקנא באהרן ומשה. מה שחשוב זה *עצמו* הוא רוצה להיות נשיא שבט לוי ואם לא אז כהן גדול...
אבל במבט פנימי אין כלל מקום לקנאה בעולם.
הרי ה' בראני כמו שאני - וכך אני אומר כל בוקר 'שעשה לי כל צורכי' - כלומר כל הכוחות שאני צריך נמצאים בי ואין לי מה להשוות עצמי לאחרים או לרצות את כוחותיו של חברי.
אדם שמכוון לשם שמים, לא מקנא באחרים, הרי העיקר שהעבודה תעשה ומה משנה מי עושה אותה?

אהרן מידתו שלום 'אוהב שלום ורודף שלום' לכן הוא נבחר לכהן גדול. כדי לעשות שלום צריך רק להסתכל לפנימיות האדם ולהשכיח את כל הבעיות החיצוניות.
אבל קורח אע"פ שגדול ופיקח היה - כשהוא דואג רק לעצמו אינו נחשב כלום.
קרח רואה תכלת, אם זה העיקר למה שלא נצבע הכל בתכלת? (בעוד שאהרן הרי לובש מעיל שכולו תכלת....)
קרח רואה את מעמד הכהונה, אם זה העיקר למה רק אחד כהן? 'כל העדה כולם קדושים'!
אך זהו מבט חיצוני. זהו מבט גשמי ללא פנימיות.

'המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש ...'
אומרים חז"ל בילקוט שמעוני:
'מה טובה עשית לנו? הוצאתנו מארץ מצרים שהיא כגן ה' ולארץ כנען לא הכנסתנו, הרי אנו מתים במדבר והנגף משתלח בנו בכל יום.'
זוהי הסתכלות חיצונית על הנעשה במדבר. אין הם מבינים שתכלית ההליכה במדבר ואכילת המן היא לקבל תורה ולהזדכך לקראת הכניסה לארץ קדושה. הם מסתכלים על המציאות בעיניים גשמיות ואם כך אז באמת מצרים טובה יותר...
ולכן הן מסיימים ואומרים
'העיני האנשים ההם תנקר?' - אנחנו רואים ברור שכאן במדבר קשה ובמצרים היא ארץ זבת חלב ודבש ומה שמשה אומר הפוך כדי להאמין לו צריך לנקר את עיניים...
ועל כן סיימו 'לא נעלה' איננו מעוניינים להעלות את הסתכלותנו למדרגות קיצוניות של 'אנשים מוזרים' שמסתכלים על העולם במבט מוזר...

שנזכה לרומם את מבטנו להביט לפנימיות ולרוחניות בעין פקוחה וישרה.
ומתוך כך נגיע לאמונה בהירה ואמיתית ונזכה לגאולה השלמה ולכל הטוב.

שבת שלום


ע''פ שפת אמת תרנו
ומכתב מאליהו ח"ג עמ 141.