פורום נסיונות פעילים (עמוד 6052)

בתור שישיסטית שנאאתי היסטוריה מאוד, נכשלתי בכל מבחן שהוא, אפילו בבגרות פנימית שהייתה לא ידעתי כלום.
בתור שביעיסטית קיבלתי דום לב מהעובי של הספר ועוד דום לב מזה שהחומר של כיתה י הולך להיות בנוסף לכל החומר.
וואו . וואו. וואו. מתתי באותה שנייה.
גם בתור שביעיסטית אני שנאתי היסטוריה ועדיין שונאת(לא מבינה למה צריך תכמויות חומר האלו)..
עשיתי טונות מגנים השנה נכשלתי בכמה וחלקם קיבלתי ציון סבבה!
עכשיו אמרו לי ציון הגשה והתרגשתי!
כי וואו. זה הכי לא מגיע לי נכשלתי כמעט בכל המגנים בזה..
אז כאילו למה ?
ורק בגלל שהשקעתי ובאמת ניסיתי! לא שישבתי בידיים משולבות ולא ניסיתי בכלל. חרשתי ולא הצלחתי!
פשוט לא נקלט לי!
ועכשיו ב"ה עוד מעט מסיימת תספר השלישי והחומר לבנתיים יושב טוב(:
רק לומר תודה ענקית לריבונו של עולם!

הסמיילי האהוב עלי הואכי הוא עושה שלום לכולם!

 

יאללה כל אחד כותב: 

הסמיילי האהוב עלי הוא..... כי.....

שאני יכולה לשפוך הכל בלי שידעו עלי כלום!

 

תמשיכו גם אתם.

הפורום זה מקום......

 

תפסיקי לחשוב כל הזמן על מה הם יגידו עלייך.
תפסיקי לחשוב על איך הם יאהבו אותי יותר ככה או ככה.
את בכל מקרה לא ממש מעניינת אותם.
כל הזמן את חושבת מה יגידו עלי מה ידברו עלי איך הם יסתכלו עלי, פשוט חלאס עם זה.
תיהי את.
כי כשאת את, אז הם יסתכלו בצורה הכי חיובית עלייך.
אני לא ממש מאמינה לזה^^.
אבל אני צריכה להאמין לזה.
כי אז אני אפסיק לחשוב על מה הם יחשבו עלי, ואז זה יחסוך לי זמן, וכוח, ועצבים.
אממ.
אני תוהה אם לקום מהמיטה כבר לאופנה, כי מה אני כבר יעשה שם?.
בכל מקרה עוד שבוע פחות יום מחלקים תעודות. ויש כבר חופש.

כולם פה מבואסים!!!!!!!

 

דדדדדדדדדדעייייייייייייי!!!!!

 

נכון, יש קשיים, בעיות עצבונים!

 

חברה! מה לעשות? אנחנו בגלות עדיין!

 

יאלה1 כל אחד כותב משו טוב שהיה לו היום!

 

אני מתחילה: חופששששששש!

 

להעירכם?(הוא בוכה)

 

אמא יקרה! היום הייתה לי מסיבת סיום. מסיבה שחותמת את הילדות שלי. את ההווי, החברות. מסיבה שסוגרת מעגל של ככ הרבה תקופות בחיי. מסיבה שסוגרת את כל שנות התיכון מאחוריי. ותאמת שהיה לי עצוב וכואב. כואב כל כך. ובכיתי. בכיתי הרבה. התחלתי את התקופה הזו בלעדייך. את גיל ההתבגרות. הלימודים. החיים. הירידות, העליות. המורות. החוויות. השינויים בחיי. ו... ולמרות שהכי טבעי שגם אסיים אותה בלעדייך לא האמנתי שזה קורה. אמא שלי. את זאת שאוהבת אותי. אוהבת באמת! שדואגת ואכפת לך ממני הכיי מכולם. אמא מסורה שעזבה את העבודה בשביל להקדיש יותר זמן אלינו הילדים בשביל להקשיב לתת את הכל. ככ קיוותי שתהיא איתי ברגע הזה. ובכיתי ובכיתי למרות שאני לא עושה אתזה כמעט אף פעם בפומבי ותמיד שונאת תיחס ותמבטים של אנשים כשזה פורץ. אני אוהבת אותך אמא אוהבת באמת! ורוצה אותך כאן איתי.

איכס איכס איכס.
מה אני עושה עכשיו??
לעזאזל.
אוף. אוף. אוף.

התעודד ילד.

אדם תפוס פיקוד

ומה היום?
תפילה
אוכל
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד
ללמוד

גם לתנך, גם לתיל, גם מחר בגרות בחשבונאות אחת המעצבנותתת.

כמה מפתיע.

במקום יום חופש לא רשמי....