פורום נסיונות פעילים (עמוד 6254)

חדר נעול, סגור.

חושך עמום אופף אותו. חושך סמיך, חונק.

שמיכה ורודה מסתירה את הפנים היפות האלה.

תריסים מוגפים. עד כמה שאפשר;

בכי שקט. שרק אני שומעת.

ובוכה איתה יחד.

כ"כ באלי לחבק אותה!

מתי כבר יהיה לי אומץ לעשות את הדבר הפשוט הזה? גם אותה באלי לחבק. ואותה,ואותה.

חיבוק מרגיע שיעביר לה את כל האהבה שלי. חיבוק חזק, אמיתי. שתדע לפחות שאני אוהבת אותה. ודואגת לה, מאוד.

וגם להגיד לה שאני מעריכה אותה כ"כ.

על כך שהיא נלחמת ולא מוותרת.

על כך שהיא מגיבה לחיוכים שלי גם כשהיא על סף בכי

על כך שהיא זו היא ולא אחרת.

על כך שהיא לא לובשת את החולצה ההיא

על הכל.

.

אימלההה כמה עיכובים היו לי היום!! תככנתי כ"כ הרבה תוכניות והכל התפקשש  

אנחנו מתכננים כ"כ הרבה וה' צוחק.. 

תכננתי ללמוד כל היום.. אבל בסוף-

-המורה שלי נזכרה שלא נגשתי לבחינה אחת באנגלית,

והייתי חייבת לבוא לבצפר, כי אחרת היא הייתה מגישה אותי בשישים..

-אחיינים שלי החליטו לבוא לבקר וכמובן שמי ישמור עליהם אם לא אני?

-היפהופ. ובגלל הפגנה אחת הגענו רק ברבע שעה האחרונה של החוג וחזרנו לבית רק אחרי ארבע שעותֲֲ!!

מסקנה:

בזבזתי היום 10 שעות מהחיים שלי

לא הספקתי ללמוד מלאא חומר

גם צריך לחזור על הכל

ואני עייפה ממש.

מה עושים?

ברצינות.

אומייגאד!!!!

והיא מגישה אותי ב90

ישששששששששש

טליוש מאושרת!!!!!!