עטוף לך בחוטי האוזניות הדקיקים ורץ מהר מכל התרחשות שאולי תקרה אם לרגע פשוט תרגע כבר!
אל תלך. תעצור שניה תתבונן במוצבי השעון על היד ותשקע בדממה אל פנים הגוף הזה שאתה סוחב איתך על הגב. איפה שכואבות הכתפיים בחיבור הקוסמי בין מנגינה רוממה ופערי לוע אדמה חשוכה. שם איפשהו שהם מתחברים להם משלימים את הפאזל. הנפשות, הא-לוהית, בהמיות וסלילים שנשזרו בניהם והכל אתה. המפחיד, הלא מוכר, השורף, ביחד על גלי הדממה מתרחשת השלמה עם מקום כזה. והכל עוד מובע כך בכתיבה במקום לעזוב את האותיות וליצור אישיות מהדירה של עצמך שתלוי לו על בלימה עם ערגות, געגועים, אנושיות, אהבה. שמחה רוממה, יצירה, אומנות ואחיזה באדמה וממנה להביא את מי שאתה.
במקום זה אתה כותב כמי שאחזתו אימה, ככפאו שד. צעד אימופלסיבי מתבקש. אחח יגיע.



- לקראת נישואין וזוגיות