וזו התקדמות, כי פעם שנאתי את השבת לגמרי.
בכל מקרה. לילות שבת זה אומר בלי מוזיקה וזה אומר בלי לכתוב ובלי להתקשר לאף אחד, למרות שכמעט אף פעם אני לא מתקשרת, פשוט בדרך כלל אין למי. אבל בשבת בלילה זה אפילו לא אופציה.
אז בהתחלה קראתי ספר. וקראתי ספר. וקראתי ספר, עד שהעיניים נעצמו לי, ואז הלכתי לישון.
אבל כמובן, אני רק שמה את הראש על הכרית ובום טראח, פתאום אני ערנית כאילו ישנתי שבוע.
ואז כל המחשבות וכל המילים שנורא בא לי לכתוב כי אם לא הן ייעלמו והשירים שאני חייבת לשמוע כי אם לא אני פשוט לא נרדמת.
אז שכבתי וחשבתי וחשבתי שעות. ונורא רציתי לכתוב.
ולא היה לי כוח לבלבולי מוח האלה אז הלכתי וקראתי את הספר שלי וסיימתי אותו, ואז לא היה לי עוד ספר בהשג יד (כלומר שאני יכולה לקחת אותו בלי להרעיש את כל הבית) אז התחלתי לקרוא ספר של אבא שהיה בסלון.
וקראתי וקראתי וקראתי וקראתי ובסוף נרדמתי באור.
כמו כל שבת.
אני שונאת את הלילות של שבת, אני שונאת, אבל לפחות עכשיו זה רק הלילות של שבת, ולפחות עכשיו זה רק ספרים.
ואני נורא רוצה לשאול משהו אבל אין את מי.
בכל מקרה. לילות שבת זה אומר בלי מוזיקה וזה אומר בלי לכתוב ובלי להתקשר לאף אחד, למרות שכמעט אף פעם אני לא מתקשרת, פשוט בדרך כלל אין למי. אבל בשבת בלילה זה אפילו לא אופציה.
אז בהתחלה קראתי ספר. וקראתי ספר. וקראתי ספר, עד שהעיניים נעצמו לי, ואז הלכתי לישון.
אבל כמובן, אני רק שמה את הראש על הכרית ובום טראח, פתאום אני ערנית כאילו ישנתי שבוע.
ואז כל המחשבות וכל המילים שנורא בא לי לכתוב כי אם לא הן ייעלמו והשירים שאני חייבת לשמוע כי אם לא אני פשוט לא נרדמת.
אז שכבתי וחשבתי וחשבתי שעות. ונורא רציתי לכתוב.
ולא היה לי כוח לבלבולי מוח האלה אז הלכתי וקראתי את הספר שלי וסיימתי אותו, ואז לא היה לי עוד ספר בהשג יד (כלומר שאני יכולה לקחת אותו בלי להרעיש את כל הבית) אז התחלתי לקרוא ספר של אבא שהיה בסלון.
וקראתי וקראתי וקראתי וקראתי ובסוף נרדמתי באור.
כמו כל שבת.
אני שונאת את הלילות של שבת, אני שונאת, אבל לפחות עכשיו זה רק הלילות של שבת, ולפחות עכשיו זה רק ספרים.
ואני נורא רוצה לשאול משהו אבל אין את מי.
)