בס"ד
בואי נדבר על שלומי
שלומי קטן ומעוך
הוא קצת הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
הוא נראה מבוגר בהמון ממדים חיצונים והוא ילד קטן באחרים
האמת היא שהוא איפשהוא באמצע
אבל כדי לחיות בעולם הוא צריך לבחור צד להראות לכולם
אז הוא מוותר על חלק מעצמו
שלומי קטן ומעוך
הוא צריך חיבוק ואף פעם לא יבקש אותו
בדרך כלל כדי לא לצאת פאתט היום כי הוא מפחד
הוא מפחד כי לבד לו
כי החיים לימדו אותו שיעורים קשים על האנושות
וכי חברה של שלומי (שלומה) אמרה לו פעם ובעצם יותר מפעם
שלא רוצה להזדקק לאנשים
והוא כל כך הסכים בשקט
בקול זה כבר סיפור אחר
[כי כמו שכבר אמרנו שלומי נמצא באמצע כל כך הרבה דברים ובסוף בעולם צריך לבחור צד]
שלומי קטן ומעוך
אין לו הרבה מקום להתקיים בו
שנים הוא היה כותב לעצמו על הקופסה שהוא תקוע בה
פנטזיות על ניפוץ שלה או הסתתרות בה היו דבר נפוץ
אבל שלומי מתקיים פה
ומצא כאן חברים את שלומה ושלומו
ובכלל יש לו המון חיים
אבל החיים של שלומי לקחו הפסקה
וכששלומו ושלומה לא זמינים הוא חוזר לכאן
לבית הקטן שבנה בין קירות דיגיטלים
ומוצא שהבית השתנה
וזה בסדר
חלק מהיופי של המקום זה השינוי בו
אבל נדמה ששברו את החדר של שלומי
והוא הפך אורח בביתו
ולשלומי שוב אין מקום
ואין מי שיסיח את דעתו מהעובדה העצובה הזאת
שלומי קטן ומעוך
הוא יודע עמוק בפנים שיש בו טוב
לפעמים לא כל כך עמוק
לפעמים הוא ממש נוגע בידיעה וצוחק אותה לעולם
אבל
כשקשה לו מול עצמו
הוא שוב נאלץ לבחור צד
והוא מסתובב ולא רואה את הטוב
מתמלא שנאה וכל העולם סביבו שחור
שלומי קטן ומעוך
הוא למד להחזיק דברים במקביל אבל הלילה זה פשוט קשה לו מידי
הוא רוצה לבכות ולא יבכה כי הוא גיבור וחזק ושטויות כאלה
למרות שהוא יודע שמותר לבכות
שלומי יודע את כל הדברים האלו
הוא חצי מטפל כבר בעצמו
ואולי זה חלק ממה שמתסכל אותו
שהוא יודע את הכל ולכן אסור לו פשוט להיות אנושי
אבל אפילו את זה הוא יסתור
כי הוא יודע שגם להיות אנושי זה מותר ואפשר להרפות
שלומי קטן ומעוך ולא רוצה לחשוב יותר
הוא רוצה לקחת ידיד ותיק ולהתרכז בחוויה שהוא מעניק לו
הוא רוצה לראות אדום אבל יודע שהוא אף פעם לא יגיע
הוא שוקל למחוק הכל
כי שלומו יפגע
אבל הוא חייב לצעוק
שלומי קטן ומעוך
שלומי צריך לחזור לחיים
שלומי מסרב להאמין למה שהוא כבר יודע
לזה שבלי תעסוקה תמידית הוא נופל חזק
שלומי קטן ומעוך
הוא גם עלוב וחלש
מה שלומכם?