פורום נסיונות פעילים (עמוד 656)

"ברגיל, נראה לנו שאם נעצור להקשיב משהו נורא יקפוץ עלינו" אומר אביתר. "אז אנחנו רצים. בורחים מאיזה הרגשה לא נעימה. יש בזה אומץ לעמוד לבד, להיפגש עם מה שיש. עם מי שאני בלי איפור, בלי כבוד או עונג. פשוט להסכים, כמו שזה. להמתין. לראות מה יקרה. זה מפחיד. אבל זה מה שיש בעצם, זה אני. בשנים האחרונות אני מרגיש שאני מוכרח לעצור את הדהירה הזו קדימה. יש בתוכי משהו שתובע ממני להביט בו. לקבל אותו. לאהוב אותו. לא אחת אני מנסה לברוח מהמשימה ולחזור לריצה שאני רגיל בה. לאט לאט אני לומד לנשום. לתת יד וללכת בקצב שלו. שלי. בלי להדליק סיגריה, בלי ללכת למקרר. אני מסכים להיות אני, גם אם זה לא מה שחשבתי, גם אם זה לא מה שהייתי רוצה להיות. לבד, בלי שאף אחד רואה, אני נושם, ממתין, מתעכב, מחבק. נבהל ושוב מאמין. אני מרגיש שאני עומד בשעריה של אהבה גדולה. מחיר הכניסה הוא כבד. ואני מוכן לשלם. אהבה עמוקה, אהבה פתוחה, אהבת האדם את מכאוביו. הניסיון לקבל את חולשותיו. לזה קוראים אמונה. בכל מחיר, עד האהבה".

(אוי אביתר.)

לא מספיק ניק אנומימי אחד?

תאחלו לי מזל- טוב!

הם נמצאים בינינו
ביני ובינך

אדיר

שוב התחושה הזאת שמגיעה אחת לתקופה
שום דבר שאני עושה לא הולך כמו שרציתי
ולא קורה על הצד הכי טוב כמו שרציתי שיקרה
(ולפעמים זה מגיע גם מ****)
אוף, די

צריך ללמוד, נכון?
כן.

נו?

אתן את עצמי וזה לא יגמר

מתופף מתופף. בחיי שזה מגניב.
ישלו אתזה.

איזה כיף זה להיות אחרי

למרות שלא יהיו ציונים לפני מועד ב אז ניגשים גם אבל עדיין

בהצלחה למי שניגש מחר\מחרתיים

 

 

תגידו, יש מצב לקישור בדרייב לעוד ניפגש פרקים 7 ו8?

תודה רבה

אל תגעו בי,
אל תתקרבו
יש פה נחש
יש כאן חושך נורא
אל תגעו בי,
אל תראו,
את מה שפחדתם לדעת,
או להבין שקרה.

אל תתקרבו,
תעצמו חזק עיינים,
שהמפלצת לא תרגיש,
שהמפלצת לא תדע,
תתנו לה לגעת,
תתנו לה להרגיש,
אל תתערבו,
אל תעצרו
את השריפה.

תסתמו את האוזנים,
תגידו "לא ידענו"
ו"איך זה קרה"?
אל תרגישו,
אל תשאלו
אם הכל בסדר,
או שאולי אני צריך עזרה

תתעלמו,
תגידו "הוא כזה"
"מין ילד נורא",
כל הזמן לבד,
כל הזמן פוגע,
משהו בו לא בסדר
הוא בטח משוגע.

תטייחו את הכאב
ואת הצלקות בלילה
אל תהיו כאן בשבילי
או בשבילם
תגידו שלא הבנתם,
שלא הפמנתם או ידעתם
איך תחת אפכם
מת לו עוד חלל

מהה המצבב אנשיםם?מי פהה ואני מכירהה?

כולם נגד כולם.