בס"ד
קר כמו קרח המבט שלה
רגע היא עוטפת רגע היא אינה
כמו תמיד היא
משאירה חידה
בלי נשימה
עומד מולה
רוצה אותה
להיות איתי
כמו לתפוס גלים ביד
תמיד כמעט
תמיד כמעט
היא שוכבת כאן היא לצידך
היא דוקרת ואז מרפאה
מפתה אותך שוב אתה נדלק
התמכרת
איזה מין משחק
בלי נשימה
עומד מולה
רוצה אותה
להיות איתה
כמו לתפוס גלים ביד
תמיד כמעט
תמיד כמעט
-
למה תמיד אני הדמות הרעה בשירי סיפורים כאלה?
למה אני תופסת את עצמי ככה?

חברה! יש תותים |מאוהב|





