כלומר אני צריכה ללכת לעיר או למרכזית ולקנות אוזניות חדשות,
כלומר מעכשיו עד עוד נגיד שנתיים לא יהיו לי אוזניות.
גלידת לימוןכלומר אני צריכה ללכת לעיר או למרכזית ולקנות אוזניות חדשות,
כלומר מעכשיו עד עוד נגיד שנתיים לא יהיו לי אוזניות.
פנים אחרות.יש אצלנו איזה ילד חי בסרט (בגילי..)
נראלי ישלו מיליון בוקסות, כל פעם הוא הולך ביישוב עם בוקסה..
ישלו איזה אחת גדולה כזאת שנתלית כמו תיק צד קיצר מלא פעמים ראיתי אותו הולך איתה לא דלוקה..
אבל הוא כל החיים עושה פוזות..
פנים אחרות.מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)