פורום נסיונות פעילים (עמוד 6704)

|בוכה| זה לא פייר

לכותל אין מורשת
רק קרן

והיא אפילו לא דואגת למדריכים טובים

בס"ד

הלוואי שעד אז הכל יתבהר, אבל בינתיים אני לא מצליחה להירדם למרות שאני צריכה להתעורר היום בחמש וקצת ומן הסתם רק אחרי 11 בלילה אוכל ללכת לישון

אוף לישון!
המחשבות שבראש:
*שותף לעבודה-האם יקשיב? יזלזל? , איך תראה המשמרת באופן כללי,
*כל מיני עניינים של בנק משכורת ופקידי בנק שמורחים הכל ככל יכולתם ועושים טעויות שגורמים לי להיגרר איכשהו שבועות על עניין קטן! שאני כבר רוצה לסיים איתו,
*רשימת קניות שאני כבר רוצה לסיים איתה ואין לי מושג איפה אפשר לקנות חלק מהדברים,
*העבודה האחרת שלי- האם אצליח להגיע בזמן? האם אעשה את תפקידי כראוי וכנדרש? האם אצליח להספיק את האוטובוס חזרה?
*סיפור שפעם התחלתי לכתוב והפסקתי באמצע מחוסר השראה קשה, פתאום מתחיל לסופר שוב במוח שלי ואני חייבת לישון!‏‎ ‎‏ ואני מפחדת שהוא יעלם עד יום שני בערב, כשיהיה לי זמן לכתוב אותו.

בס"ד

הלוואי שעד אז הכל יתבהר, אבל בינתיים אני לא מצליחה להירדם למרות שאני צריכה להתעורר היום בחמש וקצת ומן הסתם רק אחרי 11 בלילה אוכל ללכת לישון

אוף לישון!
המחשבות שבראש:
*שותף לעבודה-האם יקשיב? יזלזל? , איך תראה המשמרת באופן כללי,
*כל מיני עניינים של בנק משכורת ופקידי בנק שמורחים הכל ככל יכולתם ועושים טעויות שגורמים לי להיגרר איכשהו שבועות על עניין קטן! שאני כבר רוצה לסיים איתו,
*רשימת קניות שאני כבר רוצה לסיים איתה ואין לי מושג איפה אפשר לקנות חלק מהדברים,
*העבודה האחרת שלי- האם אצליח להגיע בזמן? האם אעשה את תפקידי כראוי וכנדרש? האם אצליח להספיק את האוטובוס חזרה?
*סיפור שפעם התחלתי לכתוב והפסקתי באמצע מחוסר השראה קשה, פתאום מתחיל לסופר שוב במוח שלי ואני חייבת לישון!‏‎ ‎‏ ואני מפחדת שהוא יעלם עד יום שני בערב, כשיהיה לי זמן לכתוב אותו.

ובטח עד שבת הבאה אדע מה קורה עם המשכורת, ומה קורה עם העניין הזה בבנק והאם הוא נפתר או לא,
ובטח עד שבת אני אהיה אחרי הקניות של כמה דברים שאין לי מושג איפה לקנות אותם וסתם אחרי חובות של קניות נצרכות שאני כבר רוצה לסיים איתן,
ובטח עד שבת אחזיר את הספר שאני חייבת להחזיר עד התאריך של השבוע, ואולי אפילו הפעם חשבון החשמל יגיע מוקדם ואוכל לשלם אותו ולהיפתר מעוד חובה אזרחית מוקדם,
וסתם בא לי לקרוא כבר מה קורה בפרק הבא בספר שלא הספקתי לקרוא עד הסוף בשבת.

%יצאתי בלילה עם חברות ואז חיפשו קבוצה שפשוט לא הגיעה לאירוח, מסתבר שהם התבלבלו במלון.

%היו שתיים שדיברו ממש לא נקי וזה ממש הפריע לי

%חלמתי שאני חוזרת לאולפנא

%כמובן שלא התעוררתי לתפילה

%סעודה, שיעור, לנקר, ללמוד עם אבוש.

%סניף

%פעם ראשונה שסניף בב"א שר את כל ההמנון!!! אירוע מרגש אני חייבת לציין.

%פעולה כיפית בטירוף, היה ממש נחמד.

%משו שאני ממש רוצה שיקרה מתחיל להתקדם.

%לחזור הביתה לישון טיפה

%סעדה שלישית

%לא להצליח לישון

%דיברתי עם אבא על האולפנא, הלימודים, ועוד כמה דברים..

%בכיתי קצת שאני מתגעגעת ממש ללימודים ולחברות שהיו שנה שעברה

%סיכמנו שחשוב גם לקבל ערכים מעבר לללמוד.

%אמרתי שזה נכון אבל עדיין.

%ישבצ מוזר ומיותר

%פעולת סיוד. מה שלא ירד מהשיער בעיה שלו.

%הכנו פסטה דוחה בטירוף אבל אכילה.

%לא עשיתי רווחים בין האחוז למשפט וזה ממש מפריע לי בעין

%מססתבר שחניכה נפגעה ממני ואופ.

%אני בבית ומחר ארוחת בוקר עם השבט

%לילה טוב

לומד להיות קל עם עצמי,
לכל תקופה יש סוף והכל זמני
כמה פעמים אמרתי שלום

לומד להיות שלם עם שמש
שמים וירח כוכבים משאירים לי אבק בחלון

מה שבא בקלות הולך בקלות
לא צריך למהר השביל מתפתל
דרך תתעקם אם תוותר על עצמך
ואם עשית טעות שרדפה עוד טעות
סיבה לאחר,יש מישהו שאומר-דרך תתישר
אל תהיה קשה עם עצמך

אני רק אנושי.
גם אני טועה לפעמים
גם אני דואג שעולה הבוקר
רק אנושי
גם אני טועה לפעמים
גם אני שוכח לומר-תודה על אושר

לומד לקבל את עצמי
עם כל החסרונות וההפסדים
כמה פעמים ראיתי תהום
לומד להיות שלם עם שמש
שמים וירח כוכבים
משאירים לי אבק בחלון


ואם עשית טעות שרדפה עוד טעות
סיבה לאחר,יש מישהו שאומר-דרך תתישר
אל תהיה קשה עם עצמך

אני רק אנושי.
גם אני טועה לפעמים.
גם אני דואג שעולה הבוקר
רק אנושי
גם אני טועה לפעמים
גם אני שוכח לומר-תודה על אושר

ואז פתאום אני מלא געגועים,
אולי זאת את, אולי זה סתם ימים טרופים,
ואם יכולתי, עכשיו הייתי רץ לשם,
הכי קרוב אלייך, הכי רחוק מהעולם.

וחייכתי.
למרות שהוא לא נתן לי מנוחה.

מי אני

מיא ני

מי א ני

אולי בכלל

זה לא שקרים

זה כל מה שאני מבפנוכו

אם היינו בעולם של אמת אז

זה לא היה שקרים

אבל אנחנו בעלמא דשיקרא אז

האמת היא שקר

כלומר, לא שזה שקר שהיא שקר אלא שבעוה"ז היא באמת שקר, 

תראי מהזה העולם הזה. עולם הפוך 

האמת שקר והשקר אמת

לא כי ככה אנשים חושבים, אלא כי זה מובנה בעולם הזה

ובכל זאת

אנחנו חייבים לשקר כי זאת האמת בעולם שאנחנו חיים בו

ואולי טוב שכך.

(מפחיד לחשוב על האמת והשקר בעולם של אמת. במיוחד על האמת שלי)

דמעה ועוד אחת. ששש. שלא יראו. משקפי שמש. לחזק את האודם. את הכי יפה כשנוח לך. עקבים? עקבים. מעיל.
הצצה במראה, ויאללה החוצה. גשם. מטריה. צעדים עדינים. הנה את כבר כמעט שם, כמעט נוגעת באור.
דפיקות על הדלת. הוא פותח לך. מקבל אותך בחיבוק. לא לבכות לא לבכות. כולם כבר שם.
אף אחד לא מעז לשאול למה את מאחרת. כולם יודעים שכל שניה מדודה אצלך, שכל איחור חשוב להבנה שלך את עצמך.
את מתרסקת אל הספה, עוצמת עיניים בייאוש, מסירה את משקפי השמש.
עיניים יבשות מביטות סביב אל העולם. שקט פה. שקט פה מדי. את נופלת אחורה.
**
אור חזק על אישונים שחורים מוקפים בהילה כחולה. את סוף סוף מתעוררת. שאריות של טעם תפוח על השפתיים היבשות. נסיון קל להרים את היד.
התמוטטות עצבים. חרדה. למה שמישהו יבין אותך? למה שמישהו יאהב גוש עצבים מתוח?
אימא מביטה בך ברחמים. אבא בתסכול. כמה כבר אפשר לשאת את הנפילות האלו שלך.
הרופא מעודד אותך לקום מהמיטה, לפסוע לקצה השני של החדר. את שוב נופלת.
**
אבל את קמה. כי כמה כבר אפשר ליפול. כמה כבר אפשר לבכות, להיות מתוסכלת ואז מיואשת ואז חלולה, כמה כבר אפשר להיות מכווצת.
ואת מקבלת אהבה, וצולחת מבחנים, ובאמת שאת מתגברת, אבל אז שוב, נפילה. וחושך. ואת לבד.
ומי ירים אותך אם לא את.
משקפי שמש. לחזק את האודם. עקבים. יאללה לסניף.

היה נחמד. בקושי ראיתי אנשים
אני מתגעגעת
מי כאן?

אז למה אני עושה את זה?

חנן והדס בן ארי הפציצו שם. כל מאמר שלהם זהב

כ"כ מבאס שהם פרשו!