יש לי אלפי דברים לעשות בערך
יש לי אלפי דברים לעשות בערך
מקסימום עוד 10 דקות זה כבר יטבע אי שם בתהומות הנסיו"פ קבור מתחת אינסוף שרשורים...

זהו! פשוט יהודים יקרים!
אשריכם ישראל!
שירשור לילה לכבוד עמ"י!
עמ"י- חטיבה א'!!!!! זה מדהים!
אשריכם!
אביגיל.לגבי הראש- אני חושש שזה תהליך שקורה אבל אני מנחם את עצמי בכך שסתם בימים האחרונים עייף ובבאסה......
כואב כשמחזירים אותך למקום. תודה!
יש פה גם זכרים??????????????????????????????????????????????????????????????????????
??????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
תעשי לי מורל ושירה ואני נעשב תחרות ציור של מר סוודר
התחתן עם 2 נשים אחת זקנה ואחת צעירה?
לילה אחד קמה הצעירה והורידה לו את כל שיערותיו הלבנות. מה זה! אין לה בעל זקן!. וחזרה לישון.
קמה אחריה צרתה המבוגרת והורידה לו את כל השיערות השחורות, מה. בעלי שווה אליי! היא לא הייתה מוכנה שהקנאה תפריד ביניהים.
וכולם יודעים שבשעה 6:15 הבעל המאושר קם לעוד בוקר ופתאום ראה שיצא קירח מכאן ומכאן, משני הצדדים......
מכירים?!
יפה!
אותו עניין- שטחי יהודה ושומרון.
החוקים שם זה משהו מסובך! אבא שלי משפטן והוא ניסה להסביר לי פעם.
אני ועוד אלפי המשפחות שמתגוררים בשטחים אלו.
אזרחים סוג ב'? לא... הלוואי! לפחות היינו אזרחים.
אבל השילטון הישראלי לא שולט בנו. אנחנו מעבר לחוק הישראלי (אא"כ אנחנו שמחנו באיזו חתונה. אז צריך רק להזכיר לנו שהדבר היחיד שאנחנו מעבר לו זה קו של נזלת, מנודים מרצוננו בקרב בני דודים)
למעשה השילטון הבריטי גם לא אוחז בנו לגמרי.
השילטון העותומני לעומת זאת הוא יותר קרוב להיות תשתית כל הדבר הזה. איזה כמה שייח'ים פלוס מינוס קבעו לי 50 שנה לפני שנולדתי את זכותי להתקיים בארצי.
כך יוצא פחות או יותר שאני חי במערכת של מערכות חוקים המתחילה באיזור תקופת הקרטיקון. למקרה שאני בבית של איזה סבה של ברכיאוזאורס צעיר.....
אז לא כ"כ עתיק. תראו. העם שלנו קיים כמובן לפני המערכות הנ"ל. ואני עדיין מקפיד לעבור במעברי החצייה הנמצאים ביישוב שלי.
הוריי משלמים מיסים (גם עליי בין היתר) ואני שם חגורה בנסיעה מתחילת הנסיעה שזה איזה רבע שעה עד המחסום....
לעומת זאת אני (המתנחל המצוי) חי בבית שבשעת הקניין הוסכם שאני על כל מטלטליי עלול להידרש לעזוב אם יבוא איזה מוחמד בן שפחה ויגיד שזה שייך לסבתו, השפחה.
אני חי די בנוח. מתנחל צפונבוני שהמתנחליותיות שבו מסתכמת בכך שיותר קצר לו לנסוע דרך ציר 60 לירושלים....
כן. לא מפריע לי שיכול להיות שאני על אדמה של ערבי שמת לפני 100 שנה עליו ה.... לא משנה... לא. לא הוכח ואין שום סיבה שיצוץ. אני גאה במיקום הנוח והמרווח של ביתי חסר דאגות.
אני- סבבה לגמרי.
אבל יש לי אח שלא ככה. אח אחד? טוב קצת יותר 2. אה, לא התבלבלתי. 40 משפחות!
40 משפחות שהמדינה בנתה להם ת'בית ומגיעה היום המדינה ונזכרת שמה שהיא בקשה מהם כסף מיסים. הסכימה לבנות להם בית וכו'- זה היה חצי בטעות. החצי של הטעות שייך כבר לשילטון הצבאי. ההוא עם הבגדים בצבע הירוק. ירוק שהחליט שהוא צבע נוגד. מסתיר. ואפי' מוחק את הצבע האחר. הכתום.
יופי. הנחש השיאני ואוכל.
מצויין נחמד לדעת שאני פליט בארצי. כל הזמן הזה יכלתי לחצות לא במעבר חצייה? תודה שאתם נזכרים.....
השכנים האלו שהם אח לא כ"כ רחוק. עלולים להיצבע מחר. מחרתיים בכתום.
למי אכפת? לכמה אנשים עם שכל בקודקוד. אבל כידוע. בענייני פוליטיקה- לא נשארו הרבה כאלה.
השאלה היא. האם אני וחבריי נתעורר בזמן. או שמחרתיים אנחנו באוטובוסים. מעיפים אותנו מקו הקיא.
אנחנו מנודים מכל עברינו וקריחים משני הצדדים.
"לא שמע על חדר"ג" זה מופיע בגמרא - הרבה לפני רבנו גרשום, ושם זה מופיע לא בתור מעשה שהיה אלא בתור משל.
את ההמשך לא היה לי כוח לקרוא, סליחה...
כשדיברו על דרכי עבודת ה'. אמרת ששאלת אותו. אני לא זוכר בדיוק מה היה כי אני בעצמי עקבתי די ברפרוף אבל הוא הסביר לך איזה 5 סוגי עובדים אה כן. זה היה ביחס של השרשת עבודת ה' במציאות היומיום יש את ההוא שאומר שהוא עובד את ה' אבל אין מה לעשות הוא לא רוצה למות אז הוא חייב לאכול עכשיו סנדויץ' עם חמאת בוטנים וכו' וכו'
זו מהפעמים הבודדות שראיתי אותך בדיון חכם כלשהו ואני זוכר משם שגם היה סדר בדבריך ומכיוון שאצלי סדר הוא מקריטריוני חכמת האמת..... אז זכרתי אותך משם בפרט שאנשים הזכירוך כחכם.....
ושם אתה שאלת את אביך. ומשם קבלת תשובה מסודרת. ואני זוכר שרציתי לשאול מי זה אבל לא הסתייע....
ולא אין לי כח לחפש את השיחה הזו.....


קמנו ונתעודדבס"ד

בשביל מה יש אינטרנט!
בלוקים לפומיה!
אהבתי את היציאה נאמץאז חו"ח....
אבל שנון!
ושלום. (מסתבר שלאנשים היום יש דרך משונה לומר את המילה הזו...).
יובל אוהבת לדבר.
היא אוהבת את הרגע שהמוח מנסה להיזכר במילה, שולח לריאות שאוספות אוויר, מעבירות במיתרי הקול ולבסוף המילה יוצאת בעדינות לחלל העולם, מרחפת בעדינות ומשאירה סימנים בחלל העולם.
כל אחד פוגש מילים והן משאירות עליו חותם. נותנות לו מקום לשהות בו. בית.
יובל בונה לה ארמונות ממילים. יש לה ארמון של שלוה וארמון של דרך. יש ליובל בית מבוץ שכולו אדמה ובית שהוא עלה שנשר ויבש.
לפעמים, כשיובל סתם הולכת לבדה בדרך, היא הוגה מילים. אבן-מדרכה-ציפור-חסידה-קן-נדידה-סתיו-לילה-אור-פנס.
משאירה אחריה שובל של עקבות, שביל של מילים.
יובל נותנת למילים את השקט שלהן. את המקום. את הקיום שלהן - שהוא שלה בעולם\
כישוף כושלבס"ד
(יש משהו שאני תוהה הרבה זמן אם להעיר לך לגביו מה דעתך?)
חלילית אלטאחרונהבס"ד
עד מתי יש לנו אותך כאן?
בס"ד
כי אני מאבד את שאריות השפיות שלי, ונראה לי שגם לכם יש אינטרס לשלוח אותי לשיפוצים
בס"ד
(לרוב לפחות. כשכן ברור למה אני נאלץ..)
אני מאבד את שפיותי בגלל מגוון רחב של סיבות, שאתם מהווים חלק קטן יחסית מהן.
בס"ד
(תיזהרי לך עכשיו
כי
אני
אזכור
את
זה)
בס"ד
די
כישוף כושלבס"ד
חכי את עוד לא יודעת מאיפה זה יבוא לך.
חוץ מזה שאת הפסקת ראשונה לכתוב 'טוב' בכותרת...
בס"ד
|מקבל בהכנעה את הדין|
|הולך ללמוד תניא|
בס"ד
אבל מה ציפית שאני אעשה אחרי תבוסה שכזו?
זו היתה יופי של דרך לנסות להשיג איזהו כיוון לשוויון
בס"ד
תקפוץ לכרישים ותצעק 'שירה מלכת העולם והיא שולטת סימן קריאה סימן קריאה אחד'?
לא יודעת משהו שאנשים נורמלים עושים כשהם מפסידים
למה ישר לפנות לכיוונים קיצונים שכאלו?|מבוהל|
בס"ד
אני עדיין ממש
רציתי
מאוד
לנצח
חוץ מזה שזה ספר חביב דווקא
בס"ד
אני יודעת
אני פשוט בטראומה מפיטפוטי סבנסבנטי
בס"ד
נגיד שהבנתי את המילה ההיא שם בסוף, לי לקח המון זמן להתגבר על כל הטראומות שהנחילו לי החבדניקים ולפתוח את הספר, אבל לא התחרטתי, ולא המרתי את דתי.
היטב חרה לי!
למרבה הצער...
לא יודע לכמה זמן
תודה אלוקים שאנחנו יודעים לקרוא, לכתוב, להבין, להגיב, לנשום ולהשתעמם.
אז כן גם אתם פה!
את הסיפורים שלי את גם תיכנסי לדיכאון![]()
ולמה את כותבת אותם אם הם עושים כל כך לא טוב.
עושה לי רע לא לכתוב אותם, אני רק במשבר.
תכף זה יעבור, אולי בבוקר, כשאני אתאפס על עצמי.
יואו מה עובר עלי?
זה מוזר, התחלתי להצטער על דברים שכתבתי.
סתומה, תשני אותם!
בס"ד
לא כי אני חושבת שיש מה לאהוב
אלא כי בפשטות זה משהו שאדם צריך
אדם חכם אמר לי פעם
מלשון אנשה חכמה אמרה למישי אחרת ואני הקשבתי
שכמו שהגוף צריך מזון הנפש צריכה אהבה
ובגלל שלנפש שלי יש קיבה עצומה היא דורשת קמויות לא ראליות של אהבה
כמויות שאי אפשר לדרוש מ2 האנשים שאני מאמינה שאוהבים אותי
אי לכך ובהתאם לזאת בתהליך מופלא של פוטוסינטזה אני אזין את עצמי באהבה עצמית
ובסדר מותר לכאוב את זה
ברור שכיף יותר כשמאכילים אותך אהבה בכפית
אבל זה לא מה שקורה כאן
ואני צריכה לעשות את הצעד הראשון לקראת עצמי
אז כן
אני מחבקת אותי
וכן אני אחפש דברים טובים בי
ולא
לא אכפת לי מה כמה זיינוקים פה יחשבו
וגם לא אכפת לי מהמבוגרים יותר שיכריזו בקול עמוק שזה צעד אמיץ
לא אכפת לי בגלל שזה לא בשבילם
זה בשבילי
בשבילי שלי יהיה יותר טוב
וזהו
אני מרפה ממך
אני מרפה מכל מה שעושה לי רע
כי אני אוהבת את עצמי
וכשאוהבים מישהו מגנים עליו
כשאוהבים לא עוזבים כשקשה ולבד
לא מתפלשים בשנאה עצמית
גם אם זה מפתה
פועלים אחרת
נשארים
אוהבים
וזה מה שאני מתכננת עבורי
רב מג של מיליםאחרונהבס"ד
לא
הזמן יעשה את שלו
שהכעס עבר
אז רק העצב נשאר
לו
העולם חוזר לדרכו
אני לא צריך שתאמרו את שמי עכשיו
כדי שאדע ת'אמת
אל תשכחו שאמרתי עוד אז
צועק מול עולם שקט
זה קצת מרגיש לבד
המון מול אחד
ואין עוד מי שפה ישמע קולי
ואז כמו היום
לבן הופך אדום
ואין עוד מי שפה ישמע קולי
אין קדוש כהאיזו רשעות.
אתם לא רוצים להיות בסיפור שלי.
למה גרמתי לו לרצות למות?
מסכן.
אולי נמות יחד.
נתנפץ על האספלט....
אין קדוש כהכן מאוד!!!!
מסכן, טוב לו שימות....
תקימי אותו לתחיה
אשרוף את זה ואתחיל מחדש עם אחד שיחיה
הוא לא ימות, למרות שהוא גם ככה מת.
כי הוא פשוט מת.
אז הוא יחיה וזה כאילו תחיית המתים כי הוא לא באמת חי....![]()
|מתבכיין|
תואמת את מצב רוחי העגום
וכל פעם אני אומרת לעצמי שאני ישנה, אבל כל פעם מתברר לי יותר כמה היא מדויקת.