לא משנה מאיזה סיבה הייתי רוצה ללכת, אני לא צריכה לתרץ לאף אחד מה אני עושה עם עצמי, בטח שלא ילדות.. ולא משנה במי מדובר. חבל שאם רצית ללכת מנעת את זה מעצמך
וואלה נחמד שבכלל שמתן לב. בכל מקרה לא הייתי שם בקושי. ועדיין חושבת שאני לא צריכה לתת לאף אחד תירוץ והסבר מה קורה איתי. לא ספציפית עלייך, סתם פשוט באופן כללי..לא משנה איזה סיבה הייתה לי, אם בכלל. לא אמורה להסביר. כנל על כל אחת. במיוחד שזה לא משהו מחייב
מה שאני רוצה לומר זה שלא משנה אם אתה מרגיש שייך או לא אתה שייך.כי כל אחד שייך.אלא אם כן הוא גר על אי בודד.ואז גם לא היה לו אינטרנט בשביל להגיד לך שהוא מרגיש שהוא לא שייך...
זה הגיל.זה התקופה.זה האוויר.זה האווירה. גם אם היא תישה את זה לא יהיה לי מצפון כי זו היא שמחליטה אם להקשיב לי או להתעלם.וחוצמיזה,לא עודדתי אותה.אמרתי שלנו זה יהיה חבל ולה טוב.אמת לחלוטין.
ברר. לא אוהבת תלילות האלה שאני קוראת את כל הדברים פעם. זה סתם עושה לי רע. אוף איתי. אני מתביישת מהצל של עצמי. זה נורא. די עם החסימות האלה די די די נשבעת שנמאס לי. אני רוצה אלייך לשים ראש ולבכות ותמיד בשעת אמת זה לא יוצא לי. אני לא אוהבת אותי