זה הקטע שהולך פה.
מעניין אותי אם אני גם נחשבת בפנים
כאילו לא
לפחות תנו לחיות בסרט
זה הקטע שהולך פה.
מעניין אותי אם אני גם נחשבת בפנים
כאילו לא
לפחות תנו לחיות בסרט
בס"ד
תחיה כל כך חכמה שכשהיא משלימה בין האחים שלה
וזוכה כראוי לה בפרס נובל לשלום
היא מתבאסת כי היא רצתה במדעים
תחיה חכמה כל כך שאינשטיין מסמיק ומסווה את עצמו לרחוב בתל אביב כדי שלא ישוו ביניהם
תחיה כל כך חכמה שכשכותבים גאון הדור התיקון האוטומטי משלים לתחיה שתיבדל
תחיה כל כך חכמה שהפסיכומטרי מתכונן אליה



פוסעתאנו מבקשים ממך להפסיק להפר זכויות יוצרים...
אז אין לי פלאפון. כי אני לא צריכה אותו.
יופי! אני אמשיך לא לדעת. יותר טוב.
ורק כי כולם התחרפנו ממני אז ביקשתי אותו בחזרה.
וסתם יצאתי דפוקה
יש אנשים שיכולים להיות שבועיים בלי הפלא' וזה לא יפריע לאף אחד. מה כולם מתעצבנים על זה שיום אחד לא היה לי? וזה אפילו לא באשמתי.
הורים זה דבר דפוק.בעיקר אלו שלי. ואני שונאת אותם. מישהו יודע לאן אפשר לברוח?
עם האיומים שלהם.
"את לא תצאי למסע"
"אני אקח לך את הפלאפון."
"אני אקח לך את החליל."
ואין לי אפילו זכות להתלונן. למה? רק כי לפני יותר משנה הבנתי שפנימיה זה לא מה שישנה לי את החיים.
וחוץמזה חמישי בכל מקרה היה חופש. גם אם הייתי בפנימיה. הם סתם שני מטומטמים
זה לא. ונמאס לי 
אני חושבת שד* ישמח אם תעברי לגור אצלנו, לא ראית איך הוא בכה כשהלכת!
חוצמיזה, יש כמה ערסים בגינה שלא יהיה להם אכפת אם תצטרפי אליהם.
את יכולה למצוא איזו מאפיה נחמדה אצלנו, לא חסר....
יש גם את הסניף
המחסן שלנו (אם כי הוא שייך לאחותי הקטנה. ראי ערך 'אני רוצה להיות קיבוצניק')
נו, עכשיו סוכות לא חסר לאן לברוח....
סתם, אבל באמת, אל תדאגי,
עוד שנתיים שלוש את כבר יכולה לעשות מה שבא לך והם לא יציקו לך יותר.
תנשכי שפתיים תתאפקי, זה יעבור.
ואת גם יכולה לנסות לדבר איתם באמת, שתבינו אחד את השני.
אין עליו.
וכן. הערסים בגינה זה אחלה אופציה. אני רק צריכה להבין איך אני מחברת בטריה לאופניים.
מאפיות? כאלה עם הלחם? וכן... אני יודעת שזה לא מציחק.
הסניף- חחח את חושבת שלא חשבתי על זה? רק צריך להבין איך לכוון שם את השעון שבת (;
חחח יופי שעכשיו סוכות. ההורים שלי גם נמצאים בסוכה. לא יודעת אם שמת לב.
די.
באמת שמה שאני צריכה עכשיו זה שמישהו יהרוג אותי
זה יהיה הכי טוב שיש
אני רק צריכה למצוא דרך שזה בטוח לא יכאב
ומישהו שיסכים לעשות את זה. למרות שבטוח אפשר למצוא איך.
עוד שנתיים-שלוש?
ומה אני אעשה בינתיים? נמאס לייי. את אפילו לא מבינה באיזה רמות של טירוף זה.
זה לא יעבור! תפסיקו לשקר!
לדבר איתם?חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אם את תמותי ע"י עצמך או על ידי מישהו שיעשה את זה לפי בקשתך אני לא אסלח לך עד יומי האחרון!!!!!!!
אני רוצה הרבה דברים וכלום מהם לא קורה.
אז גם זה...אני רוצה מאוד. אבל זה לא יקרה.
את לא הקשבת בשיעורי ערבית
הכיתה הייתה חמימה ונעימה וספר ערבית כזה עבה...
אופ איתכםם.
שירה אמרה שאני נערה מתבגרת. חוצפנית
ושאני שרה יפה
ושיש לי שם אולפניסטי. חחיח
זה חייב לקרות רק לי.
לעזאזלל
חרוזית
וזה סימן שאני עשירה
|נוצץ|
שירה יודעת לראות טוב באנשים. והיא מספרת להם עליו, שלא ישכחו שהם טובים בעצם.
שירה יודעת לחבק, וללמד אנשים שהם שווים.
שירה יודעת להיות שם כשצריכים אותה, מתי לשתוק ומתי לדבר.
היא מכירה את כל המשחקים בעולם, עצובים ושמחים, בכתב ובעל פה, ובשעות הפנאי - ממציאה חדשים.
שירה יודעת לשכב על הדשא. לטפס על מתקנים בגני שעשועים ולעשות את הפרצופים הכי חמודים בעולם.
היא אלופה בעיניים. ובלשכנע. כלומר, גם בלי העיניים היא משכנעת, אבל איתן זה להיט.
היא גם יודעת לקחת כאב ולעשות ממנו חיוך.
לקחת סיפור מר ולספר אותו כל כך משעשע שכואבת לי הבטן שבועיים.
ויש לה גם המון שכל, המון מקום בלב להקשיב, ועצות חכמות ומתוקות.
שירה היא מלכת מילים, וכשהיא כותבת משהו אי אפשר שלא להתהפנט.
כמה רב גונית שהיא.
והיא יודעת להצחיק ולספר סיפורים מוזרים על טישויים שעשויים מקבלות רבקו, היא יודעת להקפיץ אנשים עשרים קפיצות באמצע שהם בוכים ולהתקשר אליהם קצת שיכורה ולספר שהיא אוהב אותם.
נכנס יין יצא סוד, שירה אוהבת באמת.
כל הרבה יש לי להגיד לה, אבל הנקודה העיקרית היא, שאני אוהבת אותה.
בס"ד
|חסר מילים|
ואו
תודה לך
אין לך מושג כמה ריגשת אותי
עשית לי המון טוב
הרבה זמן לא הזדמנה לנו שיחה |נאנח|
והיי, בשבת ציטטתי אותך
ככה זה בשבת שמוצ"ש הוא גם ליל שישי ועוד בבין הזמנים....
ריעות.