עם האיומים שלהם.

"את לא תצאי למסע"

"אני אקח לך את הפלאפון."

"אני אקח לך את החליל."

ואין לי אפילו זכות להתלונן. למה? רק כי לפני יותר משנה הבנתי שפנימיה זה לא מה שישנה לי את החיים.

וחוץמזה חמישי בכל מקרה היה חופש. גם אם הייתי בפנימיה. הם סתם שני מטומטמים

זה לא. ונמאס לי

ומציק ומעצבן ובא לך לרצוח את מי שאומר לך את זה
אבל זה מציאות!ואם חושבים על זה,זה מנחם.

אני חושבת שד* ישמח אם תעברי לגור אצלנו, לא ראית איך הוא בכה כשהלכת!

חוצמיזה, יש כמה ערסים בגינה שלא יהיה להם אכפת אם תצטרפי אליהם.

את יכולה למצוא איזו מאפיה נחמדה אצלנו, לא חסר....

יש גם את הסניף

המחסן שלנו (אם כי הוא שייך לאחותי הקטנה. ראי ערך 'אני רוצה להיות קיבוצניק')

נו, עכשיו סוכות לא חסר לאן לברוח....

 

סתם, אבל באמת, אל תדאגי,

עוד שנתיים שלוש את כבר יכולה לעשות מה שבא לך והם לא יציקו לך יותר.

תנשכי שפתיים תתאפקי, זה יעבור.

ואת גם יכולה לנסות לדבר איתם באמת, שתבינו אחד את השני.

 

אין עליו.

וכן. הערסים בגינה זה אחלה אופציה. אני רק צריכה להבין איך אני מחברת בטריה לאופניים.

מאפיות? כאלה עם הלחם? וכן... אני יודעת שזה לא מציחק.

הסניף- חחח את חושבת שלא חשבתי על זה? רק צריך להבין איך לכוון שם את השעון שבת (;

חחח יופי שעכשיו סוכות. ההורים שלי גם נמצאים בסוכה. לא יודעת אם שמת לב.

 

די.

באמת שמה שאני צריכה עכשיו זה שמישהו יהרוג אותי

זה יהיה הכי טוב שיש

אני רק צריכה למצוא דרך שזה בטוח לא יכאב

ומישהו שיסכים לעשות את זה. למרות שבטוח אפשר למצוא איך.

 

עוד שנתיים-שלוש?

ומה אני אעשה בינתיים? נמאס לייי. את אפילו לא מבינה באיזה רמות של טירוף זה.

זה לא יעבור! תפסיקו לשקר!

לדבר איתם?חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אם את תמותי ע"י עצמך או על ידי מישהו שיעשה את זה לפי בקשתך אני לא אסלח לך עד יומי האחרון!!!!!!!

אני רוצה הרבה דברים וכלום מהם לא קורה.

אז גם זה...אני רוצה מאוד. אבל זה לא יקרה.

את לא הקשבת בשיעורי ערבית

הכיתה הייתה חמימה ונעימה וספר ערבית כזה עבה...

אשכרה.