אז אין לי פלאפון. כי אני לא צריכה אותו.
יופי! אני אמשיך לא לדעת. יותר טוב.
ורק כי כולם התחרפנו ממני אז ביקשתי אותו בחזרה.
וסתם יצאתי דפוקה
יש אנשים שיכולים להיות שבועיים בלי הפלא' וזה לא יפריע לאף אחד. מה כולם מתעצבנים על זה שיום אחד לא היה לי? וזה אפילו לא באשמתי.
הורים זה דבר דפוק.בעיקר אלו שלי. ואני שונאת אותם. מישהו יודע לאן אפשר לברוח?
עם האיומים שלהם.
"את לא תצאי למסע"
"אני אקח לך את הפלאפון."
"אני אקח לך את החליל."
ואין לי אפילו זכות להתלונן. למה? רק כי לפני יותר משנה הבנתי שפנימיה זה לא מה שישנה לי את החיים.
וחוץמזה חמישי בכל מקרה היה חופש. גם אם הייתי בפנימיה. הם סתם שני מטומטמים
זה לא. ונמאס לי 
אני חושבת שד* ישמח אם תעברי לגור אצלנו, לא ראית איך הוא בכה כשהלכת!
חוצמיזה, יש כמה ערסים בגינה שלא יהיה להם אכפת אם תצטרפי אליהם.
את יכולה למצוא איזו מאפיה נחמדה אצלנו, לא חסר....
יש גם את הסניף
המחסן שלנו (אם כי הוא שייך לאחותי הקטנה. ראי ערך 'אני רוצה להיות קיבוצניק')
נו, עכשיו סוכות לא חסר לאן לברוח....
סתם, אבל באמת, אל תדאגי,
עוד שנתיים שלוש את כבר יכולה לעשות מה שבא לך והם לא יציקו לך יותר.
תנשכי שפתיים תתאפקי, זה יעבור.
ואת גם יכולה לנסות לדבר איתם באמת, שתבינו אחד את השני.
אין עליו.
וכן. הערסים בגינה זה אחלה אופציה. אני רק צריכה להבין איך אני מחברת בטריה לאופניים.
מאפיות? כאלה עם הלחם? וכן... אני יודעת שזה לא מציחק.
הסניף- חחח את חושבת שלא חשבתי על זה? רק צריך להבין איך לכוון שם את השעון שבת (;
חחח יופי שעכשיו סוכות. ההורים שלי גם נמצאים בסוכה. לא יודעת אם שמת לב.
די.
באמת שמה שאני צריכה עכשיו זה שמישהו יהרוג אותי
זה יהיה הכי טוב שיש
אני רק צריכה למצוא דרך שזה בטוח לא יכאב
ומישהו שיסכים לעשות את זה. למרות שבטוח אפשר למצוא איך.
עוד שנתיים-שלוש?
ומה אני אעשה בינתיים? נמאס לייי. את אפילו לא מבינה באיזה רמות של טירוף זה.
זה לא יעבור! תפסיקו לשקר!
לדבר איתם?חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אם את תמותי ע"י עצמך או על ידי מישהו שיעשה את זה לפי בקשתך אני לא אסלח לך עד יומי האחרון!!!!!!!
אני רוצה הרבה דברים וכלום מהם לא קורה.
אז גם זה...אני רוצה מאוד. אבל זה לא יקרה.
את לא הקשבת בשיעורי ערבית
הכיתה הייתה חמימה ונעימה וספר ערבית כזה עבה...
זה לשון הרע
למה בני משפחה צריכים לסבול ממעשה יקירם?
עדיין אסור
והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים
לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.
אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו
ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.
אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.
-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...
וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..
או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)
ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.
אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.
נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
