פורום נסיונות פעילים (עמוד 689)

כמה זמן לא אכלתי לזניהה

 

אח נחמד, תבוא עד פעמים, אמא בעצמה אמרה שלכבודך היא הכינה זאת

וגם תבוא בלי קשר

אומייטאטע כמה כמה למדנו כמה..

אחח.

כל המטרה היא שיהיה הכל נחת רוח אלייך..איאיאי

ואני הרבה יותר אוהבת שבתות בבית,רק שאני אדע את זה להבא.

..

 

 

What you think that I can be

אחחח כמה חיכיתי ששבת תבוא זמן רגוע, קצת מנוחה...

תשאלי, במקום להניח הנחות,. גם אם הן צודקות

כשאני הולכת מהר, אני חושבת כנראה. וכשאני חושבת ראוי שלא להפריע לי, אלא אם כן אני מהורהרת מדי, זה אומר שאני מעורערת. אז אפשר להפריע.
יש לי מלא מה לכתוב ואין לי דרך להוציא אותם החוצה. כמה אפשר לנסות לפרוק לב ממחשבה.
עכשיו אני כאן, ואני רוצה אותך, ואני רוצה את הכלבה שלך, ואני רוצה להרגיש אהובה. ואיזה קטע שנהיה לי קטע להגיד בקול מה אני צריכה, זה כזה מוזר.
ואני נזכרת שפעם פעם הלכתי באיזה יפו והרגשתי כל כך לבד. לבד עד כדי שהרגשתי את זה, והייתי עטופה כל כך בעצמי שלא שמתי לב שאתה מאחוריי, וקראת לי והסתובבתי ולא זיהיתי אותך מרב שהשתנית. מרב שנהיית משהו שאני לא מכירה. משו מכובד כזה, מכבד. ואני בכלל מכירה רק את הערס שבך, רק את הקללות והסמים שנשבעת שאתה לא לוקח.
פתאום הגיעה כיפה על הראש שלך, חחח ושאלת בעלבון אם אני לא מזהה אותך, כי בהיתי כנראה קצת יותר מדי זמן, ובאמת לא זיהיתי.
פתאום ראיתי אותך באור שונה, ראיתי ילד.
ילד קטן.
ונזכרתי שהבעל שם טוב אומר שכל המציאות משקפת את הנשמה שלך וחשבתי שמה זה אומר על הנשמה שלי, שהיא קטנה?! או שהיא פשוט קטנה במובן של תמימות, והו, נכנסתי להרהורים וקלטת את זה והוצאתי אותי משם מהר כי אמרת, משוגעת, גם את השתינית ובקושי זיהיתי אותך. יש לך נס שלא הסתפרת. ורציתי להגיד, כן הסתפרתי אבל עבר איזה נצח והכל גדל בחזרה, כי בסוף הכל גודל, גם ענפים קצוצים שבים לפרוח. וגם לבבות שבורים מתאחים. ואמרת רוצה לבוא לסיבוב, וממש רציתי, לא סיבוב. רציתי לדעת מה עבר עליך. אבל אמרתי לא. כי זה לא מתאים בכלל. אמרתי לך, גדלתי כבר, זה לא מתאים לי. והלכת לקצה הרחוב, ושם עשית את מה שאתה עושה הכי טוב. שרת לתוך איזה רמקול שמישו השאיר והלך רגע, ושרת את השיר שתמיד שרת לי. ועד עכשיו אני לא יודעת למה עשית את זה.

אחר כך נכנסתי למחניודה ישבתי באיזה גומחה בשקט שלי, וכשהשקט התחיל לשעמם אותי והרגשתי את העירעורים באים, הוצאתי מכחול מהכיס וצבע כחול מהתיק ואמרתי תודה לבורא שיש עלי ציוד לשעת חרום וכתבתי על הקיר הצמוד אלי
אין לך אדם שאין בו פיסה של אהבה שיכול לחבק עצמו בתוכה.
לעיתים.
ולא היה לי איפה לשטוף את המכחול.
וחום של רגש מוזר טיפס לי מכיוון האוזניים לצוואר, ולפנים ויותר למטה לכיוון הלב ולרגליים וחייכתי.
כי זה מה שקרה לי בגוף, מסתבר.
והלכתי לי עוד קצת ושמעתי מלא אנשים יפים ובודדים.
ועצר אותי איזה מסטול ושאג עלי מי את?! ופרצתי בצחוק כי זה מה שהנפש שלי תמיד עושה כשמבהילים אותה וכנרגעתי אמרתי לו, אני פלא גדול.
והלכתי.
ועכשיו אני רק רוצה קפה. ואין אף אחד שיכין לי אז אני צריכה לקום ולהכין לי, חיים של רווקה, תבינו.
כל טוב.
ירושלים אני באה.

לא מרגיש יום שישי חחח

לא להאמין שיום שישי ומהבוקר אני יושבת על פרויקט וזה לא נגמרררר
מה עושים, נפסיק ונחכה לגמדים שיבואו לעשות במקומי🤔🤔

אני ממש שונאת נמלים
כל החדר שלי מלא בהן
ואני בכלל לא מכניסה אוכל!!!
אוףףףף

אם אפשר שאתם שוטפים ידיים לא לטפטף על כול הרצפה???
בבקשה!!
הרגע שטפתי וווו זה עושה שחור|ידבפרצוף|

בתודה מראש

אממ, אממ, אממ,
אממ, אממ,
אין לי מילים, בכלל, ואוו, כלום, שום דבר,

יוסף מוקיר שבת.

שאני הולכת לישון עם מיגרנה וקמה עם מיגרנה
למה.

פרשת שלח "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד"

סופסוף נגמרו המבחנים לשנה הזאת
זה לגמרי נחמד

זה ממש כואב ואני קופץ בבית ממקום למקום על רגל אחת

כבר שבוע שאני לחוצה משטויות
מנגנון החרדה ממש לא תמיד בא לטובתינו
אוף, אני רק רוצה קצת רוגע.

שני מרכיבים הנוגדים את קיומו זה של זה

בוקר טוב!

אנחנו נמצאות בדירה ונקלענו למצב לא נעים שלא ניתן לפרט פה.

אנחנו מחפשים משפחה או בית ריק.(עדיף)
או
משפחה ירושלמית שרוצה לארח אותנו בכייף ובשמחה! ויש לה מקום בשבילנו
אנחנו אמהות חד הוריות עם 7 ילדים יחד.
לשבת!!!!!

אך הילדים שלנו קמים ב6 אז נשמח להתארח אצל משפחה שלא אכפת לה מזה ולא מפריע לה מהרעש

ההזמנות יתקבלו בברכה!!!!

*מכיר אותה אישית, משפחה מקסימה עם ילדים מדהימים*