זה מגיע לכם על כל מה שעשיתם לי- איך שחסמתם אותי במדרגות.
..nes
..nes
אנשים אחרים כבר הגיעו לגיהינום בגלל מעשים כאלה.
שכל אחד מכם יעשה חשבון נפש האם מעשיו הם על הצד הטוב או על הרע ומה שצריך תיקון-תתקנו.
איך אתה יודעמאן דאמר
היית שם ביקרת שם?
עזוב מה זה גהינם אתה יודע? ואם כן איך אשמח שתאיר את עיני
שמעתי את זה מגדולי הדורnes
לא הייתי שם ולא ביקרתי שם.
שמעתי מרב מסוים שיש 3 סוגים בגיהינום: צואה רותחת, מים ואת השלישי אני לא זוכר.
בשבת נחים.
זה חריף אבל זאת האמת. ואם היא צריכה להרשם פה, בנסיופ -אז פה זה ירשם. לדיראון עולם.
וגם זה: לא אני המצאתי את המושג חזרה בתשובה. אני ממליץ עליו בחום. יש לי רשימת עבירות שעשיתי בחיים שלי ואני משתדל להתוודות עליהם בימי החול.
..מאן דאמר
אתה בטוח שיש צורות גשמיות בעולם הבא?
אני בטוח למדי שלא .
..nes
זה מה ששמעתי מהרב.
למשל : חכמים אומרים שישו נידון בצואה רותחת. זה חכמים אומרים.
..מאן דאמראחרונה
ברור שזה לא במובן הפשוט של המילה כי בעולם הבא אין גוף שירגיש חום או שיגעל מצואה
זה דימוי שדימו חכמים לומר לך מה שאתה בתור אדם פרטי עושה אל תחשוב שאין לזה תוצאות (התוצאות היו אמורות להיות מידיות אבל אז היתה נשללת ממנו הבחירה החופשית) אז הם קראו לתוצאה גהנם ולהמחיש את "התוצאה" שאין לנו מושג בה הם המחישו אותה בתור משהו נשנוכל להבין שהוא רע ולא נעים בכלל
...מבולבלת מאדדדד
ואף מה כל כך מפריע לה שאני לא עושה כלום???? סופסוף יש לי חופש!! תני לי להרגיש אותו!!! אין לי לימודים, עבודה, אז דיי!!!! תני לי לקום כשאני רוצה. ולעשות/לא לעשות מה שאני רוצה.
ואוף נמאס לי. וצריכה כח. וחיבוק. ואין מי שיתן לי. לא את זה ולא את זה.
בא לי רק לבכות. בעצם לא רק. גם לצעוק בא לי. לשחרר. ולהוציא ממני את כל הסודות. שמישהו ידע כל מה שאני עוברת!!! אבל אין לי למי לספר...
ואוף נמאס לי. וצריכה כח. וחיבוק. ואין מי שיתן לי. לא את זה ולא את זה.
בא לי רק לבכות. בעצם לא רק. גם לצעוק בא לי. לשחרר. ולהוציא ממני את כל הסודות. שמישהו ידע כל מה שאני עוברת!!! אבל אין לי למי לספר...
..nes
נשמע קשה.
שאלוהים ימלא חסרונך.
..nes
אולי תפני ל:ד.
אולי הוא יכול לעזור לך.
..מאן דאמר
נשמע קשה ממש
האמת שאין לי מושג מה את עוברת ואיך זה משפיע עליך
אבל תנסי למצוא מקום כזה אפילו לבד מקום שאפשר להוציא הכל החוצה כל הסודות את כל הצעקות שלא נצעקו עדיין כל הכאב וכל הכמיהה האמתית של הנפש לדרור אמיתי
היא אמא, ככה זה אמהות.שִׁירָהאחרונה
ותספרי פה, ךכן זה עדיין קיים המקום הזה.
..nes
שרשרת של רעידות אדמה חלשות ובינוניות במרחבי אינדונזיה.
..nes
זאת סתימת פיות.
..nes
קארמה איז א ביץ'
..nes
הוא בדרך לגן עדן
..nes
לישי ריבו נולד תינוק.
..nes
אז אני רווק , אבל זה לא אומר שאני הומו.
אני לא הומו.
בבקשה תאמינו לי.
..מבולבלת מאדדדד
ובא לי לצעוק. סתם כך. לשחרר. להתעצבן. לפרוק. ולהרגע.
רוצה שינחמו אותי. ואין מי😕
רוצה שינחמו אותי. ואין מי😕
לצעוק זה משחררמאן דאמראחרונה
לא תמיד יש מישהו לידך וזה אכן תחושות קשות לחוות לבד
זה לא ממש מנחם אבל צריך לזכור שזה תקופה תקופה והיא תעבור והכל בסדר גם כשאין אף אחד
ובעזרת ה תמצאי עוד איפה לפרוק איפה לחוות רגשות
..nes
איזה יופי של ילדות זאת הייתה.
הייתי בחבורת ילדים שחיפשה הרפתקאות.
סוף פריקה.
..nes
איזו חגיגה- יש סיבה למסיבה:
...מבולבלת מאדדדד
והן נהנות מזה. אחלה.
לפחות לא אראה אותן יותר.
לפחות לא אראה אותן יותר.
nesאחרונה
@@nes
יום מחילת עוונות.
בקרוב אצלי
..nes
אבל אתה רשע.
..nes
הוא לא יכול לצאת..
לגביnes
ההפרדה בין גברים לנשים בתחבורה הציבורית:
זה שיגעון.
אין איסור לשבת ליד בת.
אשמח לשמוע את דעתכם
..מאן דאמר
נכון הפרדה באופן נרחב היא אכן שגעון
חוץ מזה אני בעד שכל חברה תעשה מה טוב לה ואם יש חברות שבהם מעדיפים לשבת בנפרד אני לא אכריח אותם (כל עוד זה אכן באותה חברה)
....תות"ח!
לא הבנתי מה בדיוק הכוונה, האם הישיבה מקדימה מאחורה, כמו באוטובוסים ציבוריים, או למשהו אחר....
ישיבה ליד בת במצב כזה שייגעו יש בה איסור, וגם אם לא ייגעו, וודאי שיש בזה משום הרחקה הגיונית. הרבה הטרדות קורות דווקא משום הלגיטימציה שבן ישב ליד בת, ואם המצב היה אחרת זה היה נמנע.
אני יכול להבין מדוע אתה לא נמנע לשבת במצב כזה שלא תגעו, אבל להגיד שזה שגעון? לא הבנתי....(אולי תדמיין אחד מהרבנים הגדולים יושב ליד בחורה באוטובוס. נראה לך סביר?). להזכירך, גם במקדש הייתה הפרדה בין גברים לנשים, שלא יבואו לידי קלות ראש.....
..nes
הבנת נכון.
גם אם יגעו אחד בשני זה לא נגיעה של חיבה ולא על זה גזרו חז"ל.
מה הקשר להטרדות? זה לא קשור.
ההפרדה היא רק מידת חסידות.
אה...תות"ח!
אם הכוונה היא כמו באוטובוסים החרדיים שאין ישיבת משפחות אלא חלוקה לקדימה ואחורה אכן מסכים שזו מידת חסידות מוגזמת. אך אם מדובר שבנים ישבו ליד בנים במושבים סמוכים, זה דבר נכון וחשוב, לפי דעתי.
את האמת שלגבי זה אני לא בטוח לגמרי כי לא ביררתי את זה עד הסוף, אבל גם זה אסור, אפילו נגיעה שאינה של חיבה, ורק לצורך מותר. (ולכן אסור ללחוץ סתם כך יד של אשה, גם אם זה לא נגיעה של חיבה אלא מנימוס. והגמרא כבר אומרת שאסור לרצות מעות מיד אשה, ואומרת על זה דברים חריפים, אע"פ שזה לא של חיבה, וכמדומני שדבר זה נפסק להלכה, אע"פ שזה נתון למחלוקת ראשונים, להלכה למעשה רק נגיעה לצורך מותרת, כשזה לא של חיבה, וגם זה לא פשוט.....).
אמרת שההטרדות לא קשורות ולא פירטת להסביר מדוע לדעתך זה לא קשור. וטענתי מאוד פשוטה, העובדה שיש הטרדות היא עובדה אובייקטיבית, ופשוט וברור שאם לא יהיה לגיטימי שבנים ישבו ליד בנות באוטובוס זה ימנע את אותן הטרדות, או לפחות יצמצם אותן משמעותית. אז אשמח לשמוע למה זה לא קשור.
ההפרדה באופן כזה שלא יהיה מגע אולי זו מידת חסידות, אך ההלכה למעשה, איך שבני ישראל מתנהגים, היא לא תמיד ע"פ ההלכה היבשה, ויש הרבה מנהגי חסידות שהתקבעו הלכה למעשה. לדוגמא, חבישת כיפה, שהוזכרה במקורות הקדמונים רק כמידת חסידות ועוד...העובדה שזו הלכה למעשה היום זה משום שקהל ישראל קדושים נהגו כך ומנהג ישראל דינא הוא, ולכן כיום זו הלכה מחייבת, אך זו דוגמא שיש פעמים של הרחקות ודברים שהם מידת חסידות, שנוהגים אותם. גם כאן, הרחקה זו היא הגיונית וגם אם היא לפנים משורת הדין, וודאי שהיא לא רק חומרא בעלמא ומנהג חסידות ששייך רק ליחידים, אלא הידור מצווה ששייך בכל ישראל לענ"ד. (ולגבי נגיעה זו הלכה פסוקה, אם תרצה אברר ואשלח מקורות....).
שכוייח
במקדש עזרת נשים הייתה מעורבת...פשוט אני..
לא נכוןתות"ח!
תסתכל בתיאורי חז"ל, היה נפרד.
היה מעורב למעט בשמחת בית השואבהפשוט אני..
עזרת נשים נקראה כך לא בגלל שהייתה רק לנשים, אלא כי הייתה המקום הכי פנימי שאליו נשים היו יכולות להיכנס.
הרב יעקב אריאל:
בית כנסת הוא לא רק מקום טהור, הוא מקום קדוש. הוא מקדש מעט. גם בבית המקדש עזרת הנשים אינה חלק מהמקדש, אלא חלק מהר הבית, שהוא חולין יחסית למקדש עצמו. הכניסה אליה מותרת רק לטהורים, ונשים בכלל. שם הייתה התערובת מותרת כל ימות השנה, כי לא מדובר במקדש עצמו. וגם שם, לכבוד שמחת בית השואבה עשו תיקון גדול והפרידו בין הגברים לנשים.
רמב"ם:
וכבר נתבאר בסוף סוכה, שבה היתה הכניסה לשמחה בימי החג, ומיראה שמא יתערבו הנשים בין האנשים הקיפו אותה בשקופין אטומים, ועשו בהם כמין מעלות כדי שיביטו מהן הנשים בשעת כניסת ישראל לשמחת בית השואבה שם, כמו שבאר בסוף סוכה.
יוסף בן מתתיהו:
כי ארבע חצרות (עזרות) במקדש מסביב, ובכל חצר וחצר נמצאה משמרת מיוחדה לה לבדה על פי החק הקבוע. לכל אדם היה מותר להיכנס אל החצר החיצונה (עזרת הנכרים) גם לנכרים, ורק על הנשים הנידות נאסר לדרוך בקרבה. אל החצר השנייה (עזרת-נשים) באו כל היהודים הגברים והנשים, הטהורים מכל טומאת הגוף. ואל החצר השלישית (עזרת ישראל) באו רק הזכרים מקרב היהודים, אשר היו טהורים והתקדשו
אה, בסדר.תות"ח!אחרונה
קודם כל, תודה רבה על המקורות ועל חידוד הדברים.
אבל אכן התכוונתי לכך שכדי לא להגיע לידי קלות ראש עשו הפרדה, לאו דווקא שעשו את זה כל השנה. (כל השנה לא היה צורך כי לא היו מגיעים לקלות ראש....).
אמממממבימאית דמיונות
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
מממnes
והרבה מאוד נשים אחרות שהוטרדו בלי שהבן ישב לידן.
כן.תות"ח!
אבל אם גברים לא ישבו ליד נשים אז כמות ההטרדות תרד.
תראה, יש פה שני צדדים, בצד אחד, גברים לא ישבו במושב סמוך ליד נשים זרות. וואו, איזה הפסד. לא יקרה כלום אם ננהיג כך. צד שני, גברים כן ישבו, ויהיו יותר הטרדות. אז למה לא לבחור באפשרות שיהיו פחות הטרדות? תן לי סיבה אחת....
מהnes
שאותי מפחיד זה שבעקבות מידת חסידות של מאן דהוא אני אגביל את עצמי.
רוצה מידת חסידות- תשמור את זה לעצמך.
ונקודה נוספת: בטרמפ אסור לבן או לבת לשבת אחד ליד השני.
ואני מודה שאיני יודע את היקף ההטרדות ואיפה זה קורה וההשפעות של זה.
....תות"ח!
אם אכפת לך שלא יהיו הטרדות, אז גם כשיהיה מקום אחרון באוטובוס והוא יהיה ליד אשה, או שתצטרך ללכת עד סוף האוטובוס בשביל למצוא מקום, תעשה את זה.
לא אמרתי לחוקק את זה בחוק, אמרתי סה"כ שצריך להנהיג שזו תהיה הנורמה ובן שישב ליד בת יקבל פרצופים.
יפה, אז אני מציע לך לבדוק את העניין....
תודה על החידוד לגבי הטרמפ!
שכוייח
..מאן דאמר
האמת שהפעם אני לא ממש מסכים איתך
יש הטרדות ויש אוטובוסים זה שהטרדות קורות גם באוטובוסים זה נורא ואיום אבל הטיפול בהטרדות לא יבוא ע"י סגירת כל קווי האוטובוסים עד שיטפלו במטרידים למינהים (זו כמובן דוגמא באופן הקיצוני ביותר)אסור להטריד בשום מצב ואין לזה שום קשר עם אוטובוס או ברחוב או בכל מקום אחר.
וכן אני באופן אישי אולי לא אשב ליד בחורה באוטובוס כי אני באופן אישי פחות נח לי בזה אבל אין זה אומר שההלכה פוסקת ככה.
...תות"ח!
אמרתי לסגור את כל הקווים? אמרתי בסה"כ שינהיגו שלא יהיה לגיטימי שבחור ישב ליד בחורה באוטובוס....
וודאי שגם מה שאני אומר לא פותר את הבעיה משורשה וצריך לא להניח ידינו גם מלטפל במטרידים עצמם, אבל אם אפשר בפועל למנוע הטרדות בלי לשלם על זה מחיר, מה טוב....
לרגע לא טענתי שההלכה פוסקת ככה....
אגב, אחלה חתימה!
וודאי שגם מה שאני אומר לא פותר את הבעיה משורשה וצריך לא להניח ידינו גם מלטפל במטרידים עצמם, אבל אם אפשר בפועל למנוע הטרדות בלי לשלם על זה מחיר, מה טוב....
לרגע לא טענתי שההלכה פוסקת ככה....
אגב, אחלה חתימה!
..מאן דאמר
לא לרגע לא חשבתי שאמרת את זה
אני פשוט לא חושב שזה נכון כלומר שבאמת כל אחד ינהג לפי הנראה לו כמובן שצריך להגביר בכללי אכיפה לגבי הטרדות בכל מרחב
אה, הבנתי מה שאתה אומר...תות"ח!
טוב, נראה לי שאתה צודק....
ברור שאני צודק כמו תמידמאן דאמר
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
תות"ח!
אין עליך...
..מבולבלת מאדדדד
אבל יש גם נקודות אור... אמממ... מעט מדי...
..מבולבלת מאדדדד
זה קטן! מה הקטע? רק קצת....
..מבולבלת מאדדדד
(זורקת פה את השטויות של סוף יום...)
ממש בא לי משהו. אבל לא יקרה
ממש בא לי משהו. אבל לא יקרה