נכון הפרדה באופן נרחב היא אכן שגעון 

חוץ מזה אני בעד שכל חברה תעשה מה טוב לה ואם יש חברות שבהם מעדיפים לשבת בנפרד אני לא אכריח אותם (כל עוד זה אכן באותה חברה)

לא הבנתי מה בדיוק הכוונה, האם הישיבה מקדימה מאחורה, כמו באוטובוסים ציבוריים, או למשהו אחר....

ישיבה ליד בת במצב כזה שייגעו יש בה איסור, וגם אם לא ייגעו, וודאי שיש בזה משום הרחקה הגיונית. הרבה הטרדות קורות דווקא משום הלגיטימציה שבן ישב ליד בת, ואם המצב היה אחרת זה היה נמנע.

אני יכול להבין מדוע אתה לא נמנע לשבת במצב כזה שלא תגעו, אבל להגיד שזה שגעון? לא הבנתי....(אולי תדמיין אחד מהרבנים הגדולים יושב ליד בחורה באוטובוס. נראה לך סביר?). להזכירך, גם במקדש הייתה הפרדה בין גברים לנשים, שלא יבואו לידי קלות ראש.....

הבנת נכון.

גם אם יגעו אחד בשני זה לא נגיעה של חיבה ולא על זה גזרו חז"ל.

מה הקשר להטרדות? זה לא קשור.

ההפרדה היא רק מידת חסידות.

אם הכוונה היא כמו באוטובוסים החרדיים שאין ישיבת משפחות אלא חלוקה לקדימה ואחורה אכן מסכים שזו מידת חסידות מוגזמת. אך אם מדובר שבנים ישבו ליד בנים במושבים סמוכים, זה דבר נכון וחשוב, לפי דעתי.

את האמת שלגבי זה אני לא בטוח לגמרי כי לא ביררתי את זה עד הסוף, אבל גם זה אסור, אפילו נגיעה שאינה של חיבה, ורק לצורך מותר. (ולכן אסור ללחוץ סתם כך יד של אשה, גם אם זה לא נגיעה של חיבה אלא מנימוס. והגמרא כבר אומרת שאסור לרצות מעות מיד אשה, ואומרת על זה דברים חריפים, אע"פ שזה לא של חיבה,  וכמדומני שדבר זה נפסק להלכה, אע"פ שזה נתון למחלוקת ראשונים, להלכה למעשה רק נגיעה לצורך מותרת, כשזה לא של חיבה, וגם זה לא פשוט.....).

אמרת שההטרדות לא קשורות ולא פירטת להסביר מדוע לדעתך זה לא קשור. וטענתי מאוד פשוטה, העובדה שיש הטרדות היא עובדה אובייקטיבית, ופשוט וברור שאם לא יהיה לגיטימי שבנים ישבו ליד בנות באוטובוס זה ימנע את אותן הטרדות, או לפחות יצמצם אותן משמעותית. אז אשמח לשמוע למה זה לא קשור.
ההפרדה באופן כזה שלא יהיה מגע אולי זו מידת חסידות, אך ההלכה למעשה, איך שבני ישראל מתנהגים, היא לא תמיד ע"פ ההלכה היבשה, ויש הרבה מנהגי חסידות שהתקבעו הלכה למעשה. לדוגמא, חבישת כיפה, שהוזכרה במקורות הקדמונים רק כמידת חסידות ועוד...העובדה שזו הלכה למעשה היום זה משום שקהל ישראל קדושים נהגו כך ומנהג ישראל דינא הוא, ולכן כיום זו הלכה מחייבת, אך זו דוגמא שיש פעמים של הרחקות ודברים שהם מידת חסידות, שנוהגים אותם. גם כאן, הרחקה זו היא הגיונית וגם אם היא לפנים משורת הדין, וודאי שהיא לא רק חומרא בעלמא ומנהג חסידות ששייך רק ליחידים, אלא הידור מצווה ששייך בכל ישראל לענ"ד. (ולגבי נגיעה זו הלכה פסוקה, אם תרצה אברר ואשלח מקורות....).

שכוייח

תסתכל בתיאורי חז"ל, היה נפרד.

עזרת נשים נקראה כך לא בגלל שהייתה רק לנשים, אלא כי הייתה המקום הכי פנימי שאליו נשים היו יכולות להיכנס.

הרב יעקב אריאל:

בית כנסת הוא לא רק מקום טהור, הוא מקום קדוש. הוא מקדש מעט. גם בבית המקדש עזרת הנשים אינה חלק מהמקדש, אלא חלק מהר הבית, שהוא חולין יחסית למקדש עצמו. הכניסה אליה מותרת רק לטהורים, ונשים בכלל. שם הייתה התערובת מותרת כל ימות השנה, כי לא מדובר במקדש  עצמו. וגם שם, לכבוד שמחת בית השואבה עשו תיקון גדול והפרידו בין הגברים לנשים.

רמב"ם:

וכבר נתבאר בסוף סוכה, שבה היתה הכניסה לשמחה בימי החג, ומיראה שמא יתערבו הנשים בין האנשים הקיפו אותה בשקופין אטומים, ועשו בהם כמין מעלות כדי שיביטו מהן הנשים בשעת כניסת ישראל לשמחת בית השואבה שם, כמו שבאר בסוף סוכה.

יוסף בן מתתיהו:

כי ארבע חצרות (עזרות) במקדש מסביב, ובכל חצר וחצר נמצאה משמרת מיוחדה לה לבדה על פי החק הקבוע. לכל אדם היה מותר להיכנס אל החצר החיצונה (עזרת הנכרים) גם לנכרים, ורק על הנשים הנידות נאסר לדרוך בקרבה. אל החצר השנייה (עזרת-נשים) באו כל היהודים הגברים והנשים, הטהורים מכל טומאת הגוף. ואל החצר השלישית (עזרת ישראל) באו רק הזכרים מקרב היהודים, אשר היו טהורים והתקדשו

קודם כל, תודה רבה על המקורות ועל חידוד הדברים.

אבל אכן התכוונתי לכך שכדי לא להגיע לידי קלות ראש עשו הפרדה, לאו דווקא שעשו את זה כל השנה. (כל השנה לא היה צורך כי לא היו מגיעים לקלות ראש....).

אמנם יש היתר אבל שמעתי מאיזו חברה-שתיים שעברו ככה הטרדה

והרבה מאוד נשים אחרות שהוטרדו בלי שהבן ישב לידן.

אבל אם גברים לא ישבו ליד נשים אז כמות ההטרדות תרד.

תראה, יש פה שני צדדים, בצד אחד, גברים לא ישבו במושב סמוך ליד נשים זרות. וואו, איזה הפסד. לא יקרה כלום אם ננהיג כך. צד שני, גברים כן ישבו, ויהיו יותר הטרדות. אז למה לא לבחור באפשרות שיהיו פחות הטרדות? תן לי סיבה אחת....

שאותי מפחיד זה שבעקבות מידת חסידות של מאן דהוא אני אגביל את עצמי.

רוצה מידת חסידות- תשמור את זה לעצמך.

ונקודה נוספת: בטרמפ אסור לבן או לבת לשבת אחד ליד השני.

ואני מודה שאיני יודע את היקף ההטרדות ואיפה זה קורה וההשפעות של זה.

אם אכפת לך שלא יהיו הטרדות, אז גם כשיהיה מקום אחרון באוטובוס והוא יהיה ליד אשה, או שתצטרך ללכת עד סוף האוטובוס בשביל למצוא מקום, תעשה את זה.

לא אמרתי לחוקק את זה בחוק, אמרתי סה"כ שצריך להנהיג שזו תהיה הנורמה ובן שישב ליד בת יקבל פרצופים.

יפה, אז אני מציע לך לבדוק את העניין....

תודה על החידוד לגבי הטרמפ!

שכוייח

האמת שהפעם אני לא ממש מסכים איתך

יש הטרדות ויש אוטובוסים זה שהטרדות קורות גם באוטובוסים זה נורא ואיום אבל הטיפול בהטרדות לא יבוא ע"י סגירת כל קווי האוטובוסים עד שיטפלו במטרידים למינהים (זו כמובן דוגמא באופן הקיצוני ביותר)אסור להטריד בשום מצב ואין לזה שום קשר עם אוטובוס או ברחוב או בכל מקום אחר.

וכן אני באופן אישי אולי לא אשב ליד בחורה באוטובוס כי אני באופן אישי פחות נח לי בזה אבל אין זה אומר שההלכה פוסקת ככה.  

לא לרגע לא חשבתי שאמרת את זה

אני פשוט לא חושב שזה נכון כלומר שבאמת כל אחד ינהג לפי הנראה לו כמובן שצריך להגביר בכללי אכיפה לגבי הטרדות בכל מרחב

אח יקר אתה

בית המשפט: אלברטו ניסמן נרצח

"אין ספק שהנשיאה לשעבר הורתה לרצוח את ניסמן"

הלכו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה