ממ.יש לי סיכוי
אפשר לספר משו?
אני בבית עכשיו. וכיפלי נורא
והתגעגעתי כל השבוע
אבל זה שהתגעגעתי לא אומר שלא טוב לי שם
טוב לי ככ. ואני נהנית מכל רגע
ואני אפילו מתגעגעת ובאלי לחזור לכולם
אבל טובלי גם בבית
אני הולכת עוד מעט לירושלים
עם אחותי ויהיה לנו כיף
ואני לא יקנה מלא בגדים כי ישלי המון
וגם שלשום קניתי כבר
אז משו קטן
וממ. משפחה זה דבר מיוחד
את ואת! |צווח|פרפר לבן.
אני מתגעגעת. |לוחש|
גמאנייש לי סיכוי
מה שלומך ילדה?
ממ.פרפר לבן.
אני מניחה שסביר.
מה שלומך את?פרפר לבן.
ב"ה טוב
יש לי סיכוי
את יכולה לבוא רגע להודעות?פרפר לבן.
בואייש לי סיכוי
תודהפרפר לבן.אחרונה
ואת אומרת שאת זוכרת אותנו מחפשים את אותם הדבריםריעות.
עד מתי?ריעות.
בודד וכואב לי.
אני לא יכולה לחכות כבר
ואיך שהכול גדל במהירות. ועכשיו הזמן להירגע.
מה הקטע של הצורך לרצות?
שרפתי עכשיו חצישעה כדי לשמוע 'שלום, חבר'הנסיך הקטן.
שלום חבר
והוא לא באא
מעניין מי הצליח לגרום לעמוס עוז לשים כיפה
שמעון פרספיתה פיתה
זכרונו לברכהזית שמן ודבשאחרונה
אני לא כמוכם! היא צרחה בהיסטריה. אני לא מהגזע שידע את יוסף!ריעות.
אני לא בטוחה שזיהיתי את הציטוטקפיץ
אבל זיהיתי את הספר.
הספר הזה כל-כך כל-כך מדהים...
למרות שעכשיו מצחיק אותי מאוד כמה לא הבנתי כלום ממנו בפעם הראשונה
סדרת ספרי האסופית?ריעות.
אה. זה היה ברור שזה לא מהסדרהקפיץאחרונה
ולכן זה היה לי מוזר.
זה מוזרפסידונית
בדרך כלל כל אחד בטוח שרק הוא מהגזע הזה וכל השאר לא מבינים כלום.
עד שמגיע הרגע שאתה מרגיש דפוקריעות.
אה, אוקיי. אז זה המצב 
פסידונית
יש לי סיכויקשה זה טוב :-)
...רב מג של מילים
איתנים,
נחושים,
נחושים להרעיד,
את עצמינו,
אותם.
שנינו נעים יחדיו במעגלים,
נוגעים
לא
נוגעים
מתקרבים ומתרחקים
חוששים
ופוחדים.
שנינו מסתירים את עצמינו
לא מפסיקים להסתיר
אנחנו פוחדים כל כך
מהצל של עצמינו
שאנחנו מעדיפים לא לצאת באור יום
פן יראנו
פן יחשפונו
את מי שאנחנו
באמת.
והפחד הזה,
הפחד המשתק הזה
הורס את כל חלומותינו
גודע את תקוותנו
וממוסס את אחרון שברי חיינו
במקום לחיות
אנחנו עסוקים בלשרוד
במקום לבכות
רק לשתוק
ולפעמים,
לפעמים נחשף איזה ניצוץ מאיתנו
מבליח בחשיכת הליל
מנצנץ באפילה
ואזי
אנו שובים ועוטים על עצמינו
את שמיכת הצללים
שבים אל החושך
אל הקול האילם
והאלמוות
במקום היחידי
בו אני חשים מוגנים
כי אחרי שכבר פגענו בעצמינו
מי יכול לפגוע בנו עוד...?!
אנחנו שונים
וכל כך דומים
אולי זאת הסיבה שמעולם לא הסתדרנו
שנינו שואפי מסגרת
אך נחושים לעד להורסה
לנתצה לרסיסים
שיביעו כאב אינסופי
את כאב חיינו
שנינו איתני טבע,
טבע דומם.
וואו אתה כותב יפה!מעריצה.
תודה רבהרב מג של מילים
..פוסעת
וואי יפהקשה זה טוב :-)אחרונה
משעמם ליקשה זה טוב :-)
משעמםמשועמם...
האחווה הזאת שלכם. שאני בחרתי להתרחק ממנהריעות.
אין כמופה לקצת
מדוייק.רב מג של מילים
שהעולם הזה קרקס
והפרידות גדולות
עלינו
רציתי להגיד הרבה
אבל עכשיו
אני צריך
לשמור על
שנינו.
ירושלים זה לא העיר העתיקה! ירושלים זה התחנה המרכזית!יעל
איאיאי ציון, בכמה תחפושות התחפשת?
אני כבר מבולבלת ממך
היום הייתי בכותל. זה המקום הכי עצוב בעולם יעל
אבל היום הייתי ואיך שראיתי אותו - בום
למה רק זה מה שנשאר ולמה כולם הולכים להתפלל שם ולא ממררים בבכי מול הדבר הנורא הזה
הכותל זה אזוב ועצבת. וזה בכלל לא אמור להספיק לנו.
ובאבוד רשעים רינהירא ורך לבב
געגועים זה דבר קשה ומעיק!מאודצהובה
זה בסדר לקוות שיאהבו אותי כמו שאני אוהבת אותם?~תות~
בעצם
אפילו שאחד יאהב יזה יספיק
אדם אחד מכל האדמים בעולם.
שיאהב אותי בדיוק כמו שאני אוהבת אותו
אולי יותר.
כי בינתיים אני מרגישה טפשה
והיא כועסת. או נעלבה
יופי תות
הרסת עוד משו
בדיוק. בדיוק בדיוק.כמו הירח.
את יודעת מה הקטע?~תות~
אני פשוט צכה שיגידו לי את זה יותר
נכון.כמו הירח.
אוי. אני ככ איתך.
זה הדבר הכי שוברנחלאחרונה
אתה מרגיש שזה לא הדדי.
אויי. זה דבר ששורף לך את הלב עד כלות
ומביא אותך לרגשות והאשמות שקריות כלפי עצמך.
(נראלי שכתבתי את זה בעיקר לעצמי)
ילדונת, את מוקפת באנשים טובים ואוהבים.
את בעצמך טובה ואהובה.
וגיבורה.
והכל.
מבינה לליבך,
מחזקת את ידך כ"כ
האדרת והאמונהכישוף כושל
בס"ד
לחי עולמים
הבינה והברכה
לחי עולמים
הגאווה
והגדולה
לחי עולמים
הדעה והדיבור
לחי עולמים
או בשמחת תורה
האדרת והאמונה למי ולמי
לחי עולמים
הבינה והברכה
צווימ צווימ לחי עולמים
מי הוא זה ואיזה הוא
ובמקומות אחרים של חושך ואור מעורבבים היטב
זה מושר בלי מנגינה
בחשש של לפני סיום
כשנאחזים כמעט בדמעות בנצחיות
האדרת והאמונה
לחי עולמים