עוד מעט זה יתחיל. כמו כל לילה.
אין לי כוח.
מתי אמא תבין שאני לא מתכוונת להפוך את התחביבים שלי למקצוע? זה כל כך יומרני ומתנשא! אף פעם אני לא אהיה טובה מספיק כדי להעז למכור את העבודות שלי. אפילו לחתום על ציורים דפוקים אני לא מעזה.
(פעם הבאה שאני משתמשת בתואר "דפוק", על כל נטיותיו, תפטשו אותי. אני יותר מדי משתמשת במילה הזו.)
היום חרשי על השיר @כמו הירח.. זה אחד השירים היפים.
בדיוק כמו הירח, אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
ואם עליי לזרוח, אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
באורך הטוב עליי נשפך
כל הפרצוף לוחץ לי. עשיתי סאונה ביתית כדי לשחרר את הסתימות בצנרת שם אבל זה עזר לחצי שעה וזהו. ואין לי עצבים לעשות שוב אז אני נאלצת להתמודד עם הצינון על כל השלכותיו, כגו חוסר טעם באוכל וחוסר אפשרות לנשום בלי לשרוק ודיבור ב-ב' במקום מ' ו-ד' במקום נ' ועוד כהנה וכהנה תופעות לוואי זדוניות.
יש לי בית מרקחת טבעוני בבית פתאום. כלמיני שמנים אטריים, שמן אקליפטוס, שמן עץ התה, שמן קוקוס, שמן סיני, מלא תוספי תזונה כאלה טבעיים. הטעם שלהם מבחיל
בקיצור, אם למישהו חסר שמן עץ התה בתפריט הוא מוזמן לבוא ולקחת כמה טיפות.
אני צריכה לעשות כבר תעודת זהות.
ולחדש את הדרכון.
ולהתקשר אליה ואליה ואליה.
וללכת להיפרד מכבוד המנהלת לשעבר (פדיחות
) ומכל המורות. חוץ ממנה.
אני אמורה לארגן לעצמי מסיבת פרידה מהכיתה? |תוהה|
היום שתלנו בבית ספר נענע ולואיזה ועוד כמה עלים עם ריח משכר והיה כיף. ומחר סיור סליחות
לילה טוב אנשים, אני לא הולכת לישון בקרוב.
)
