אבל רומנטיים כאלה, לא חציל למשל.
זה די דחוף.
הפציצו ביצירתיותכם! (נראה לי שמצאתי את המילה הכי ארוכה בעברית)
אבל רומנטיים כאלה, לא חציל למשל.
זה די דחוף.
הפציצו ביצירתיותכם! (נראה לי שמצאתי את המילה הכי ארוכה בעברית)
לא כזהפסידוניתאם זה היה ורוד למשל, הייתי אומרת כמו ורד. אבל זה לא ורוד.
ואם זה היה כחול הייתי אומרת כמו השמיים. אבל זה לא כחול.
זה סגול ואין לי שום דימוי רומנטי.
מצאתי. חן חן לכולכם על התמיכה הנפשית וכולי.
כבוד ![]()
פסידוניתזה לא כאילו שתישאר אחת כזאת.


veganתנועה חברתית שדוגלת בשיבה את הטבע
מתבטה בעיקר במחשבה כמה העבר עדיף על העתיד
כמו כל תנועה שמונעת מחצאי אמיתות גם תנועה זו הדרדרה [ע"י מנהיגיה יש לומר כדי לגייס עוד תומכים] לקונוטציה שלילית
של ריגוש [לצערינו מיני בדרך כלל]
כרגע התנועה שממשיכה את דרכה פחות או יותר היא תנועת ההיפים
שדוגלים בשלום אהבה וחופש ממסדי
[עליה ועל מעלליה אני לא עומד לפרט]
אנשים ![]()
זה נראה לך מתאים - ראשה הבהיר עטור תלתלים, עיניה מאירות כשמש וכירח ושמלתה סגולה כמו שטף דם?
זה נשמע כמו פרומו לתעלומת רצח.
למשל אם מישהו הציק למדוייטת שלי והגנתי עליה וחטפתי ממנו פנס בעין אז כן.
מה עובר?.........נפש חיה.לא מבין רמזים.
אתה מיותר בשרשור!
![]()
(לא באמת. באשמתך הוא מעניין.)
כמו תמונות של בלונדינים בלילה שהעיניים יוצאות אדומות זורחות
או חירטוט שיצא לי בניסיון נואש להבהיר לציבור את כוונותיי.
עם איתותים ברורים לכיוון אופציה ב'.
איזה נס שיהיה לך חודש להתנתק 
פסידוניתאת תחזרי לכאן ותגלי שכבשו את מקומך.
ואז תיאלצי להיות פסידונית.
מוהאהאהאההההה!
![]()
כל זכרונותיי ופועלי הרב ילכו לאבדון
לא יישאר ממני זכר לפליטה
אצטרך להתפצלש כענייה בודדה ומרודה
לפתוח שרשור?
אני מוחמאת בשביל שנתיים
וסמוקה בשביל נהרות ארגמן לוהטים שיצבעו את השמיים בגוון אדום מדם
שקצת יחוויר את התיאורים שלך על שקיעה רומנטית סגלגלה
כי השמיים כאלו אדומים שכולם יגידו מה, על מה היא מדברת שקיעה זה אדום
אני אוהבת את השקיעה שלי חיוורת ומלאת הוד.
נטע12את הראשונה בכל השרשור הזה שהגיבה לעניין.
זה לא עניין זניח בכלל.
(אזמה אם אני כבר לא צריכה יותר... זה עדיין מחמם את הלב עד לרתיחה מסוכנת ממש.)
נטע12
.
פסידוניתאבל אני אופטימית ולכן סבורה שגם הקוראים שלי יהיו כמותי.
איזה אישה ירושלמית הזויה שהאמינה שהפרחים שלה יהיו כחולים אז הם נהיו כחולים
הזייה
לא זה לא קורה באמת
אבל בכיף, למה לא?
באמת כלנית מצוייה היא סוג של סגולה כזו.
אבל יכולת להשתמש באירוס הגלבוע או בתורמוס ההרים, שהוא פרח מהמם.
אני אוסיף בוטניקה לרשימה המתארכת.
טוב, אוקיי...
זה לא משהו להעריך, חנוניות מוזרה שגורמת לבנאדם ללמוד על פרחים...
זה כלל
אסטופיזיקה
כימיה
ועוד משהו
שלא היה בוטניקה
זה בכלל לא רשימה טובה
דבר ראשון ביולוגיה
אחר כך בוטניקה
אחר כך פיזיקה ואסטרופיזיקה וכל שאר הסוגים
אחר כך לישון בחוסר מעש
אחר כך כימיה
אחר כך חירטוטים
אחר כך זואולוגיה
ויש עוד אבל זה באמת באמת לא משנה לאף אחד
אמאל'ה.
על איזה מקצוע תיסגרי בסוף?
(או שיש משהו שמשלב את כולם? מן אסטופיזיקאית-זאולוגית-חירטוטית שכזאת?)
תודה רבה רבה וערב טוב.
פסידוניתזה שאמרתי שאני אוהבת את התחום
לא אומר שאני עוסקת בו...
למדתי אותו ואני מבינה בו טיפה- אבל זה גם מסתכם בטיפה.
אז לא להספיד בהגזמה 
כי אני אוהבת את השקיעה שלי סגולה אך עוצמתית.
לא משנה בעצם.
ואני אשמח לקרוא את מה שאת כותבת, גברת עיניים מאירות כשמש וכירח ומסנוורות את הנהגים ממול בנתיב הנגדי שעושים תאונה כמעט ואז מקללים כזה כמו הנהגים המעצבנים שמקללים ואת לא שמה לב כי את מסנוורת כשמש וכירח
פסידוניתזה כמו לשים אוזניות ולהיות שמח ומרוצה ובדרך להפוך את הסביבה להרבה פחות שמחה ומרוצה אבל לא לשים לב כי אתה עם אוזניות.
זה מקסים.
ושקיעה היא בכלל לא סגולה ברוב המקרים, אבל זה מתאים לדימוי שלי.
ואולי אני אביא לך לקרוא פעם
(אם תהיי נורא נחמדה אליי
)
מתחיל לעבור לי
וכל הילדות הקטנות שאומרות לי שאני בנאדם רע
כאילו תודה
יש לי אבא ואמא בשביל זה אני לא צריכה שתגידו לי אתזה גם
(לא שההורים שלי אומרים אתזה)
(בכלל הפורום נעשה לא בטוח לדיבור)
(אוזניים לקיר)
ואוהבת לצפות בפחות נחמדים כי הם מעניינים יותר.
אז תהיי מה בא לך, הכל מתקבל אצלי.
מה לגבי אנשים לא נחמדים שמתנהגים נחמד כדי לא לעשות טראומות לפיצקאלעך? 
פסידוניתגם מתקבל
אבל בהרבה פחות אהדה.
טוב נו
נהיה מי שאני ודי
אז הולך להיות מעניין

חירטוטא דלעילאאימאלה איזה שמות
שכחתי שקיימים דברים מוזרים כאלו
כרבולת מקרינה
מה
בוטניקאים הם, כמסתבר, אנשים יצירתיים במיוחדפסידוניתאו משועממים באופן קיצוני.
ואתם מפריעים לי לכתוב עם השטויות שלכם.
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול