פורום נסיונות פעילים (עמוד 6968)

כנראה השעות האלה לפנות בוקר הם שעות שרק זקנים ערים בהם

אם היית חיה איזו חיה היית?

משועמם.

מחכה לנץ.

בס"ד

 

התסכול שבקריאת רעיון נהדר לספר בדמות ספר שכתוב גרוע 

ברר. 

 

רק עוד קצת כאבי גדילה

 

בואו נשמע שירים 

אבל לא כי לילה ושכאלה

 

אני רוצה לצלם

וזה גם אחלה זמן כי לילה ושכאלה

אבל גם היא ערה

ואני רוצה את זה פרטי שלי בלבד

 

אם אמות אדע שלפחות תרמתי משהו לעולם

בגללי התפשט הנוהג של לקרוא לכל מי שמעל גיל 20 זקן

ובזכותי שירה ניקוד ידועה בשמה (תחזיקו חזק כי זה מפתיע) שירה ניקוד

 

הלוואי שהייתי יכולה לחשוב על תרומות עם יותר משמעות

 

אני חושבת שאכתוב לעצמי מקבץ קטן

משהו יפה מקבץ רגעים

ואולי נפתח כאן את זה לשרשור כאן

כדי שעוד אנשים יוכלו להשתתף בכל זה

 

אני צריכה להתקשר אליה זה נורא נורא חשוב מתישהוא אעשה את זה נכון?

 

אם אני לא נרדמת כדאי שאלמד

 

הידד עודני ילד

אם אני לא העלה בי ישר את ההמשך הטבעי אם לא אוכל לעוף לפחות אקפוץ וארוץ (פלוטו שם שם)

 

בעצם הידד עודני דודה

פתאום פחות צעיר מצידי לזכור את פלוטו

 

אני מתחילה לחשוב שפלוטו ראוי יותר לציטוטחתימה |מהורהר|

 

מעניין אם היא קוראת כל מילה שלי ושותקת כמוני

 

די

הגיע הזמן לבחור לישון או ללמוד אבל הבאמצע הנוכחי הוא בזבוז זמן פושע

אופ לא באלי לימודים מחר ואני בכלל שונאצ פנימייה

אחח שונאת להיות מצונמת
והראש שלי כואב משו פחד
ללכת לישון?
אופ

כן? או לא?

כמה זה חמש שישיות כפול מינוס שליש?

לא שמעתם?

אה, אוקיי.

לא יקרה כלום אמרתי לעצמי

זהו, אתה מספיק פצוץ בשביל להירדם אמרתי לעצמי
תעלה למיטה אמרתי לעצמי

מה זה הריח הזה שאלתי את עצמי
כן דווקא עכשיו מכינים עוגה השבתי לעצמי
הריח לא מגיע לספה למטה, אבל עולה במדרגות ללמעלה

ועכשיו בא לי עוגה

אני עומדת להקיא מרוב רעב
וכואב לי האף והראש

לא תזכור בזמן אמת - הרי אתה חשוב כמת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תפנימי את זה כבר יא אבלה!

ככ שמחתי לראות אותו ואחכ גם את אשתו והילדים, גם הם שמחו... רואים.

הנתינה מולידה אהבה, ממש. אני נתתי עזרה בגשמיות והם נתנו לי בדרכים האחרות, במילים, במקום בלב, בטבעיות הגמורה שהם עשו אותי חלק מהם , בהבנה ...
איזה נשמות הם!
ה' תודה אינסופית עליהם... הם לא מבינים עד כמה הם עוזרים לי. הוא קלט שקשה לי להגיד לא , כמה פעמים הוא חזר ואמר לי - שהם יאהבו אותי , יקבלו ויעריכו גם אם אני לא יעשה כלום , וגם אם אני לא יהיה ככ בסדר כמו שאני משתדלת להיות , באיזה מצב שלא יהיה הם יקבלו אותי והבית שלהם הוא הבית שלי- באמת אחכ שחררתי כשלא היה לי כח .
היה לי ממש עצוב שהוא אמר שגם אצלו הדבר הראשון שעולה לו בראש לפני שהוא עושה משהו אפילו הכי קטן זה שהוא לא יצליח, כמו שאצלי זה ככה. זה כואב, כמה שהילדות משפיעה גם הרבה שנים אחרי‎ ‎‏-כשלא מאמינים בילד, כשזה מה שמשדרים לו כל הזמן שהוא קטן ודפוק ולא יוצלח ופראייר וטיפש - גם ההורים וגם האחים וגם המורים ...כמו שהיה אצלינו בבית ,כל אחד ניסה לבנות את עצמו על הגב של השני...

היא אמרה שהוא יסדר לי חתן-בעיתו ובזמנו- אם הוא יעשה את זה אני ישמח נורא, הוא באמת מכיר אותי טוב , את הפחדים, החסרונות, המעלות... לא את הכל כמו שאני מכירה את עצמי, אבל את הצד שלא הרבה מכירים.
מלא פעמים כשאני מדברת איתו מגיעות הדמעות ואז אני מתאמצת להחזיר אותם לבפנים לפני שהוא ישים לב...
היא מותק, נשמה אמיתית , מצחיקה ופתוחה נורא .

והפיצפון החדש שלהם יאווו אני מאוהבת בו |מתרגש| הוא מושלם בלי עין הרע. חודש כמעט הייתי אצלם , וכל יום הייתי איתו מלא ,נקשרתי אליו ברמות.

חפרתי מספיק. אפחד לא הגיע לכאן אני בטוחה. אבל זה לא מפריע לי, בפעמים אחרות אולי כן, הפעם לא.

לכל מי שסבל אותי, בשקט.

ולכל מי שלא סבל אותי, ואמר- בשקט.

וגם לכל מי שלא אמר כלום ולא היה אכפת לו בכלל. תודה רבה. 

לפעמים עודף אכפתיות יכולה רק להרוס.

 

לעולם.

אוף ה׳.זה מורכב.
מורכב מורכב מורכב.

ככה:

שתו 2 כוסות של לימונענע של פריגת
צאו לריצה של 5 דקות
תחזרו לבית ותתיישבו.

אם אתם מרגישים כור גרעיני בבטן שלכם, הרי זה ניסיון גרעיני!



בברכה, צוות.

אחותי הקטנה אמרה לי תודה כל זה שסבלתי בשקט את התקופה שהייתה שרה בקולי קולות את שירי הקעמפ..
@צהובה

וגיליתי שהיא ממש אוהבת אותך @חירטוטא דלעילא