נעם אהרון בן רחל.
אושרי בן סיגל.
יוסף יחיל בן עינב.
בתוך שאר עצורי, ועצירי ציון.
לישועת עם ישראל.
ואני הורס לעצמי את החזרה לשם!
לא רוצה לשמוע את השיר שלהם גויים ערבים מסריחים שימותו אמן סלה
Solomon
גדול! מאיפה זה?אוריה,-שירו שיר לשלום
-דוייצלד אובר אלט
אחר צהריים אידיאלי בגהנום
אבל אתה במעצר
דינא דמלכותא דינא
שתי המסלולים יוצרים איקס, והרכבת יכולה לעבור לצד השני..
חרוזית
חלילית אלט
חירטוטא דלעילאושתדעו שיש בעולם הזה גשם- שהוא פשוט יפה וטוב, ודובי פנדה שהם דבר חמוד.
זה מה שאני צריכה
כי אני לא אוהבת חיות.
אבל משהו פרוותי וחמוד ומכרבל זה דבר שאני צריכה ממש
צהובהאחרונה
Solomon
Solomonכי אז לא רק שהאפשרות להתמודד תחזור מתישהו, אלא היא תחריף את הדבר שצריך להתמודד איתו, עם הזמן.
פוסעתועיין אפקט כדור שלג
ואפקט הדעיכה
ויש דברים בגו
יש קפיץ שלאט לאט דועך
ויש כדור שלג שלאט לאט גדל...
תלוי סיטואציה
ישלי פצע כזה ברגל שבגללו אנלא יכולה ללכת עם נעל סגורה. חסר לך פצע יקר שעד החתונה אתה לא מחלים, הבנת?
אז סופסוף קניתי טבע חתיך. אתה הולך ללכת איתי מלא בימים הבאים, תתכונן.
זאת תקופה כזאתי של מלא עומס ומלא טוב ומלא קושי
ריבונו של עולם
אני
אוהבת
אותך.
קניתי תכשיטים לחתונה.
השמלה כבר כמעט גמורה
נמאס לי לשמוע כל פעם שאני רזה
כי אני לא מאוד רזה
אז
אני מצוננת כזאתי
והרגשתי חלשה מיום חמישי
זה השתפר. ב"ה.
מחר שוב אימונים, הסרטות
קיצר, עוד יום שאני נגמרת.
ואז אח"כ קניות לחתונה
נשאר להשלים חומר רק במקצוע אחד
אבל בטח מחר יתווסף עוד חומר
אופ
ולבחור נציגות ולהודיע מי באה
ואז מפגש וישר חתונה
אין אותו ואותו ואותה. יופידוליאדה לי
וללכת יחפה עם גרב מוכתמת דם זאת אחלה דרך להבהיל את כולן.
פסיעות בחול.
לא מספיקה לבכות מזה גם בפעם השלישית.
ולהתאהב שוב בטמיר ורוני.
אני צריכה אחד כזה כמו טמיר.

חפרתי.
תודה למי שהבאני עד הלום
פדיחות 
גמאני בדיוק סיימתי לקרוא את פסיעות בחול![]()
בפעם השלשית
ואיי. אני מאוהבת בו
כל פעם מחדש דמעות כל הספר.. לפחות בהתחלה..
ייאו!
נחל![]()
לגמרי!
אחח![]()
אוד לא קראתי שירה גאולה אז לודאת.. בקרוב אני אקרא ונראה![]()
(ואל תחשבו שאני סתומה האות אין (כילו כמו האיבר שרואים איתו) אז זה לא אובד במקלדת.. אז הא' מחליפה אותה..)
צריכה להכיר אותם כבר
ציףואין לי זמן בקושי לעצמי בכלל
מה מייצג אותנו כדתיות?
בתכלס, החיים שלנו נראים כמו כל אישה אחרת. אפילו גויה.
אני קמה בבוקר. הולכת לביצפר. בגרויות. אותו דבר.
מקימה משפחה.
נכון, מחנכת ומחונכת לערכים.
אבל כמעט לכל אדם בעולם יש ערכים. אולי הם שונים, אבל לכולנו הערכים הם בראש.
כלומר כמעט.
בחיי היומיום שלי אין כמעט שומדבר ששונה.
כן. יש המון תשובות- המטרה שלנו שונה. וכאלה
אבל וואלה. בכלל לא מספק
וגם, ההגדרות האלו. ככ נוח היום לבני אדם להגדיר. זה מסודר כזה.
ביני לבן חברה שלי יש ככ הרבה מחלוקות, וגם ביני לבין אדם חרדי.
למה אנחנו נקראות שיכות למגזר אחד והוא אחר? מה קובע פה?
אח, זה מסובך.
הלוואי ואני יבין אתזה יום אחד
יש לנו נפש אלוקית, מי שדתי שומר את הדת של אלוקים שנתן לנו את הנשמה הזאתי.
שומר מצוות ועוזר להוריד את השכינה בעולם ולעזור לקב"ה ךבנות לו כאן בית
זה בקצרה קצרה
זה בכלל לא מה שהתכוונתי.
לכולנו יש נפש אלוקית. גם לחילונים.
וגם לחרדים.
השאלה היא מה העניין שלי בתור דתית לאומית.
מה מייחד אותי.
אני לא ארחיב, כי לא ציפתי לזה. אולי בהזדמנות
גם למוסלמים יש תכתיב איך לחיות. אולי מפורט פחות, בל כן. יש להם
ולהבדיל, גם לחרדים
וזה גם לא ככ משנה.
בדרך חיים שלנו, לשנינו יש מטרה כלשהי בחיים, ואליה נלויים אותם דברים.
(ביצפר. בגרויות. בן זוג, משפחה. הרצון להעביר לילדים את הערכים שלי)
אין משהו שונה. משהו מיוחד, שהופך אותנו לוואו.
ובקשר לדתיים לאומיים. פשר דקה שתגדירי?
כי זה ככ רחב. וגם אצל החרדים והחילונים והמסורתים.
אז איפה בדיוק הגבול בין הדתי לאומי לחרדי?
יש דתי שלא יאמין במידנה, ויש חרדי שיאמין במדינה.
אז איפה בדיוק הקו הזה?
גם אני וחברות שלי ככ שונות בעבודת השם שלנו, אבל עדיין אנחנו באותו מגזר.
למה? לפי מה זה נקבע?
נראלי פשוט לא ככ הבנת. את לא חייבת לענות, סתם נתפלתי
אבל אני עיפה, סליחה.
אח. פעם אחרת
חירטוטא דלעילאאחרונה