פורום נסיונות פעילים (עמוד 7110)

כשאח שלי נכנס לבית פעם ראשונה עם מדים אחיין שלי חיפשת תרובה ולא מצא ואמר בפרצוף מאוכזב-אינ'ך רובה זה לא שווה בכלל..

@אנחנו יחד נבנה

תודה @אביגיל~!

 

לחוששים, אנחנו יחד נבנה מכירה אותי. אפשר לוודא איתה...
(יש עוד.פשוט היא נראלי מוכרת פה בדור הזה)

בכיף

שוברת את בעיר??

פרשתי אחרי כמה חנויות
|פורצת בבכי|

אבל יואו רציתי לפוגשך וזה באמת לא פייר |בוכה מרות|

מה גם שלא מצאתי את שמלת החלומות לחתונה ביום ראשון אז החלטתי לבוא בפיג'מה

אהבתי אתכם וכו' וכו'

אויש
פיגמה הכי יפה

גם אנחנו אותך

זה ממש כיף שמוכנים לעזור פה ככה בשמחה!

אם לא אוכל הרבה סוכר, נמות מהחיים, לא בטוח שזה יותר טוב

ולסכן את הילדים שלך תורשתית?
שיערב לך.
הגיל הממוצע שגברים מתים בו בארץ זה גיל 80, אנשים מתחילים למות מסוכרת בגיל 65.
אני לא חושב שאתה רוצה להיות חלק מהסטטיסטיקה רק בשביל תאווה..

נסה את זה. 

האמת שגם לי קשה אז אני אוכל רק בשבתות, ובשאר השבוע אין סוכר אפילו בקפה.  ותאמין לי שהתרגלתי מהר מאוד. היום אני שותה שחור בלי סוכר פעמים שלוש ביום ואני מאוד נהנה. גם תה נענע הולך טוב מאוד בלי סוכר.

 

ישר כוח המצב חסה על זה שאתה מעורר פה אנשים. זה לא מצחיק. אם לא נעשה חושבים (כל הדור שלנו) מהר מאוד אנחנו נמצא את עצמנו בצרות רפואיות לא נגמרות.

 

באופן אישי אני הולך בכיוון הבריאותי מאוד וזה לא מפריע לי בכלל

 

אני אפילו צמחוני חוץ משבתות וסעודות מצווה וזה פשוט וקל ולא דורש כוחות נפש גדולים. אחרי שהרבה זמן חשבתי על זה אבל לא עשיתי משהו בנידון, חבר חדר שלנו התחיל להיות צמחוני פשוט קלטתי שאני בטלן ועצלן ומוותר לעצמי על דברים שאני מסוגל בקלות לעשות.

אני יכול לתת המלצות יותר מפורטות אם זה מעניין

דבר ראשון נתחיל מהעניין התורני. חשוב להבין ולחזור על זה הרבה שאכילה בריאה היא לא אופציה אלא חובה מוחלטת ביהדות. וזה ממש לא עניין שולי ביהדות.

נביא את הרמב"ם- 

הלכה א

הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד.

הלכה ב

לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות ולא ירבה לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום או יעשה מלאכתו או יתיגע ביגע אחר כללו של דבר יענה גופו וייגע כל יום בבקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל.

וכל פרק ד' מדבר בזה.

אני חושב שלפני שנהיים בריאים חשוב להפנים את זה כחובה גמורה וכדרך החיים של התורה הקדושה. חשוב ללמוד את הלכות דעות בכללי שעוסקות בזה. בלי יסורי מצפון ובלי כאב- פשוט צריך לעשות השתדלות ולהתקדם.

ופסק הפניני הלכה

אסור לאדם להרבות באכילה יתירה, ושני צדדים לאיסור: הראשון, שיש בכך סכנה בריאותית. השני, שיש בכך פגם מוסרי, שאדם נגרר יתר על המידה אחר התאווה הגשמית.

ובהלכה הבאה-בשמירת אורח חיים בריא יש מצווה, והרי זה בכלל מה שהורתה התורה (דברים כח, ט): "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". שה' ברא את גופנו שיהיה בריא, ועלינו לשמור אותו ולא לאכול מאכלים שיפגמו בבריאותו. ויש בכך גם הכנה לקיומן של כל המצוות, שאם יהיה בריא ומאוזן בגופו ונפשו, יוכל ללמוד תורה בצלילות הדעת, ויוכל להיות חרוץ ונמרץ בקיום המצוות, ויוכל להיות שמח באמונתו ונינוח וטוב לבריות. אבל אם יהיה חולה, מלבד מה שיתקצרו ימיו וימעט בעבודת ה', גם בעודו חי יהיה טרוד במיחושים וכאבים, ולא יוכל להפנות את לבבו לכל האתגרים החשובים שהועיד הבורא לאדם. וזהו שנאמר (משלי ג, ו): "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". וכן אמרו חכמים (אבות ב, יב): "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים". וכן מסופר על הלל הזקן, שכשהיה יוצא לטפל בצרכי גופו, היה אומר שלצרכי מצווה הוא יוצא, שכן בגופו הוא עומד לפני ה' ומקיים את מצוותיו (עיין אבות דר' נתן נו"ב ל).

 

חשוב לראות את זה כחלק מאורח החיים התורני האידאלי. האמירה של התורה שאנחנו לא נהנתנים ולא חיים רק בשביל ליהנות אלא בשביל לתקן עולם ולגלות ערכים א-לוהיים.

זה שלב ראשון. ללמוד. להפנים.

מבהיל להבין כמה אני רשלנית

 

צריך לעשות שינוי. הבעיה בשינויים היא שלפעמים כמו שהם באים ככה הם הולכים.

כי שינוי דרסטי מראה על התלהבו ולא על רצינות.

ורק לפני חודש הפסקתי עם מיצים וגם זה קשה..
בכל אופן תמיד לזכור שזה לא כמו צום שאם נשברת הכל הלך, אלא זה עבודה יום יומית של הסתגלות לאורח חיים כזה..

בעודף משקל מה שהפך את זה ליותר בולט ומורגש שאני לא במצב שטוב לי בו.

חי על לחם מלא ולא נוגע השוקולד וממתקים בכלל?

סחטיין עליך.
בתור בן אדם עובד זה כמעט בלתי אפשרי, ולכן העבודה קשה.
כמה זמן לקח לך להפסיק את כל הרגלי התזונה?

אני אוכל לחם לבן, אבל משתדל לא יותר מאשר שתי חתיכות בבוקר ושתיים בערב. 

 

בשוקולדים וממתקים אני לא נוגע ביום יום.

מיץ- כנ"ל.

אין לי הסברים-פשוט החלטתי שזה לא נכון אז הפסקתי. 

זה היה קל גם בגלל שאין לי נגישות גבוהה לשוקולד וכדו' כי אני בישיבה, ולכן ההתמודדות היא לא ענקית. 

במשך כמה חודשים כמעט לא נגעתי, ואז התערבתי על זה עם חבר, ההתערבות לא החזיקה מעמד אבל תכל'ס אחרי שהפסדתי (כי שכחתי... לא כי נכשלתי) החלטתי שאני רוצה להמשיך לחיות בריא והפסקתי עם המתוקים.

קשה לי לדבר כי לא הייתה לי התמודדות כל כך גדולה, ולכם יש התמודדות ענקית ולכן אני לא מרגיש שאני ממש יכול לעזור.

אבל היא התמודדות לכל דבר.
נשמח שתשתף קצת יותר..

תחושות?

תפריט?

אני שותה רק רק מים
וגם שוקולד זה מתוק לי מדי

הרבה יותר קל לחיות דברים מוגדרים וברורים. מה שהנבואה לא מסוגלת בנבואים חוצבי להבות, החכמה עושה בהגדרות ברורות.

פתאום עולה לי שאפשר ללמוד הרבה מעולם התקנות של חכמים.

"אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה"

אל תנסי לקפוץ מיד למושלמות. תחשבי מה יותר עקרוני וחשוב לך, ותקבעי גם מתי מותר.

לדוגמא אני ראיתי שאני אוכל יותר מדי ג'אנקפוד ומתוקים אז החלטתי לאכול את זה רק בשבתות וככה באמצע שבוע אם יש לי רצון אז אני מסוגל לדחות את עצמי בידיעה שבקרוב אני אזכה ליהנות וזה רק מעבר לפינה.

ועל זה נאמר " אי לא שרית ליה ל... אתי ל... ולא ציית לן כלל" דהיינו אם נלך רחוק מדי הוא לא יקשיב לנו בכלל ואז הוא יגיע לדברים גרועים יותר.

ולכן בואי נגדיר-

משקאות ממותקים- זוועת עולמים. רק בשבתות וגם אז מעט.

חטיפים מלאי שומנים רווים (ביסלי במבה צ'יפס)- בעיה קשה. בשבתות.

עוגות קנויות- פחות גרוע. אולי באמצע שבוע חתיכה אחת. עוגות ביתיות שיש לך שליטה על המרכיבים זה בכלל טוב.

אוכל תעשייתי מפוצץ שמן- רע מאוד. אבל קשה להמנע. לנסות לראות איך לפחות שני ארוחות ביום את לא אוכלת את זה. אצלי זה קל מאוד בבוקר ובערב להמנע. צהרים זה יותר בעיה.

קצת סוכר בקפה או בדייסה- לא נורא. אם מדובר בכפית שתיים ביום זה ממש לא נורא לעניינו.

גם רצוי מאוד להמנע מהוספת שמן לסלטים- זה ממש פוגע בבריאות של הסלט.

בשר וחלב- רצוי לא להפציץ יותר מדי. עד כמה זה באמת נורא? אני מקווה ללמוד את הנושא בעיון בשנים הקרובות ולהיות מסוגל לתת תשובה ברורה. היום אני לא בטוח. שוב להמנע מהמון שמן בבשר, ולהשתדל לצרוך מעט חלב ובשר יחסית לנורמה היום.

 

מה כן- עדשים, חומוס, טחינה, מרקים, מלפפון, עגבניה, גמבה, חצילים לא ספוגים בשמן, גבינה לבנה, תפוחי אדמה אפויים בלי שמן, ועוד ירקות כאלה, שעועית, תירס, טונה, קצת עוף ובשר, פחמימות בתור תוספת בארוחה גם כאן עדיף קוסקוס ודייסה על פני פסטה ופתיתים. מתוקים- תאנים(מדהים!! לגבי חרקים- נושא לשרשור אחר, יש לי עמדה תורנית מקלה וברורה בנושא), תמרים בתוך הדייסה, שזיפים, מנגו, ענבים. עוגות לעשות בבנות ותפוחים במקום שוקולד.

 

ממש חשוב לא להתייאש, גם אם מתקדמים לאט זה גם טוב ובעל ערך. חשוב מאוד בלי יסורי מצפון, הרבה אהבת ה' ורצון להתקדם. יש לנו עולם לתקן- אין לנו זמן לדיכאון וכאבי נפש מיותרים. 

 

נ.ב. אם את באמת מחפשת מתכונים ולא סתם כיוון כללי אז אני יכול להפנות אותך למי שצריך.

תודה על המיקוד!
עשה סדר

שמרו על עצמכם

אצלי זה נמצא במשפחה המון המון אז עוד יותר צריכה להיזהר

עוד 100,000 תושבים חולים בזה ולא מודעים למחלה,
ועוד מעל 400,000 בסיכון מיידי לחלות.
בקצב התחלואה בארץ, תוך 30 שנה 1,200,000 תושבים יחלו בסוכרת.

ולהימנעות היום כמה פעמים מסוכר.

חלק מהפעמים נכנעתי ובפעמים אחרות אכלתי פרי במקום, אבל זה עדיין הישג לא רע.

 

רק מעניין כמה זמן המצפון הזה ינדנד לי

מצפון עוזר רק מדי פעם.
זה עניין של הרגל..

העיקרון הוא לדעת כמה סוכר הגוף שלך צריך ביום, וככה תביני כמה זה רע לגוף לאכול את זה וככה תדעי להימנע כדרך חיים

(וזו מלחמה אדירה להילחם בכאלה הרגלים.

אני מעריצה את מי שמצליח לנצח את המלחמות הקטנות-עצומות האלה)

אין מולי את כל הנתונים.
זה עד 150-130 גרם פחמימה לאדם ביום, שזה בערך 50 גרם סוכר.
אנחנו מדברים על מצב שבלחם שאת אוכלת בבוקר יש מעל 90 גרם פחמימה לבד, בלי כלום.

קחי בחשבון שכל סוג של שוקולד מכיל לפחות 50% סוכר, כשאנחנו מדברים על מעל 100 גרם סוכר טהור, פי 2 מהכמות שהגוף צריך.
במיץ - עשרה בקבוקי תות בננה קלאסיים מכילים 1.3 קילו סוכר.
והדוגמאות רבות, אם תרצי.
יש לי פוסט שכתבתי על זה ואני אחפש

תודה

אבל עבר לי

 

סך הכל חבר טוב, למה לנטוש ככה.

כדי לקבל פרופורציית, כל שנה מתים בישראל כ40,000 אנשים, מעל 6500 מתוכם זה כתוצאה מסכרת.

בס"ד

 

הייתי בחתונה ור' הלל פלאי היה שם ושר "אוחילה".

 

באמת יש מה להתוכנן..

כפית= צחוקים שטותיים

מזלג= עצובה ורעה

סכין=עצבני אש

כף= עצובה ותמימה

סכום=הכל ביחד.
 

 

מה קרה?

עכשיו יותר טוב ב"הה

(עכשיו החלפתי אותך. אני מותשת ברמות)

עדיף לדמוע
מאשר להשאיר הכל בתוך

(מה קרה?)

אגב, מי הבנות שנפגשות היום ואיפה?
אולי אקפוץ לבקרכן

והירידוץ מירושלים הכי מבחילות מהכל.
ברר
כמה נסעתי שם היום

כמעט הקאתי!

אני הייתי באוטו לא באוטובוסים.
לא יכולה לסבול תדבר הזה

*לא מרצוני* *לא מרצוני*

למה לא מרצונך?
את ממש יכולה לעמוד ולהניף את אצבעתך ולעצור טרמפים

וגם היה חם מאוד מאוד!!

 

ואל תהיי מפונקת! חם חם אבל אפשרי.
אנחנו נוסעים בגשם בשלג בחום ובשרב, ואנחנו עדיין חיים. נראלי כמובן

רק פעם ב--

כי אני גרה בחור חורי ואין לנו תחבורה ציבורית ואני מצליחה לצאת מכאן, והמון
הכל עיניין של נסיון|עף על עצמו|

ועכשיו תעיפי אותך ואותי לישון

אני עפתי לישון כבר לפי אז לא יכלתי להעיף אותך.
מחילה. עפת בסוף?

כבר דיברנו על זה?
ניראלי אני מקור הבחילות בעולם....

ממלון! ואבטיח! וחומוס! ונסיעות! ועוד בכלל המון דברים!

 

 

 

ומיותר מדי סימני קריאה!

גם לי יש בחילה מכל דבר.
וגם מכלום. סתם ככה. פתאום יש לי בחילה.

כאילו אנחנו אישה בהריון

הצילו |מובחל|

ואני קניתי משהו דוחה מקופיקס שהשאיר לי חותם של בחילה עכשיו

זה נשמע כבר מפחיד מידי...

אפילו המסטיק מנטה לא מעביר את הטעם המגעיל הזה

אפילו הוא יעשה לך ת'עבודה יותר מידי טוב...