שרשור חדש
פפיש לי סיכוי

אני ציפיתי תאמת.

חבל שלא קרה

ובכלל הגלופה הזותי

טוב שיתמודדו

 

משום מה לטהר ובהרן יש אותה חוברת במתמטיקה

מעניין מי הנוכל

 

לא יהיה לי לילה היום.כמו הירח.
יש מכתב.
אני הולכת למות.
ה יעזור לי לשרוד.
מה קרה???מתנחלת גאה!

אימלה. הפחדת אותי.

רוצה באישי?

לאלאכמו הירח.
שומדבר מפחיד. אין מה לפחד.
יש לי סיכויאחרונה

גמאני בלי לילה.

אוף.

 

 

 

 

 

 

פשר סמסים. אם לא תרדמי

חוק חדש: אסור לאכול ארטיק אבטיח ברחוב!כנרית על הגג=)

זה לא פייר! אני גם רוצה

בעדציף


יש את זה עדיין?!יוני
אז סתם כתבתי את זה בשרשור נוסטלגיה
בהחלט. עובדה שהעולם עדיין קיים...כנרית על הגג=)


נכון שוברת גליםאחרונה

אבל פעם הוא היה הרבה יותר טעים

אז מחול לך מחול לך מחול לך

חשבתי עלזהגלידת לימון

ואז חשבתי עלזה שוב.

ולא הגעתי לשום מסקנה.

|מתוסכל|

אז אולי כדאי להתייעץ עם מישהו נוסףבריו
נאאגלידת לימון

לא חושבת שיצליחו להגיע למסקנות.

כלומר אם אני יצליח להסביר ת'צמי אולי אני יגיע בעצמי למסקנות.

אוף.

גם אם לא יבינובריו
ייעזור לך לסדר לעצמך את הכל
זה אחד מהמשהואים שדיברנו עליהם?חלילית אלט
איזה אחד מהם?גלידת לימון

ואני חושבת שכן

בי"ס וכוחלילית אלטאחרונה
ביבי קינג הוא קינג אין ספק.יוני
הוא גאון מבחינה טקטית ופוליטית- אין מה לומרזית שמן ודבש

אבל מבחינה אסטרטגית- תהליכים , תובנות עמוקות- כלום.

 

מה מה מה! זלזול הקודש לא יהיה בשרשור הזהיוניאחרונה
!You got me wrong baby


הסתדר לי טוב לצטט אותו ככה
זה בשרשור הנעוץ אז לא בטוח שכולם יראו את זהיוני
הרעיון של התמונה שם ממש מגניב אבל להצמיד את זה פה או כמו שכמה הציעו להצמיד את זה בפרוזה.. זה כבר מגעיל
אם לא יתנסו פה בכתיבה אז איפה כן?
בחייאת רבאק, להזכיר לכם איך אתם כתבתם בגיל 13?!

התנשאות שלא במקומה.



גם היום חלקכם כותבים זוועה, כן דווקא אלו שיודעים לנקד, מדקדקים על קוצו של יוד ומשתמשים באנטר כמו שצריך.

כמובן שזה לא הופך אותם למשוררים (וגם אם הם חושבים ככה, אז שיתפתחו קצת הם יגלו שלא) אבל לשים את זה פה רק יוריד את החשק לכתוב ואין לכם זכות לגרום למישהו לכתוב פחות. אני לא כותב לכם ביקורת בפרוזה, נכון? ותאמינו לי שאני יכול להיות מרושע ולהוציא לבנאדם את החשק לכתוב יותר רק כי לא מוצא חן בעיני הסגנון שלו או לנפח בעיות מינוריות ולהרוס את השיר כולו.


נהנתי מאוד מהתמונה הזאת, אבל מי שהציע לנעוץ את זה פה או בפרוזה יצא קטן מתנשא מגעיל ומרושע. (-להלחין לכם את זה?)
ואני חייב לומריוני
כל מי שהגיב שם בשרשור כולל פותחת השרשור והמנהלים שנעצו את השרשור

הערך שהיה לי לחלקכם ירד.
אתה מודע לזה שזה היה בדיחה נכון?ענבל
אני מודע לזה שהתמונה הזאת היא בדיחה מוצלחתיוני
ואפילו צחקתי מכל הלב ובטח עשיתי לה לייק כשעלתה בפייסבוק.


הבעיה שלי היא ברצון לנעוץ את זה פה ובפרוזה. כאן אנשים מתנסים בכתיבה ולומדים תוך כדי הליכה ואמירה כזאת (לא האמירה שבתמונה, האמירה שבשרשור) תפגע בכותבים צעירים ולא מנוסים.
וכן יש לי בעיה גם עם התנשאות, בטח שחלק מהמגיבים שם חוטאים בזה בעצמם...


בקיצור, טול קורה מבין עיניך ותדחוף אותה לפיך.


*הנאמר לא כוון לאף כותב ספציפי אלא לרוח הכללית של השרשור
גם הנעיצה הייתה בדיחה ואני חושבת שזה הובהר בשני המקומות.ענבל
זאת בדיחה על חשבונם של..יוני
לא חשבתי על זה בכלל, זאת פשוט בדיחה.ענבל
בס"ד

והתבקשתי להוסיף:

התמונה ממש לא מבטאת משהו נגד כתיבה גרועה, בטח לא של ילדים בני 13, אלא נגד יומרות ופלצנות מתנשאת.
כבר כתבתי כמה פעמים שאין לי בעיה עם התמונהיוני
אלא על נעיצת השרשור.

יש פה צעירים שמתנסים בכתיבה, כולל ניקוד לא נכון ואנטרים לא קשורים, כי ככה זה שמתנסים, לומדים. תמיד אפשר להאיר להם יפה.

בנאדם יומרני פלצן ומתנשא ימשיך לכתוב בפלצנות יומרנות והתנשאות גם אם תדפיסי את זה ותתלי על הקיר מעל המיטה שלו, מי שיפגע מזה הם אותם אלו שמתנסים בכתיבה ואומנם לא מרגישים משוררים או משהו אבל ימנעו מלכתוב כי יחששו שכתיבה כזאת נראית לאנשים כמתנשאת ופלצנית.

צר לי שאתם לא רואים את זה.


ובשום מקום לא קיבלתי הסבר למה לנעוץ את זה דווקא פה
כי זה פורום פח עם בדיחות. הנעיצה היא זמנית.ענבלאחרונה
בס"ד

זה היה לשם השעשוע בלבד כפי שאפשר לראות ממהלך השרשור.
מסכימה עם כל מילה.פוסעת
זאת בדיחה טובה, צחקתי ממנה והמשכתי בחייהנסיך הקטן.
אני גם לא חושבת שהיה צריך לנעוץ אותה, ובתכלס כל הבדיחות באות על חשבון מישהו
לא זלזלתי באף אחד, ואני רחוקה מאוד מלכתוב באופן מושלם
נהנתי ועברתי הלאה בחיים.
גם אני ראיתי את התמונה, נהנתי עשיתי לייק והמשכתי בחיייוני
את לא צריכה להתנצל, לא הגבתי לגופו של אפחד אלא לרוחו של השרשור.
לא מתנצלת, רק אומרת שלא נראלי שמישהו התכוון לפגועהנסיך הקטן.
ןכן מתנצלת אם מישהו נפגע
לא צריך שמישהו יתכוון כדי שאנשים יפגעושטות
ואניודעת שמעכשיו אעדיף לא לכתוב בפרוזה,
אני מעדיפה ביקורת אחרת, בונה באמת
חושך.חרוזית
למה אנשים דוקרים למה.
למה לא כל יום שבת.
למה.
למה אין אחד שאפשר להגיד לו הכל.
למה מגעיל בעולם.
בעעע.
מה אתם אומרים על זה?זית שמן ודבש
כשהילדים הקטנים גדלים אני מרגישה יותר ויותר זקנהציף

הוא גמר ישיבה אתמול ועד רגע טס

הוא מתחיל עוד שלושה שבועות

היא עולה לח'

היא מתחילה סמינר

היא והוא מתחילים א'

 

 

רק אני נתקעתי באותו נקודה.

וואו לגמריי!!~אורטל~

פיתום עוד שנה כבר לא יהיו לנו ילדים בגןן

משפחה של זקנים..

מה אחותך עושה שנה הבאה?היא סיימה יב עכשיו, לא?שטות
כןציף

הולכת לאיפה שאני הייתי אחרי יב

בהצלחהשטות
מעניין מי תהיה נחמדה שנה הבאה בחדשות
נראלי אני הולכת לשכנע מישי לבוא ללמוד שם, רק בשבילי...אני ממש אגואיסטית
היא לא הולכת לאיפה שאת (הבהרה)ציף

(שח"ו לא יחשבו שבזבזתי שנה במקום ההוא)

 

ואתן ממש זקנות

 

הבנתי!שטות
אני?זקנה?
לא נראלי, לא מרגישה ככה
אין לך כבר מה לעשות נגד זה ציף


נכון. אבל עדין לא מרגישה ככהשטותאחרונה
|מרוקן|גלידת לימון

זה לוקח ממני כוחות לכתוב את זה.

אבל סופסוף אי עושה את זה.|מעודד ת'עצמו|

אעעעעפוסעת
ביתמקדשביתמקדשביתמקדש.
כמה שאני רוצה ואני אפילו לא יודעת כמה אני צריכה אותו.
אותך אני אוהבת~תות~
תותיפוסעת
אנחנו צריכות לדבר בכלל
נכון לחלוטין.~תות~
צריכה? בשביל מה?המצב חסה
כי העם שלנו צריך בית מקדש.פוסעת
זהו.
לה' אין בית.
לא העם, אתהמצב חסהאחרונה
אם למשהו יש קישור לפורום הבדיחות של החברה אני אשמח....חוני המעגל פינות


בחתימה שלהעיאית"י
זה פורום 310...חפרפרתאחרונה


קנו לי סיר קוסקוססכמו הירח.
וקמתי עכשיו, לעזאזל.

אוווופ.
זהו.
כמו הירח.
שיפסיק כבר לרדת דם מכל מקום.

וכיפלי שאבא לא בבית היום. כן, אני מגעילה רצח ויודעת אתזה. אין צורך.

ושובפעם לא אכלתי ועכשיו אינלי תרוץ. גם זה שאני חולה לא מתקבל ויופי חכמה, אחכ את מתפלאת שאת מתעלפת כל יומיים. פסדר.

אעע
אני רוצה שנדבר היום כי כבר יותר משבועיים לא דיברנו בכלל ואת חסרה לי.
ודסי, הלוואי שאני אשרוד את השבוע הזה בלעדייך.
מעניין אם כבר קראת את המכתב. אם כן, אז הלוואי שלא צחקת כי זה מה שאני מרגישה

מי בכלל יקרא את הפיכסה הזה.
נבהלתי כשראיתי רק את הסירחרוזית
יש לך מזל שהמשכתי לקרוא
חפרפרתאחרונה


כמו הירח.
זה נהיה גרוע מרגע לרגע.
הלוואי שמישו יבין אותי מתישהו.

אוופ
ותמיד כשיוצא לי ככה באים ואומרים לי שזה לא נכון.
היי, מתי תבינו שאי אפשר להתווכח עם רגשות?

אני רוצה ללכת מפה.
ואז לחזור ולראות מה עשו פה בלעדיי.
אני בעצם לארוצה. זה סתם יתסכל אותי עוד יותר.

אני אוהבת אותך נורא והלוואי שתביני אתזה מתישו.
אתם יודעים? הלוואי שהייתי אוהבת את עצמי כמו שאני אוהבת אחרים. כי לאהבה שלי אין גבולות, וכשזה מגיע אליי משו מתפקשש שם.
הכל בגללה. מטומטמת.
מעניין אם אני אסלח לך מתישהו.
אני רק נזכרת בשנה הזאת, ובפרצוף שלך, ובוכה. לעזאזל. באלי שתביני מה עשית לי. אבל תמיד תישארי חסרת רגשות.


למה אני עוד בוכה מכל דבר?
(הלוואי שהיה אפשר להעביר מחשבות בתלפטיה)כמו הירח.
למה לדבר איתך עושה לי כואב ככ??כמו הירח.
טוב. על מי אני עובדת.

כי את בדיוק מדברת על הדברים שכואבים לי.
מותר לך.
אבל.

לא אוהבת
לעזאזלכמו הירח.
נמאס.
אתה לא מבין??


אוופ.
אופאופאופ.

שמישו ישאל כבר.
כמו הירח.
מעניין כמה זמן זה יימשך.
מיום שישי אני לא מפסיקה לבכות.

אני רק רוצה חיבוק.
מה כבר ביקשתי?
כבר איזה חודש לא קיבלתי ואני אמות עוד מעט.
אני לא רוצה ללכת מחר.
אני רוצה להעלם.
אני רוצה להיות שמחה.
אני רוצה לדבר איתך באמת.
אני רוצה חברה.
אני רוצה רק שיהיה טוב.
אני רוצה לצרוח חזק חזק עד שאתעלף.
קשה לי. ואני לא מפחדת לבכות אתזה.
לעזאזל הדמעות.
אף אחד לא יבין. אף פעם.
פפפפפ איזה קיטשיות |נגעל לחלוטין|חפרפרת


דחוףדחוףדחוף!באמתבקש עבדך

בס"ד

 יש כאן למישהו את הסיפור לתשעה באב על המדריכה שעשתה שירות בבית ספר

של אתיופים ואז היא אמרה להם שאין ביהמ"ק והם לא הבינו..

ואז יום אח"כ ההורים שלהם הגיעו לבית הספר ודיברו עם המורה...

והם זעקו ובכו שהם שמעו שאין בית מקדש..לא האמינו!

אשמח!!

זה היה מתישהו ב'שלום לעם'חוני המעגל פינות


רציני?! לפני כמה שנים זה היה??צהובה


שנה שנתיים ... לא זוכר בדיוקחוני המעגל פינות


זה מה שמצאתיחוני המעגל פינות

קישור

 

חורבן ממשי – דוד קליינר

אלפי אנשים המתינו בציפייה במחנות הצפופים. עצביהם מרוטים מהמתנה ארוכה למטוסים שיובילו אותם לארץ ישראל. מבחינתם הם רק ציפו לרגע שבו יודיעו להם שהמטוסים ממתינים להם, כדי לקחתם לארץ האבות שעליה חלמו שנים ארוכות. למרות שהמשטר באתיופיה היה קשוח ולא אוהד ישראל בלשון המעטה, הצליחה הממשלה בישראל ליצור קשרים עם השלטון, בתמורה לסכומי כסף גדולים והבטחת מקלט לכמה מבכירי השלטון שעמד לפני התרסקות, בגלל התקפות של ארגוני המורדים. המורדים התקדמו בצעדי ענק לעבר עיר הבירה של אתיופיה, אדיס-אבבה, ובישראל הבינו שיש להיערך למבצע מהיר שיעלה את יהודי אתיופיה הממתינים במחנות הפליטים בבטחה לארץ.

ואז, במה שנקרא 'מבצע שלמה' הועלו בתוך 36 שעות כל היהודים שהמתינו באתיופיה, על גבי 30 מטוסים שטסו הלוך ושוב כדי להוביל את האנשים במהירות האפשרית לפני שיגיעו המורדים לעיר הבירה. כאשר הישראלים פגשו בעולים החדשים לראשונה, הם הופתעו לגלות שהם בקיאים במנהגי השבת וחגי ישראל, התודעה היהודית שלהם הייתה חזקה, כאילו הרגע עזבו את הארץ ולא כגולים לאחר למעלה מ- 2000 שנות ניתוק מארץ ישראל.

מרים הייתה צעירה בסביבות גיל העשרים שנקראה ללמד את ילדי העולים עברית באתר הקרוואנים 'בת חצור' שליד גדרה. היא הייתה מופתעת מכך שהילדים הכירו את רוב החגים היהודיים, אבל שמה לב לכך שהיה חסר להם ידע אודות מנהגים והלכות, וגם על הרבה מושגים בסיסיים הנוגעים לחגים כמו חנוכייה, סביבון וכדומה.

לכן, היא החליטה שנוסף על העברית שהיא כבר מלמדת, היא תלמד אותם גם את לוח השנה העברי כסדרו. כאשר הם התקרבו לימי חג הפסח, תיארה להם מרים את העלייה לרגל לבית המקדש, ואת הקרבת קרבן הפסח עם מיליוני חוגגים בירושלים.

אחד הילדים הרים את אצבעו ושאל: 'המורה, מתי היית לאחרונה בבית המקדש?' מרים המופתעת צחקה ואמרה: 'אף פעם לא הייתי שם, זה היה לפני המון שנים!'.

ואז, כל הילדים קפצו במקהלה ושאלו: 'אז מתי כן היית? ואיך זה להיות בבית המקדש?' מרים הבינה שהם כנראה לא מעודכנים בהיסטוריה של עם ישראל, וסיפרה להם שבית המקדש היה קיים לפני 2000 שנה ואז הרומאים החריבו אותו לאחר מלחמה קשה, וכיום לצערנו אין לנו אפשרות לעלות לרגל ולקיים את המצוות הקשורות לבית המקדש. באותו הרגע החלה המולה גדולה בין הילדים, הם החלו להתווכח באמהרית בינם לבין עצמם, והיה נראה למרים שהיא גרמה למהומה לא קטנה, ולא הצליחה להבין מדוע.

למחרת בבוקר כאשר הגיעה מרים לאתר הקרוואנים, ניגש אליה השומר כשירדה מן האוטובוס ושאל אותה האם היא יודעת על מה המהומה הגדולה שליד הכיתה שלה. מרים נבהלה והחלה לרוץ לעבר הכיתה, ולהפתעתה הבחינה בעשרות הורים נרגשים העומדים בפתח ומדברים בינם לבין עצמם בקולי קולות.

כאשר הגיעה מרים לפתח הכיתה, התקרב אליה אחד ההורים ושאל בעברית רצוצה: 'האם את המורה של הילדים שלנו?'

'כן!' השיבה מרים בסקרנות. אבל האב היה נראה כעוס מאוד: 'תראי גברתי, הילדים שלנו חזרו אתמול מבית הספר ואמרו שאת סיפרת להם שכבר אין בית מקדש בירושלים, אני רוצה להבין, איך את יכולה להגיד דבר כזה?!!'

המורה נהייתה נבוכה: ' מה הבעיה לספר להם שבית המקדש נשרף לפני אלפיים שנה?' האב היה נראה מבולבל, ורק שאל בשקט: 'זה נכון? אין כבר את בית המקדש?' מרים הנהנה בראשה, והוא חזר אל הקבוצה תוך כדי שהוא מדבר איתם בטון עצוב באמהרית. ההורים החלו להתווכח בקולניות, ואז פנה אליה האב שוב: 'בית המקדש באמת לא קיים יותר?' מרים השיבה לו בשנית שאכן זה נכון, תוך כדי שהיא מגחכת לעצמה, ואז החלה מהומה נוראית. כמה נשים נפלו על הרצפה בעילפון חושים, ואחרות החלו לבכות בקול, האבות היו מזועזעים, וניסו להרגיע את נשותיהן, תוך כדי שעצב עמוק ניכר על פניהם, כל הקבוצה התכנסה לתוך עצמה תוך כדי מלמולים שקטים והיה נראה שעולמם חרב עליהם.

מרים הייתה המומה מהמחזה שנגלה לפניה, זו הפעם הראשונה שהיא נפגשה באנשים שחורבן בית המקדש באמת כאב להם, וחסרונו זעזע את עולמם. באותה שנה בעת קריאת 'מגילת איכה' בבית הכנסת הייתה זו הפעם הראשונה בחייה, בה זלגו דמעות מעיניה בזמן קריאת מגילת החורבן...

***

בדור שלנו, הבעיה העיקרית היא שהתרגלנו למצב הזה שבו בית המקדש חרב, ובמקומו עומד 'שיקוץ'. אם רק ניתן את הדעת לגודל החיסרון ולגודל האבדה של הקרבה הגדולה לאלוקים שהייתה לנו באותה תקופה, אולי גם אנו נצליח להזיל דמעה כשנקרא את תיאורי החורבן...

ממש ממש תודה! אין לך מושג כמה זה עזר לי!בקש עבדך


מזעזע!צהובה
^^חוני המעגל פינותאחרונה

מה שנכון

נכון....

ישלי תחברה הכי טובה בעולם~תות~
אעאעה כמה התגעגעתי אליה.
עכשיו אני מאושרת לחלוטין לחלוטין

ואנשים, אם אתם שולחים הודעות ואני עונה רק אחרי כמה שעות זה לא בכוונה. אני פשוט לא שמה לב
אני רוצה חיבוק. רק ממנה. עכשיו~תות~אחרונה
וזה בכלל לא מובן לי מאליו במה זכיתי שיש לי אותה. יואו
אני אוהבת!
מה ששבוע עשה לי, נמאס לי להתגעגע
ועכשיו אני עודפם מתגעגעת
נראלי שעד שלא אראה תעיניים שלה שוב אני אתגעגע
יאוויש לי סיכוי

ישלי עכשיו המוןהמון מרץ. פפפ

מוצש יש צום

וכותל

 

יאא כיפלי עכשיו.

אמאשלי פשוט חמודה

ובכלל ללכת למקס סטוק עם אבא זה מתיש.

צריך לסחוב אותו כל שניה ולשכנע אותו להפסיק למלאות את העגלה

אעיע.

הייתי עם אחים שלי בפארק

וואי היה לי כיפפ

בחייאת הם לא מתעיפים

 

 

פףיש לי סיכוי

אני ככ גרועה בלהיות חברה

שזה מתסכל.נמ סליחה

טאטע

באלי מלא עזרה ממך ובאמת להרגיש אותך

יש עכשיו פויקה

כילו התחיל לפני עשרים דקות עם השבט

אני יבוא יותר מאוחר

למה לעזאזל ישלי את הכישרון הזה?!

כישרון דפוק.

להרוס קשרים

איכ

הלוואי.יש לי סיכוי

אלוקים, אתה יודע שאני ככ שמחה שהמדריכות שלי זה המדריכות שלי?

כיף לי.

פשוט כיף

וגם היום הייתי במעיין עם שירה.

ודיברנו על מלאא דברים כיפים

ובכלל שירה לא תזכור אותי כי ביום שני בערב הזה של האולפנה שלה היא הכירה את כל הכיתה שלה

וזהו.

עצווב נורא

 

ישלי שאלה.יש לי סיכוי

אז עם למישו יש תשובה אני אשמח

 

 

 

מממ.

מה עיוורים רואים בחלומות שלהם?

ניסיתי לפצח אתזה כבר המון זמן

את חכמה.יומנים נשרפים
(ותדעי לך ששירה לא תשכח אותך. גם אם בחודשים הראשונים לא יהיה כמו הקשר פעם זה יחזור.
כי חברות ילדות נשארות תמיד. מנסיון של ניתוק של כמעט שנה ועכשיו זה החברות שלי הכי טובות.)
ממ תודהיש לי סיכוי

(הלוואי.

אמן שזה נכון)

זה נכון. תאמיני שזה נכון. ואת תראי שגם לך יהיו חברות חדשותיומנים נשרפים
ואת פתאום תרגישי שפחות יש לך צורך בזה.
ואחכ זה יחזור.
אין מה לעשות.
בסוף באולפנה מוצאים חברות חדשות, משתנים, הופכים למשהו אחר.
בשנה הראשונה את תהיי בין לבין.
אח"כ מתאפסים על הבית והאולפנה.
רק תבואי בראש של להשתנות ולתת לך יכולת ליצור חברויות אחרות ממה שהיה קודם.
זה חשוב לבוא בראש פתוח.
בהצלחה יקרה שלי!
בעז"ה.יש לי סיכוי

הלוואי ויהיה מלא חברויות חדשות.

עדיין קצת קשה שמה שהיה קודם חצי נמחק..

 

תודה אהובה אחת

צודקת. זה קשה. אבל אחכ זה עובר ומבינים את זה לבדיומנים נשרפים
אני בטוחה בעז"ה.

בכיף מותק
אופיש לי סיכוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאני. אמאלה כמה שאני אוהבתותך

את לא מבינה איך בכיתי היום באמצע הקומזיץ ששלחת לי ההודעה.

זה הזכיר לי כמה את חשובה לי

ורציתי שתתני לי את החיבוק שלך.

והדמעות שלך. שאת תמיד בוכה יחד איתי.

רננה לא הבינה מה קרה

ולא רציתי לומר. ומותר לי

 

זה שירשור נורא עצוב

זה קשה.פינג.

אני לא בטוחה שזה קשור לכישרון או לא כישרון.

ככה זה בחיים האלו, לפעמים קשרים נגמרים, במיוחד בתקופות מעבר שכאלו.

וזה הזמן בו צריך לזכור חזק מתמיד עד כמה טובים אנחנו בלי שום קשר למה חושבים אחרים וכמה חברים יש לנו.

זה זמן להאמין בעצמך, ילדונת.

לא לומר לעצמך מילים מחלישות ומרפות ידיים.

זה זמן לאהוב אותך, לפחות טיפונת מן הים של האהבה שהוא, אוהב אותך.

הלוואי ותרגישי אותו ואת אהבתו, באמת.

|מציע חיבוק|

תודה לךיש לי סיכוי

הלוואי באמת.

|בחזרה|

ממיש לי סיכוי

אפשר גם לבכות בלי דמעות.

אני מבטיחה לכם

את לא צריכה להבטיח.כמו הירח.
אני עכשיו עושה אתזה.
אז אתמול,יש לי סיכוי

חברה שלי לא האמינה לי.

 

 

ואוף. מה קרה?

 

אוי.כמו הירח.
זה רע כשלא מאמינים לך


המון המון המון.
יאלה.יש לי סיכוי

תביני אתזה כבר שזה לא אשמתי!

ובכלל הוא

באלי גם לנגן ככה

זה טירוף. טירוף

בפעם הראשונה שראה אותי התחיל לדבר איתי וזה,

ואז בקונצרט שאבאשלי בא הוא הבין שאני אחות שלו..

חח. ואז הוא התחיל לתת לי טיפים וכאלו.

ואמר שאם אני רוצה, אני יצליח.

חבל שהוא לא יודע שאני ואחשלי זה לא אותו דבר. אפילו שאנחנו אחים.

אבל נחמד מצידו דווקא

השבת הזאתי היתה מתישה.יש לי סיכוי

עדיין לוידעת למה.

 

 

בזמן הזה, הם בנו חומה משלהם. ואני כבר לא שם

זה מרגיש לי מסכן

עכשיו אני מבינה אתזה ביותר אמיתי

אסור. אסור. אסור.

זה סתם להעניש את עצמך

 

באלי עכשיו להקשיב.

פשוט להקשיב. פוף

 

אני לא אוהבת את זה שאני מנתחת הכל

זה כבר מגיע לזה שאני מנתחת את עצמי על כל דבר קטן וזה לא כיף.

והיא כבר מפחדת ממני.

לעזאזל. אני עושה טראומות

אוף

יוכמו הירח.
גם את מנתחת הכל.






























(את רוצה להקשיב? |קובר את עצמו|)
יותר מדי.יש לי סיכוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פףיש לי סיכוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנלא קשורה.

זה מבכיא

ממיש לי סיכוי

שונאת אתזה עכשיו.

אפילו אנלא נהנית

הנה אתה.יש לי סיכוי

ממ. זה לא רק אני,

אז אני לא יודעת מה לחשוב עלזה.

ואני לא יודעת עד כמה זה אמיתי.

 

חברות שלי רוצות לעשות משו היום

אני ילך רק בשביל לפגוש את מאני. ושירה ושירה

אויי מאני אהובה שלי. הלוואי ותביני עד כמה

 

אני צריכה להתחיל למהר עם זה.

עוד שניה תחילת לימודים. פף

אמאלה

 

למה לעזאזל אני כותבת אתזה פה?

למה זה יוצא רק כאן?!

נמ. שיהיה

ממיש לי סיכוי

אני כבר לוידעת מה לחשוב.

וזה מתסכל כלכך

וישלי מכאן תשתי חברות הכי מתוקות בעולם

ואני מתייחסת אליכן ככ מגעיל

סליחה

אבל אני אוהבתותכן מלא

ויוואו

היום במושב שובפם

וצחקנו על מאני שהיא גרה במושב לצים

אני רוצה עודפעם לדבר איתך.

וסתם שנבכה שתינו, טוב?

את מותק שתדעי לך

 

אני בינתיים מחכה.יש לי סיכוי

ומתפללת המון

 

הלוואי שזה יקדם משהו

נמאס לי מזה.יש לי סיכוי

לעזאזל.

אוקי, אני לא מתחברת

מצטערת במת.

זה ככ מציק לי. אופ איתן

ישלי ככ הרבה מה לכתוב

 

פפיש לי סיכוי

ישלי את החברה הכי מדהימה שקיימת.

פשוט ככ

הברכה שלה אתמול. יאוו

אנלא מפסיקה לבכות עכשיו

לוידעת אם משמחה או עצב

אני שונאתת פרידות.

לעזאזל

ואני ככ היתי מגעילה אתמול. פיכ

 

באלי לקרוא מחשבות.

ודי. תפסיקי כבר לחשוב שאת לוידעת מה

אוח

 

מותר לי לאהוב אותה מלא.

היא פשוט מדהימה. וכיף לכיתה שלה החדשה

אני מקנאה וזהו

למה למה למהכמו הירח.
אני מזדהה עם כל מה שאת כותבת ככ?




אופ.
אינלי מה להגיד לך.
! עם ישראל חי ! אני כלכך מזדהה איתך !!גולני שלי !

בוכהבוכהבוכה תדעי שאני תמיד שם בשבילך חצי חיוך

בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעבקש עבדך


לונלייוני
(איי מיסטר לונלי,
איי הב נו באדי
פור מיי און

איי'מ סו לונלי
איי מיסטר לונלי
וייש איי הב סאמן
טו קול און דה פון

איי'מ א סולג'ר
לונלי סולג'ר
האווי פרום הום
טרון דה וויש אוב' מיי און

דטצ' וואי איי'מ לונלי
איי'מ מיסטר לונלי
איי וייש דט' איי קוד גו באק הום

לאדר'ט
נבר א לאדר
איי גט נו לאדר'ס
אין דה מייל

איי' בן פורגטן
יא פורגטן
או אוו איימ' וונדר
אוו איז איט איי פייל

נאו איי'מ א סולג'ר
לונלי סולג'ר
הוואי פרום הום
טרון א וייש אוב' מיי און

דצ' וואי איי'מ לונלי
איי מיסטר לונלי
איי ויש דה איי קוד גו בק הום)

אין מאי הום...



*אתגר לכתוב ככה.
בטח יש כמה טעויות כי כתבתי משמיעה
האמת שזה ממש מעורר רחמים..אושר תמידי
יוני


לא יפה!
אהה שלא תבין לא נכוןאושר תמידי
אני חס וחלילה לא צוחקת על ההרגשה..

סתם קראתי את זה במבטא הודי אז זה הצחיק אותי
אה חחחיוני
רגע, בושה!
זה אומר שאת לא מכירה את השיר

הזדהותי הכנה.ענבל
יוני
השיר הזה עושה לי טוב על הנשמה
אבל למה לכתוב ככה?קוד אבל פתוח
אתגר יוניאחרונה
למה למה למה?חרוזית
כל הזמן זה קורה.
כמה אפשר לחזור על אותה הטעות כל הזמן?
למה אני לא לומדת?
אותה הטעות.
פעם אחר פעם.
בלי שינויים.
מספיק!
וואה.