פורום נסיונות פעילים (עמוד 7142)

פתאום נזכרתי בזה

ורחמתי
עליה.

לא טוב לא טוב! לא!
פפ
בכלל אני שרוטה.
סתכלו אוסף מילים יפות:
הארדקור
מנגינה
אבוי
אסון
מערבולת
דדיקטיישן
קופי רייט

בכלל אנגלית זאת שפה יפה כי היא מתגלגלת כזאת ומהירה.

מקלדת זאת כזאת מילה שנתקעת בשיניים
מיק ל דת
בעע.

אני כנרית הרבה יותר טובה משחשבתי
כלומר, לא באמת חשבתי שאצליח לנגן את זה

מעצבנת.

אופ.
בבקשה אל תתערבו בעסקים של אנשים אחרים.
בבקשה בבקשה.

אני בעד בחירות חדשות.
להחליף את @אמת המים !

אתם מרשים לי?

אין לי אוויר.
כולם מסביבי פשוט נעלמים.

אני
לא
מצליחה
לנשום

הלוואי הלוואי ש.
ו.
אעע
אני רוצה לצרוח

חום יכול לחרפן אותי.
במיוחד שהתעוררתי הבוקר ממכסחת דשא.
והתינוק של השכנים צרח כל הלילה.

ועכשיו דווקא כן ואני לוידעת למה

בהתחלה עם רבקה ואחכ הביתה
ופספסתי טרמפ ככ טוב. מבית שאן!
ופספסתי גם תאוטובוס כי אבא זה אבא ואין מה לעשות ואסור להתעצבן
וכמעט גם את השני
אבל מנחה והוא הגיע ואיזה נס שאני בירושלים
ורציתי ממש לראות את שירה אבל היא כזאת עסוקה אהמ אהמ
יש אנשים טובים בעולם הזה
ואחכ שעות חיכיתי וכבר נמאס לי מהיום המעצבן הזה ששום דבר לא הולך בו טוב. ועצבים
ולחשוב שהכל טוב זה קצת קשה לי לפעמים
אבל הכל עובר
וטיק טק טרמפים תוך רגע ברוך ה.

טיפשונת

תרצהלה תזכירי לי מי אני

תזכירי לי שבעצם אני רוצה רק טוב

וזאת רק החיהרעה הזאת שכל פעם משתלטת עלי וגורמת לי לשכוח

אני צריכה לשכוח אותה

לגמרי לגמרי לשכוח

אני צריכה לעשות את זה שוב

לשכוח מי הייתי ומה רציתי 

אתחול מחדש

לברוא לעצמי לב טהור ונקי ומושלם

טוב, ברור שלא מושלם

אבל כמעט

אני צריכה ליישםליישםליישם

אבל אני מפחדת

אם אני אאתחל מחדש יותר מדי פעמים

אז אולי כבר לא תהיה לזה משמעות

אבל היום אני באמת

צריכה אתזה.

כמה שטויות אני מדברת

פשוט תעשי את זה וזהו ילדה

תחבקי ת'ברכיים ותתנדנדי ותעצמי עיניי ותבכי ותשכחי הכל

ותתחילי מחדש כי

בבסיס את כולך טוב

כולך טוב

וכמה שהוא אוהב

למרות הכל

אוהב

וזוכר

ומתעלם

אלוהים למה הוא זוכר

זה בטח כואב לזכור כ"כ הרבה בגידות קטנות

בגידות גדולות

מרד גיל הנעורים שכבר עבר מזמן.

ועדיין עם הכל הוא

אוהב כל כך

אוהב

אוהב.

היה בייביסיטר מצחיק

("את חייבה לראות!" |מוליך אותי|

"אני בן 5 ו11 חודש"

"אני כבר לא אוהב אדום, נמאס לי כבר. כל החיים שלי (הילד בן 6) אהבתי אדום וכבר נמאס לי. עכשיו אני כבר יותר אוהב צהוב. ואחכ אני יותר יאהב ירוק, ואז תכלת ואז כחול, וככה עד שאני יהיה מבוגר" "נכון, תהיה מבוגר עד השמים!" "לא, במת, אריאל, השמים הם בכלל אויר, איפשר ליות גבוהים עד השמים"

)

אינלי כוח אינלי כוח אינלי כוח

הברזתי לה היום

אינלי כוח אליה

די בגללה הלכתי לישון אתמול ב4, אז שתגיד תודה שאני בכלל יוצאת מחר, כי לא נראלי שאני יישן היום הרבה, ומחר בכלל..

וועה

אז

לאכול

ללכת לפעולה

מדרשוקו(?) [לא נראלי יהיה לי כוח]

לארוז לארוז לארוז><

לישון כמה שיותר

להטעין המון תטלפון. שטח וזה..

לישון לישון

ברחתי כבר הרבה.
אבל לא מספיק רחוק

@הנסיך הקטן. נבחרתי להיות לך לגמדה!

 

חשבתי קצת, והחלטתי להעניק לך משו, אני מקווה שזה יהיה בסדר

 

"כשהייתי בן 6 ראיתי פעם תמונה נהדרת בספר אשר שמו "סיפורים אמיתיים", אודות החיים ביערות בראשית. נראה בה נחש בואה בעת שהוא הוא בולע חיה. הנה העתק של התמונה:

בספר נאמר: "נחשי בואה בולעים את טרפם כשהוא שלם, בלי ללעוס אותו קודם לכן. לאחר זאת אין ביכולתם לזוז, והם ישֵנים במשך שישה חודשים תמימים, אשר נחוצים להם כדי לעכל את הטרף."

בימים ההם הרהרתי רבות אודות הרפתקאות בג'ונגל, ולאחר מספר נסיונות בעפרונות צבעוניים, הצלחתי לצייר את הציור הראשון שלי - ציור מס' אחד. הוא נראה כך:

הראיתי את יצירת המופת שלי למבוגרים, ושאלתי אותם אם התמונה מפחידה אותם. הם ענו: "מדוע שתמונה של כובע תפחיד אותנו?" אבל לא היה זה ציור של כובע, אלא ציור של נחש בואה בעת שהוא מעכל פיל. לכן ציירתי תמונה נוספת בה נראה תוכו של נחש הבואה, כדי שהמבוגרים יוכלו להבינה. תמיד יש להסביר להם דברים. ציור מס' שתיים שלי נראה כך:

הפעם המבוגרים יעצו לי להניח לציור נחשי בואה, מבחוץ או מבפנים, ותחת זאת להקדיש את מאמצי ללימוד גיאוגרפיה, היסטוריה, חשבון ודקדוק. זו הסיבה לכך שבגיל שש ויתרתי על מה שהיה עשוי להיות קריירה מפוארת של צייר. כשלונותיהם של ציור מס' אחד וציור מס' שתיים ריפו את ידי. מבוגרים לעולם אינם מבינים בעצמם, ומייגע הדבר עבור ילדים לשוב ולהסביר להם דברים.

אם כך, בחרתי במקצוע אחר ולמדתי להטיס אווירונים. טסתי מעט על פני כל העולם, ואמנם הגיאוגרפיה עזרה לי רבות. במבט חטוף יכולתי להבדיל בין סין לבין אריזונה. אם מישהו הולך לאיבוד בלילה, ידע כזה הוא רב ערך עבורו.

במהלך שנותי היו לי מפגשים רבים, עם הרבה אנשים רציניים. חייתי זמן רב בקרב המבוגרים. הכרתי אותם באופן אישי, מקרוב, והכרות זו לא שיפרה את דעתי עליהם.

בכל פעם שפגשתי אדם אשר נראה לי שמחשבתו צלולה, ערכתי את הניסוי של ציור מס' אחד, שנשאתי עימדי תמיד. כך ביקשתי לבדוק אם זהו אכן אדם בעל הבנה. אבל תמיד היו עונים לי: "זה כובע", ומאז לא שבתי לדבר עם אדם זה על נחשי בואה, או יערות בראשית, או כוכבים. שוחחתי אתו על דברים הקרובים לליבו, אודות משחק ברידג', גולף, פוליטיקה, ועניבות, והמבוגרים היו שבעי רצון מאד על כי פגשו אדם פיקח כמותי."

 

 

 

 

 

אם את רוצה המשך, יש פה את כל הספר..

 

 

 

 

 

 

אני מקווה שזה לא נורא מעפן..

תהני

אל תעזבו אותי רק כי קשה לי
וכן, אתם, שקוראים את זה
|בוכה|

ברבע לשתיים אפס אפס אתם מעיפים אותי למיטה.
מחר יום ארוך.
טוב?

@המצב חסה
גמכן אתה.