פורום נסיונות פעילים (עמוד 7195)

אני אוהבת אותה כל כך. יאו.

 

לפחות עשיתי משו טוב להיום.

אתם יודעים ששנה שעברה לא הצלחתי להרדם אם לא היה לי בראש משו טוב שעשיתי היום? חבל שאני לא ממשיכה אתזה.

אופ. שזה יהיה טוב הלוואי.

תהליך זה דבר מתיש. אני שונאת תהליכים. רוצה מיד ומהר, וזה לא טוב.

אני מצוננת נורא וזה איחס בקיץ.

אני צכה סוללה מלאה.

זהו.

אה. זכרונות זה רע. אז תצרו לעצמכם זכרונות טובים.

אני צריכה לכתוב.
ויש לנו וילונות חדשים.


וזה בכלל לא כיף עכשיו כל היום הזה אפילו שעודמעט נראה את כולם.
אני שונאת להזכר בזה. זה מלווה אותי כל הזמן, אבל להזכר ממש בפרטים זה מטלטל.
ועכשיו

מי שבנה את התסריט הזה גאון. פשוט גאון.
זהו

אוח

אני כבר לא חשובה לך. אני יודעת.
יש אנשים הרבה יותר גדולים ואהובים ממני.


ואת מזכירה לי דברים שרציתי לשכוח.
וזהו

נדנד!!!!
@נדנדה כתומה.
נדנדדדדד
את צכה לבוא לביקור
זה בכלל לא יפה שלא דיברנו כבר מלא זמן

מאחורי כל אדם זורם נהר פלאי. נהר עצום וארוך ומלא. ועומק הנהר משתנה מאדם לאדם. ואין נהר שהוא כולו רדוד. לפעמים הכניסה לנהר רדודה, הרי הנהר לא יחשוף את עצמו לפני כל אחד, אבל ככל שמתקדמים פנימה עמוק יותר ויותר, כך מגלים יותר ויותר את העומק האמיתי ואת האינסופיות שלו.
והנהר מתפתל וזורם, וממתין לפרוץ החוצה, להשפריץ מים קרים ביום חם, ממתין לאדם הנכון.
אבל בינתיים, האדם הודף פנימה את הגלים שמכים בו, שמחפשים דרך לשבור את ההגנות ולפרוץ החוצה. הוא הודף, ומעדיף לאבד את הראש ולשכוח. להתעלם מהאמת הפנימית שלו שזועקת. והוא הופך לכלום. נהר מלוכלך ומזוהם. מטונף.
ואז, לפתע, בא עוד נהר, שזורם לו לאיטו, בקצב שונה מכולם. לא מהיר, לא לחוץ, רגוע. עמוק ויפה ומטופח. והנהר מצטלב עם נהר האדם, קופץ ישר למים עמוקים, שובר ומרסק את כל החסימות והגשרים ושוברי הגלים שנבנו בעמל רב.
והנהר החדש בא, ועוזר לנהר אדם לבנות גשרים חדשים, יפים יותר ומטופחים יותר ועם יסודות חזקים יותר. והנהר היפה עוזר לו לנקות את עצמו, ופתאום כבר נהר האדם מטופח ונקי ויפה, ויש לו גשרים ויסודות חזקים.
וככל שהנהר היפה מעניק יותר הוא מתייפה ומתעמק ומתארך יותר. ועדיין הם שני נהרות שונים, אבל עכשיו הם נהרות חופפים.
ואז, שני הנהרות נפרדים. והנהר היפה הולך להעניק לעוד נהרות אדם רבים שרוצים גם הם ליהפך מנהר אדם לנהר יפה. ויש עוד נהרות רבים שזקוקים לו, והוא זקוק להם, כדי להתייפות ולהתעמק.
ונהר האדם לשעבר, שעכשיו גם הוא נהר יפה ומטופח, הולך גם הוא למצוא נהר אדם שיהיה זקוק לו, והוא הולך למצוא מישהו להעניק לו ולאהוב אותו.
ולעולם הוא לא ישכח את הנהר היפה שעזר לו, ושינה את חייו, ולעולם הוא לא ישכח את הפעם שהנהר היפה סיפר לו על אותו נהר יפה שהפך אותו בעצמו פעם לנהר כזה יפה.
והוא לעולם לא ישכח את הבקשה שלו לפני שנפרדו. שרק ימשיך להעניק, כמו שהעניקו לו.
וכך, מיליוני נהרות מתייפים ומתעמקים ונפרדים ומעניקים ומתייפים ומתעמקים ונפרדים ומעניקים.

בס"ד

זה יכאב?
כנראה שכן
בע

בס"ד

 

מה שלומך היום?

וזהו.
הנה זה הגיע
אני ישכח את כל מה שיש לי לעשות וזהו.

@מפוחית את כאן היום?

ב"ה בעז"ה

ישתבח שמו

אתם יודעים למה יוסף היה נורא צדיק והצליח בהכל?

אחד הסיבות זה שהוא הזכיר כל הזמן את שם ה'.

וככה הוא זכר את מציאות ה' כל הזמן

אהה אמן אמן אמן

כל אחד יודע, שבתוך ארמון - רק רצון המלך נעשה.

איזה יופי

אהה ועוד אחד שאני אוהבת

כן ישלי חלום, לעוף חופשי מכל החסימות שבתוכי. ולזכות שוב פשוט להיות שמחה בחלקי

זה עלי. בטוח בטוח

לילה טוב אנשים ואנשות חביבים וחביבות

חלילית אלט מעץ (הו, הלוואי. הצליל שלו כל כך רך וענוג |מפנטז|)
ספר שירה של יונה וולך (היא מדהימה. היא פשוט מדהימה.)
ו.....|מפודח|























חיבוק של דוד גרוסמן

@פרפר לבן. בסוף אני הייתי הכי קטנה!

אבל זו לא חכמה כי היינו רק ארבע!

 

(בעצם לא *רק* ארבע. היינו ארבע מגניבות לגמרי. @נדנדה כתומה. @ציף ציף)

אני בהתלבטות.....

שירים ליואל זה דיסק של רונה קינן והוא נכתב על אבא שלה, יואל.