פורום נסיונות פעילים (עמוד 7225)

כי שוגי לא קשור בשום צורה לשם שלי

אבל כשאומרים איכשהו אז אני נזכרת

סתם, אבל לפעמים קורה לי שאומרים דברים שמזכירים לי אנשים מכאן.

כלומר, ניקים.

אתמול?

 

 

פפ,

אחותי אומרת לי הרבה דברים

רק שיהיה לתזכורת
לא רואה לא שומעת לא מדברת
-גיטרה חשמלית ברקע-
-רעשים סטטים-

-חיבוק חיבוק חיבוק ועוד רעשים פינגאיים אופיניים-

והיי היי באלי לשמוע את הריגושים

כילו, זה כן והלוואי ושרק יגמר אבל לא כלכך מרגש

למה?

 

אבל באלי הלילה להחליף לבורדו. מרשה לי?
עד שבוע שעבר היה לי לק של גרושות.
ואז החלפתי לכחול
ועכשיו באלי בורדו

אדום שהוא לא בורדו ולא לגמרי אדום.
אין לו הגדרה
פשוט של גרושות

ההגדרות שלך

לא.
כחול חתיכי.

(איזה שיחה פאדחניתת יואו)

(מה למה?! דווקא חשבתי לשמור את זה בכא)

(לאאא! שלא תעזי. בושה לאנושות.
שיחה על צבעים של לקים? יש לי דיז'וו מכיתה ז. בשיא הרצינות)

סתם סתם!!
זה בסדר!

זהו כפרע, הגיע הזמן שתחליפי.
סתם
לא באמת משנה. נראלי
לי כאילו
אוי אני פעורה

אבל מתישהו אני אחליף יש לי כמה דווקא

המון דברים.

מסובכים בעיקר

תודה

טוב?
ניראלי

כייף לך שייש לך אחים קטנים.
יש כאלו שאין להם בכלל אחים קטנים.

כמוני למשל.
וממש בא לי.
אבל ה' קבע לא אני

בעז'ה יהיה לך כאלה משלך

בואנה הוא טיפוס טיפוסי מארץ הטיפוסים!
תעשי לו ליום הולדת מדורת הפתעה

איזה קטעים! היום יש לו ליומולדת ושכחתי מזה
עכשיו אמא שלחה לנו בווצאפ

(נזרקה בי רוח הקודש ואנוכי לא ידעתי??)

 

תגידי לו שזה רק בגלל היומולדת!

(כנראה שכן. אחח. אולי תנבאי לי מה העתיד צופן לי|מבקש יפה| |מתחנן|)

חח אבל זה כבר במשך שבוע
ומבחינתי שזה ישאר ככה עד סוף החיים יש לו אמא שחוזרת עוד יומיים והיא תטפל בו

והאחד שאהב עשה מדורה ונהייתה שריפה אז הוא בטראומה

אני אעשה שם שירות.

בעז"ה אמן.)

וואלה?

זה מקום קשה

קשה, אבל מישי מהאולפנה עשתה שם והסבירה לי קצת.

 

חוצמיזה שזה מה שאני מחפשת.

הלוואי.

ששירה גאולה עושה איזה הצתה קטנה
והוא עושה מדורה
והוא עושה את זה לכיף
וכמו ששוברת העירה את עיני היא עושה את זה מפחד.
אז את צודקת, זה באמת בערך אותו רעיון.
אהה
והיא שורפת דפים
והוא שורף זמן ועצבים

לא מדלגים על שום יום.
כל יום מדורה.
מה הוא מחפש ביישוב הזה?!

איזה מתווק

(נראלי המצאתי רצחח)

(שינית קצת את החתימה, נכון? זה היה קודם: "מה אני בלעדיך, מה אני בלעדי" לא?)

זה משיר

אבל לא אכפת.
נשברתי כבר.
תסלחי לי?

ממממ


טוב

את דוסית. יש לך כפירה דוסית. קרה כזאת, צינית. להדליק כזה לב כבוי, בשביל זה צריך באמת חתיכת אש. אבל את מתה להדליק אותו, זה מה שמיוחד בך. את חופרת עם הציפורניים לחפש את הקרקעית של התהום ואת נואשת, ואת יודעת שכשתיגעי בתחתית, את תעופי למעלה כמו טיל. אולי אפילו יידלק לך הלב. אולי הוא ירגיש עוד משהו חוץ מכעס.
***
וזה שאני לא שומרת שבת זה לא אומר שאני לא רוצה לדבר איתך. זה לא אומר כלום. אני מתביישת להגיד, אבל אפילו הרגשתי שאתה בצד שלי לפעמים. גם כשברחתי ממך. עם כל השגעת שלי, עם כל הבריחות הארוכות המתישות. עם כל הנסיעות ממקום למקום בלי להגיע לשום מקום, רק לרצות להגיע.
***
כל הדרכים שחשבתי שלא אצעד בהן לעולם נפרשו ונפתחו מעלי, קראו לי לבעא וללכת בהן. למה נשמה פוגשת נשמה. למה דווקא זו בזו. חמה. נתקלות ונבהלות. לוקח זמן להבין. אבל הלב החכם יודע כבר מהרגע הראשון. סו לא פגישה. זה מפגש מחודש. איפשהו, במקום אחר, יש לנו הסטוריה.

את הציטוט השני קראי ממש לפני עשר דקות.
רשמתי לי לצטט אותו אבל אחותי לקחה את הספר.


קטעים מדהימים.

זה המילים?
לא זוכרת.

נראלי

סליחה. הייתי חיבת

בסוף היא כן מתה.
היא עבדה פה המון שנים.
עוד מאז שאני הייתי במעון
זה עצוב

ברוך דיין האמת.

ספר תהילים..