פורום נסיונות פעילים (עמוד 7298)

וסתם בשביל להשוויץ ממוצע מגנים של 96

אלופים שניכם

(תסתכלי)
וזה לא לחפור

אבל ניק יפה. מושלם אפילו

אם עוברות עליי שתי שניות בלי לעשות כלום, העיניים שלי מתמלאות,

אני בחיים לא חשבתי שאני כזאת שברירית

אוף

רגישות לנושאים טראגיים היא דבר אנושי וחיובי. באמת היית רוצה להיות אטומה?

אמנם במקרה שדברים מהסוג הזה מפריעים משמעותית לשגרת חיים תקינה, צריך למצוא דרכים להפחית את ההשפעה שלהם, אבל קודם כל תעריכי את התכונה הזו.

 

(ואולי כואב לך היום משהו אחר בלב, אז הוא הרבה יותר רגיש לכל כאב.)

לא, לא היית רוצה להיות אטומה לכל דבר.

להרגיש שאתה רוצה לבכות, אבל לא מצליח, להרגיש שהלב אטום,
תאמיני לא היית רוצה.

אז טמטום בטוח אין פה.

 

מתי זה יגמר

אני לא רוצה לדבר עם אפחד

אני רוצה לבכות אני לא רוצה בעצם

אוי דאמאיט

די מצב רוח מטומטם די די די

נמאס לי

אוי זה כבר מזמן לא קרה לי, נראלי מכיתה ג'?

אפשר לבכות לחברה בלי לדבר, בתנאי שהיא מספיק חכמה ורגישה. זה בסדר, זה קורה וזה טוב וחשוב מידי פעם. כשקצת ירגע נסי לחשוב אם יש משהו נוסף שקרה בזמן האחרון שהביא אותך למצב הזה.)

תודה לך אהובה.
אני מקווה שזה יעבור מהר.
המקלדת רטובה קצת

תודה.

את נורמלית??

תתקשרי מיד!!

מיד!!

זו תופעה נורמלית לגמרי. הצפה.

אני יודעת לספר על עצמי שזה קורה לי בתקופות שאין לי מספיק אומץ או מודעות לבכות על מה שבאמת כואב לי, ואז זה מתפרץ בעוצמות מזעזעות בכל דבר הכי הכי קטן.

וכשזה קורה היום אני לא נבהלת, אלא מתבוננת. איפה שהכאב הגדול שלי- אהיה אמיצה מספיק דיו כדי לעמוד מולו ולכאוב אותו הכי שרק אפשר.

העניין הזה מסתעף לעוד הרבה מאוד דברים.

אחות את מהממת. ממש.

ריגשת אותי עד דמעות חה חה (אני רצינית).
אבל אני לא יודעת מה עובר עליי.
ארר,
מתבגרת או שזה משהו עמוק יותר?
|אבוד|

אין כזה דבר רק "מתבגרת" - יש את יונה על הגג שהיא נשמה ענקית ומיוחדת והשם מאמין בה ושולח לה כל מיני דברים קטנים וגדולים להתמודד איתם. וגם צריך להוסיף כוכבית ולזכור שזו רק תקופה, והיא לגיטימית. והכל עובר בסוף.

ה' יעזור
תודה נשמה טהורה

אבל אפשר להתגבר על זה

צריך רק לחפש טוב טוב כוחות בפנים

ולעבור את זה

זה קשה אבל אפשרי

 

 

והחתימה שלך..

במיוחד מישהו שעבר איתך תקופה,
בין בתקופות טובות,בין בתקופות פחות טובות.

השם ייתן לנו כח ויישמח וייחזק ויירפא

חיבוק

אני כבר מתגעגעת בטירוף

בס"ד

אבל זאת גם הזדמנות.
להתחלה חדשה.

ב"הצלחה לכן.

בת אחת ושלוש בנים,

מגניב ברמות!

ממש!

זוג צעיר צעיר

וואי וואי מסכנים

ועם כל תינוק השם נותן כוחות

אם כי האמא רוסיה, ותמיד יש את הדילמה אם היא יהודיה בכלל
אבל בכל מקרה השם נותן כוחות נראה לי

חברה שלי שלישייה,היא ועוד שני בנים..

משהו מטורף.

"ולשכוח זה לא דווקא כואב"

 

יכול להוות ניגוד חזק יותר לשיר

😢

כנראה של האנשים שהוא קורא הכי הרבה, סטטיסטית.

ולרוב הם בכלל מצמ"ע

דבר מעורר אהבה ואמון

איך את מרגישה עכשיו?

לא יודעת מה עבר עלי היום..

יאו אני מרגישה מזה חפרנית.../:

את באמת כזאת

שלום זה חיבור  - זה מהיר

להתראות - זה פירוד. זה קשה מאד

 

איך את עכשיו?

זה ממש מבאס.

ו

ובהצלחה

לאן.

אני חושבת, לאן שרוצה הלב.

זה באמת לא קל.

 

 

(יש מישי שעדיין קשה לי לסלוח לה למרות שעברו 4 שנים.

זה באמת קשה)

ולשנוא זה.. אני שונאת לשנוא, וגם כשכעסתי עליה אף פעם לא שנאתי אותה, ועכשיו כן.

אופ.

וואי, זה ממש מזכיר לי..

יואו

 

 

 

בהצלחה

זה אומר שעכשיו אני לבד?

נכון שהקב"ה איתי תמיד,
אבל בני אדם צריכים גם מישהו אנושי איתם.

לפעמים צריך להתאמץ כדי להוציא את זה מאנשים, אבל זה תמיד שם.

רק לא לעשות מעשים קיצוניים שיגרמו לך להתחרט

והם לא איתי
ואני לא אנסה להתאמץ כי התאמצתי בשביל זה כבר מספיק
וזהו נמאס לי.

למה לבתחרט על זה שניסיתי להיכנס לחברה?
אני לא מתחרטת על זה שבאתי ושאלתי מישהי מה נשמע בידידותיות. זה שהיא לא הגיבה היה מעצבן ופוגע, אבל אני לא מתחרטת על זה כי אני יודעת שניסיתי.
ואני לא מתחרטת על זה שאני מנסה להשתתף בשיחה קבוצתית. גם אם זה לא הלך. לפחות ניסיתי.
אבל לנסות עוד - לא תודה.

עליו את תתחרטי.

(אבל מה אכפת לך בכלל? אתה לא תהיה כאן כשזה יקרה) [נזף בי חלק מסוים במוח.]

אני לא יודע. אני מנסה לעזור, אולי בגלל שאני טעיתי בדברים כאלה והיום אני במקום אחר.

(גם ככה לא יקשיבו לך. אתה בא ממקום מתנשא. מי אתה שתחלק הוראות?)

אני אף אחד. אני גם לא מחלק הוראות. אני אומר את אותם הדברים שאני אומר לעצמי.

[עזב החלק ההוא במוח את השיחה בבוז והלך לישון]

(יקשיבו, בטח שיקשיבו. מותר לך לתת עצות.)
ואם היום אתה במקום אחר, אולי תוכל להחכים אותי.
"חכמת זקנים"

את בטוח תמצאי מישהו.

אני מבטיחה לך.

הלוואי.
אבל מי?

זה אולי יקח זמן,

אבל את תמצאי.

אותך ועוד כמה.
אבל אני רוצה גם חברות מהכיתה. כאלה אמיתיות, לא סתם.

באמת באמת.

כולנו רוצים חברים אמיתיים.

אנשים אמיתיים לפרוק להם.

אבל אני בטוחה שאת תמצאי גם כאלה.

 

וכל מי שלא מכירה אותך מהכיתה שלך מפסידה,

וזאת בעיה שלה

זה באמת קשה. ואוף ממש.

אני שונאת להיות מגעילה. ואני פשוט לא מסוגלת שלא.
אוף אוף.

רק אליה ספציפית אני כן.

גם היא מגעילה אליך,

לא?

אבל היא ביקשה סליחה
ולא סלחתי עדיין.
ואני לא יודעת אם מתישהו אני אסלח באמת בלב שלם.

היא באמת פגעה בך.

ואת לא חייבת לה כלום.

אופ
זה פשוט נורא מוזר לי לא לסלוח
כי תמיד אני סולחת
אולי אני צריכה עוד קצת זמן פשוט

באמת קחי אותו.

וזה מצחיק אותי שאנחנו מתכתבות במקביל..

לא בשביל האדם שאתה כועס

מכל הבחינות, נפשית ובריאותית.

ולכן אני חושבת שאני צריכה זמן.
והיא לא מבינה
היא לא מבינה, לעזאזל.

באמת שאי אפשר לדעת מה יקרה מחר ובשנה הבאה.

לא יודעים מי מהזרעים שזרענו יצמחו לעצים מפוארים ופרחים ודשא וירוק משמח, ומי מהם ירקבו באדמה וישכחו להם.

 

צריך להשתדל להשקיע נכון. לזרוע נכון ולהשקות נכון, ולהתפלל נכון.

כלומר, הרבה.

כי משם הכל רק בידיים שלו.

 

גם אני מרגיש הרבה פעמים שאין תוצאות במה שאני עושה ואין הערכה מצד המקבל. אבל תאמיני שכל מה שהבנאדם עובר הנפש שלו בטוח מושפעת מזה איפשהו וזה כן עוזר לו. ולפעמים כשאין פידבק זה ניסיון לראות אם את באמת דבקה ומאמינה במה שאת עושה.
תמשיכי!!