פורום נסיונות פעילים (עמוד 7299)

אני צריכה לא לכתוב כאן יותר מידי כי אסור לי.
אני אוסרת על עצמי כי אני רוצה להיות טובה. אני לא רוצה להיות כפוית טובה וחסרת אכפתיות

לא מדנה מה את עושה זה לא בא ממקום של רוע ולכן זה לא רע.
זה דבר ראשון
דבר שני, מותר לך לחיות. תעשי מה שעושה לך טוב. את צריכה את זה

זה יותר מהמקום האובה ואכפתי, כי זה חשוב לי ואכפת לי, אז אני אעשה הכל כדי שזה יהיה טוב.
וממ, קשה לי להסכים עם זה. גם אם זה עושה לי טוב, עושה לי לא טוב גם משהו אחר שתלוי בכתיבה שלי. אז אם אני רוצה שיהיה לי טוב, אני צריכה להפסיק לכתוב, או להוריד מהכמות

אף פעם אני לא מתכננת לפני מה לכתוב.
וכשאני כותבת זה דיי סתמי. כאילו, זה לא משהו מיוחד.
זה מהלב אז זה כן קצת מיוחד.
אבל באמת זה תלוי במצב שלי ובמה שיושב לי על הלב.
אולי אנסה לחזור למסקנות של פעם. לפני המוני זמן.
למרות שגם זה לא מאד עושה לי טוב.
אבל זה יותר טוב משרשור שלם על אותו נושא.
תודה ריעותי

ב. לא, אל תנסי ללמוד. נסי לישון אם אפשר.

בעצם ממתי אכפת לי מלימודים?
אז לא משנה.

ובשעה כזאת למידה לא תעזור. היא רק תגרום לך לקום רע יותר מחר.

אבל זה בתנאי שבאמת תשני, אחרת זה לא שווה את זה.

הלוואי שאצליח לישון.
זה יותר מידי רגשות כדי להצליח להירדם.
אני.. אני חושבת שאנסה בכל זאת.
ואשאיר את הפלאפון לא לידי. אני פוחדת מחוסר שליטה פתאום

לכבות את הפלאפון ולשים במגירה בסלון או משהו בסגנון.

לא מזמן רציתי להתנתק לכמה שעות מהווצאפ אז עשיתי משהו דומה.

 

לילה טוב אהובה כ"כ.

הייתי בלי הווצאפ, ובכלל, הפלאפון הזה.
ממ. קצת היה לי קשה, מודה.
אבל הפלאפון עם האסמסים והשיחות..קצת יותר מסובך לשים אותו בסלון.
וגם הכי הרגשתי החמצה שדווקא בימים האלה הפלאפון החליט למות.
הייתי צריכה אותו, ובכללי, הרגשת החמצה כזאת כשלא הייתי פה בזמן..

שאתה מנסה לעשות מלחמת מים וכולם פתאום פרינססים ולא מוכנים שישפריצו עליהם.
מנסיון.

כל הישיבה שלי נסעה לפארק מים, ואני נשארתי בחוץ ולמדתי. ואז @יהדות=דרך חיים השפריץ עלי עם רובה מים והרטיב אותי... 

נשמע רע

בוקר טוב!

בקשה אישית חשובה- זרוק את @התורה הקדושה למים!

אל תתן לו להשאר יבש,זקן ומשועמם

תודה,

כי באת בגישה של לא רוצה יהיה גרוע, אם היית בא בגישה של איזה כיף!!! יש בריכה!!! היית נהנה

|מחכך ידיים בהנאה|

עוד שלושים ושמונה דקות

כואב לי הראש. מאוד. אני לא מצליחה לנשום טוב

הלוואי והייתי מתה

חמודות

כיתה יב. אמאלה אמאלה אני עוד לא מעכלת.

שלושים ושבע דקות

אני רוצה למות

ורק לדעת שיהיה בסדר יכול לעזור 

אבל אי אפשר לדעת

אי אפשר

והכל יהיה רע ושחור ומר

אף אחד לא אוהב אותי

כל היום אני רק מחכה לאיזו מילה טובה

מחכה כמו סתומה

אני נזק חברתי מהלך

שלושים ושש

אני רוצה למות ודי

ובבקשה אל תקראי את זה

כאילו שלמישהו אכפת

בא לי לצעוק לכל העולם: אני כזאת! וכזאת! וכזאת!

כן, אני ככה.

דפוקה ושונה ואחרת.

ולעולם לא תשיגו אותי

כי אני כמו מוכת צרעת

וזה בטח לא כיף לך לקרוא את זה

אבל סליחה לא כיף איתי

ואולי כדאי שנתרחק בחזרה

כי אני פשוט נזק ואתה לא יודע להתמודד עם זה

ואני שקופה. לא רואים אותי אבל כן מה יש בי. רואים הכל. ובלי רחמים פשוט מנפצים אותי.

אני כל כך משתדלת. כל הגוף שלי שבור והנשמה שלי שרופה מנסיונות לעזור לכולם ולהיות טובה

שלושים ושתיים

אבל הכל נהרס כי אני לא באמת

לא באמת

אני סתם

כמו סתומה

סתומה לגמרי

רק פשוט כל כך לבד

 

 

 

בס"ד

 

את נהנת להכאיב לעצמך באמירת שטויות?

לא

אז די בבקשה אהובתי

די

בהצלחה נשמה. למרות שאני לא מכירה אותך, אני איתך!!! חיבוק גדולל!!

בס"ד

ממה שאני מכירה אותך על גבי הפורום אני דווקא די מחבבת אותך .
את ילדה פיקחית ורגישה ואני לא רואה שאת לא חברותית. אולי את לא מאלה שבמרכז המעגל או שיכולה לרכוש כל חברה, אבל אני די בטוחה שיש לך אנשים שמחשיבים עצמם כחברים שלך, אפילו אם הם מפה.
אני חושבת שרוב האנשים לא זקוקים להמוני חברים, הם זקוקים בעיקר לשניים שלושה חברים טובים שהם יכולים לסמוך עליהם. אני מקווה שתמצאי את אלה שיש בסביבתך ושאף פעם לא תאבדי את התקווה למצוא כאלה, גם אם זה ייקח זמן.

והי, להיות שונה זה קשה, נכון, ואני לא רוצה להגיד משהו שאת לא פנויה לשמוע עכשיו אבל תדעי שאנחנו אוהבים אנשים שונים- הם מעניינים, מאתגרים, ולרוב הרבה יותר עמוקים, פיקחים ורגישים מאחרים.
אני אוהבת אנשים שונים כחברים שלי ואני חושבת שיש עוד כמה שיכולים להזדהות איתי.
לא יודעת אם יש לי עוד הרבה לתת לך אבל את תמיד מוזמנת. אם יש משהו שיכול לעודד אותך אנחנו תמיד נשמח לדעת.

אני מקווה שיהיה לך טוב יותר בקרוב..

ב"הצלחה!

והמיטה מבולגנת. ואין לי כוח ללבוש פיג'מה.
אני צריכה חיבוק ויד שתלטף לי את השיער

באהבה רבה. את אדם אדיר.

גדולה מהחיים.

מעניין מיזה ואיך הוא הגיע לעשות את זה..

אבא של מדריך מהצוות שלי

ואני באמת חייבת לכתוב לך.

ולעוד כמה אנשים חשובים.

ואוווף לך.

וחיבוק לבנתיים.

ולא מבכיא בכלל.

זה מה שהתכוונתי.

זה בסה"כ ספר מוזר.

אז בגלל זה אני לא מבינה למה עולות לי דמעות עכשיו?!

כי אולי זה נגע בך?

סתם כי יש לי מצברוח מוזר..

לא נורא, גם זה יעבור..

הפלאפון הדפוק הזה
הוא הראה לי שזה איש קשר שאני לא מסננת כרגע וזה בעצם היה בת מהכיתההה

לא רק שאני לא סוגרת בפניהם את הדלת,

אפילו מצות הכנסת אורחים אין לי מזה

אם באופן כ"כ מפוכח את מודיעה כי תועלת אין?

את מכירה אותה?

אז זהו שהיא באה אלי ואמרה לי שכדאי לי לא לסגור.

היא היתה נראית לי אמינה כזאת ומלאת אופטימיות, אז אני שומעת בקולה.

היא עלולה להיות חמקמקה ומסוכנת, וזאת משום שיש לה חיקויים ומתחזים רבים.

בעיקר הנאיביות.

היא אוהבת לאמץ קול אמין כזה, אופטימי, משכנע, לגרום לאנשים להשאיר דלתות פתוחות, להישאר במקומות שלא טובים להם, רק כי אולי.

 

פשתי. תיזהרי מחיקויים. טוב?

אין מקום לנאיביות עכשיו. מאוחר לה מידי.  

עכשיו יש מקום רק לתקוה. ואם היא תיעלם, המצב יהיה בקנטים.

היום הדלת נפתחה בפני ארבעה אנשים זרים. תחושת בטן אומרת שלא יצא מזה כלום.

מחר בעז''ה הדלת תיפתח שוב. תקוה'לה אומרת שזה עוד צעד בדרך לסוף הטוב.

 

חבר טוב לדבר.
ובהצלחה!


לדבר לה' על זה.

כדי להשתמש בש"א.

 

אפשר לענות רק מקריאה נכונה של הטקסט ומידעה של הסיפורים מהגן בערך..

בהצלחה!

הלוואי היה כח להשאיל..

לא שזה טוב למשהו ולמישהו אבל תכלס אני עובדת על עצמי שאני מורידה משהו מהלב כאן, אז ניחא.

 

דו"ח וקצת. בהצלחה שוברת

בהצלחה שוברת

סריקה של כולם, תיקונים, תפילות רבות, ומיילים לאנשים הכי מפחידים 

תכל'ס זה לא הם קובעים. זה רק הקב"ה. ולא מגיע לי כלום. כלום.

 

 

 

 

מעניין אם יעבור לי הקשיים האלו אי פעם כי זה מסובב אותי ככה

פשוט ככה

את רוצה לספר לי יותר מאוחר?

אם תתקשרי..

חולצה לבנה זה הכי יפה!

או כי נמאס לי מהבגד שאני לובשת, או כי נו, ככה

אבל עכשיו אני שואלת רק על החולצה של הצהריים

אחרי זה אני אערוך משאל עם על החולצה והחצאית של הבוקר

אז את באה אליי לשבת, כן?

'בנתי, 'בנתי.

בצהריים לבנה.

כאילו צריך אישור מאמא