אב המלאכה: המלבן צמר, פשתן, או כל דבר אחר שהדרך היא ללבנו.
תולדות: # המכבס או משרה בגד במים או בחומר ניקוי. # הסוחט בגד ממים הספוגים בו. (שהסחיטה מצרכי כיבוס היא.)
מהלכות מלאכה זו:
א. לגבי בגדים העשויים מבד, קיים כלל: "שרייתם במים היא כיבוסם". זאת הסיבה שאף אם הבגד נקי יש איסור לשרותו במים ואף לשפוך עליו מים. אם הבגד מלוכלך - החיוב הוא מן התורה. איסור זה תקף גם לגבי בדים הארוגים מחומר סינטטי. בגדים העשויים מעור או מניילון - מותר להשרותם או לשפוך עליהם מים, אך לא לשפשף את הבגד בעודו במים.
ב. מותר לנגב ידיים רטובות במגבת, אף אם יש בה לכלוך כלשהו העלול להתנקות על ידי כך, משום שמטרת הפעולה אינה נקיון המגבת. אך יש הסוברים שלמרות זאת ישתדל לנער מעט את ידיו מטיפות המים טרם הניגוב.
אם הידיים מלוכלכות מבוץ אסור לקנחן במטלית (משום שעלול לכבס אותה לאחמ"כ) אך אם זו מטלית שאין מקפידים עליה כלל שתתלכלך - מותר.
ג. אם נשפכו מים\משקים על שולחן: מותר לנגבם רק במטלית שלא מקפידים עליה שתתרטב.
אם נשפכו משקים על מפת שולחן העשויה מבד: אסור לגרור את המפה בכוח, מפני שע"י כך היא נסחטת.
ואם נשפכו מים על מפת שולחן, יש להיזהר בכך במיוחד משום שעל סחיטתם חייבים מן התורה. לכן מותר להוריד רק את המים הצפים מעל המפה.
כמו כן, אסור לקנח בספוג רטוב כלי או שולחן, כי בוודאי שהספוג ייסחט ע"י כך. אך אם מחזיקים את הספוג ע"י ידית, מותר, מכיוון שבצורה כזאת ניתן להזהר שלא ייסחט הספוג ואין כאן פסיק רישא.
ד. מותר לנגב כלים במגבת המיועדת לכך, כי אם יתרטב חלק ממנה וודאי ינגב בחלקה האחר ואין הכרח שיסחוט. אך כוס צרה אסור לנגב במגבת זו, שהרי לא יתכן שלא תיסחט המגבת בהידחקה לכוס.
ה. בגד שלבושים בו, גם אם נרטב מותר להמשיך וללובשו. וכן, אם אין בגד אחר מותר ללבוש בגד שנרטב קודם לכן בגשם. אך אסור לגרום להרטבת בגד שלבושים בו שמא יבוא לידי סחיטה. (לדוג', אסור ללכת במקום בו עלול להחליק וליפול לתוך שלולית מים)
ו. בגד (שאינו לבוש בו!) שבדר"כ מקפידים עליו שיהיה יבש, אם הוא ספוג בהרבה מים, אסור לטלטלו, שמא יבוא לידי סחיטה, אך אם היה לבוש בו ופשט אותו, מותר לטלטלו בכדי לתלותו במקומו. (וזהו הכלל, אגב, לגבי כל מוקצה. כל עוד החפץ האסור בטלטול אחוז בידיך מותר לנוע ולהניחו במקומו ואין חיוב לשמוט אותו מיד מן הידיים)
ז. בגד לח, אפילו רק מזיעה, אסור לשטוח אותו בכדי שיתייבש מפני מראית עין - שעלולים לחשוש שכובס בשבת. אפילו בחדרי חדרים, לפי הכלל הקובע, שבכל מקום שאסרו חז"ל משום מראית עין אסור אף בחדרי חדרים.
אך אין חיוב להסיר כביסה רטובה לפני שבת אף אם היא תלויה במקום הגלוי לעיני כל.
ח. וכן, אסור להניח בגד לח על גבי תנור בכדי שיתייבש, או לעמוד ליד תנור כשלבושים בבגד לח אם החום באותו מקום מגיע ליד סולדת, וכן אסור להניח בגד רטוב במקום שיש בו שמש חזקה.
ט. בגד חדש שנרטב, משום שמקפידים שיראה יפה הניעור נחשב לגביו כמו סחיטה ולכן אסור אף לנערו קלות.
בגד ישן שנרטב, אסור לנערו בחזקה, כיון שהמים שבו ייסחטו בוודאי ע"י כך.
י. בגד שהתלכלך מבוץ או מאכל וכד', כל עוד הלכלוך לח מותר לשפשף את הבגד מצידו השני שיפול הלכלוך, וכן מותר להסירו ע"י ציפורן או קת סכין וכד', היום וגם אחרי ההסרה או הניעור יישאר כתם על הבגד.
אך לשפשף כתם אסור, אפילו אם זה רק מצידו השני.
י"א. בגד כהה חדש, המקפידים לנערו טרם לבישתו, אסור לנערו אף מטל או משלג נמס. אך אם השלג עדיין לא נמס כלל, מותר לנער את הבגד קלות.
בגד שאין מקפידים במיוחד על נקיונו, מותר לנערו קלות טרם הלבישה.
י"ב. בגד כהה חדש, שמקפידים לנערו טרם לבישתו, אסור לנער מאבק בידים וכל שכן במברשת. אם האבק רב, יש להיזהר בכך גם בבגדים בהירים.
אך משהו המונח על הבגד ואינו נספג בו כלל, כמו נוצה, מותר להורידו.
כמו כן, נעליים המלוכלכות באבק, מותר לנקותן ע"י חבטת הרגליים ברצפה.
)
זה יהיה ערב נחמד ביותר
או שאני מדברת שטויות בכיף..