סיכומונצ'יק. הלכות שבת - המלבן.פינג.

אב המלאכה: המלבן צמר, פשתן, או כל דבר אחר שהדרך היא ללבנו.

תולדות: # המכבס או משרה בגד במים או בחומר ניקוי. # הסוחט בגד ממים הספוגים בו. (שהסחיטה מצרכי כיבוס היא.)

מהלכות מלאכה זו

א. לגבי בגדים העשויים מבד, קיים כלל: "שרייתם במים היא כיבוסם". זאת הסיבה שאף אם הבגד נקי יש איסור לשרותו במים ואף לשפוך עליו מים. אם הבגד מלוכלך - החיוב הוא מן התורה. איסור זה תקף גם לגבי בדים הארוגים מחומר סינטטי. בגדים העשויים מעור או מניילון - מותר להשרותם או לשפוך עליהם מים, אך לא לשפשף את הבגד בעודו במים.

ב. מותר לנגב ידיים רטובות במגבת, אף אם יש בה לכלוך כלשהו העלול להתנקות על ידי כך, משום שמטרת הפעולה אינה נקיון המגבת. אך יש הסוברים שלמרות זאת ישתדל לנער מעט את ידיו מטיפות המים טרם הניגוב.

אם הידיים מלוכלכות מבוץ אסור לקנחן במטלית (משום שעלול לכבס אותה לאחמ"כ) אך אם זו מטלית שאין מקפידים עליה כלל שתתלכלך - מותר.

ג. אם נשפכו מים\משקים על שולחן: מותר לנגבם רק במטלית שלא מקפידים עליה שתתרטב.

אם נשפכו משקים על מפת שולחן העשויה מבד: אסור לגרור את המפה בכוח, מפני שע"י כך היא נסחטת.

ואם נשפכו מים על מפת שולחן, יש להיזהר בכך במיוחד משום שעל סחיטתם חייבים מן התורה. לכן מותר להוריד רק את המים הצפים מעל המפה.

כמו כן, אסור לקנח בספוג רטוב כלי או שולחן, כי בוודאי שהספוג ייסחט ע"י כך. אך אם מחזיקים את הספוג ע"י ידית, מותר, מכיוון שבצורה כזאת ניתן להזהר שלא ייסחט הספוג ואין כאן פסיק רישא.

ד. מותר לנגב כלים במגבת המיועדת לכך, כי אם יתרטב חלק ממנה וודאי ינגב בחלקה האחר ואין הכרח שיסחוט. אך כוס צרה אסור לנגב במגבת זו, שהרי לא יתכן שלא תיסחט המגבת בהידחקה לכוס.

ה. בגד שלבושים בו, גם אם נרטב מותר להמשיך וללובשו. וכן, אם אין בגד אחר מותר ללבוש בגד שנרטב קודם לכן בגשם. אך אסור לגרום להרטבת בגד שלבושים בו שמא יבוא לידי סחיטה. (לדוג', אסור ללכת במקום בו עלול להחליק וליפול לתוך שלולית מים)

ו. בגד (שאינו לבוש בו!) שבדר"כ מקפידים עליו שיהיה יבש, אם הוא ספוג בהרבה מים, אסור לטלטלו, שמא יבוא לידי סחיטה, אך אם היה לבוש בו ופשט אותו, מותר לטלטלו בכדי לתלותו במקומו. (וזהו הכלל, אגב, לגבי כל מוקצה. כל עוד החפץ האסור בטלטול אחוז בידיך מותר לנוע ולהניחו במקומו ואין חיוב לשמוט אותו מיד מן הידיים)

ז. בגד לח, אפילו רק מזיעה, אסור לשטוח אותו בכדי שיתייבש מפני מראית עין - שעלולים לחשוש שכובס בשבת. אפילו בחדרי חדרים, לפי הכלל הקובע, שבכל מקום שאסרו חז"ל משום מראית עין אסור אף בחדרי חדרים. 

אך אין חיוב להסיר כביסה רטובה לפני שבת אף אם היא תלויה במקום הגלוי לעיני כל.

ח. וכן, אסור להניח בגד לח על גבי תנור בכדי שיתייבש, או לעמוד ליד תנור כשלבושים בבגד לח אם החום באותו מקום מגיע ליד סולדת, וכן אסור להניח בגד רטוב במקום שיש בו שמש חזקה.

ט. בגד חדש שנרטב, משום שמקפידים שיראה יפה הניעור נחשב לגביו כמו סחיטה ולכן אסור אף לנערו קלות.

בגד ישן שנרטב, אסור לנערו בחזקה, כיון שהמים שבו ייסחטו בוודאי ע"י כך.

י. בגד שהתלכלך מבוץ או מאכל וכד', כל עוד הלכלוך לח מותר לשפשף את הבגד מצידו השני שיפול הלכלוך, וכן מותר להסירו ע"י ציפורן או קת סכין וכד', היום וגם אחרי ההסרה או הניעור יישאר כתם על הבגד.

אך לשפשף כתם אסור, אפילו אם זה רק מצידו השני.

י"א. בגד כהה חדש, המקפידים לנערו טרם לבישתו, אסור לנערו אף מטל או משלג נמס. אך אם השלג עדיין לא נמס כלל, מותר לנער את הבגד קלות.

בגד שאין מקפידים במיוחד על נקיונו, מותר לנערו קלות טרם הלבישה.

י"ב. בגד כהה חדש, שמקפידים לנערו טרם לבישתו, אסור לנער מאבק בידים וכל שכן במברשת. אם האבק רב, יש להיזהר בכך גם בבגדים בהירים.

אך משהו המונח על הבגד ואינו נספג בו כלל, כמו נוצה, מותר להורידו.

כמו כן, נעליים המלוכלכות באבק, מותר לנקותן ע"י חבטת הרגליים ברצפה.

את מקסימה!! אני לומדת איתך, טוב? עוקבת ואת מלמדתנפש חיה.
איזה יופיפינג.


ו - קופצת נושא - דיני פסוקי דזמרה (עפ"י קצש"ע)פינג.

פסוקי דזמרה, אלו הפסוקים שמן הודו ועד לאחר השירה, כשברוך שאמר היא הברכה הפותחת אותם וישתבח זו הברכה הסוגרת.

משהתחיל ברוך שאמר, מותר להפסיק רק לדבר מצווה, ועדיף שיכוון הפסקה זו במקום שהוא מקום הפסק, כמו בין מזמור למזמור או לכל הפחות בין פסוק לפסוק, אך מותר גם באמצע פסוק. 

בתוך הגדרת "דבר מצווה" לעניין זה נכללים המקרים הבאים:

# עניית אמן

# הצטרפות לקהל האומר קריאת שמע

# ענייה לקדיש, קדושה וברכו.

 

באמירת פסוקי דזמרה ישתדל להקפיד על הדברים הבאים:

# יאמרם בנחת ובנעימה ולא במרוצה

# ידקדק בכל התיבות ממש כמונה מעות

# יכוון פירוש המילים.

# בפס' "פותח את ידיך" וגו', יזהר ביותר לאומרו בכוונה גדולה ויתפלל על מזונותיו ומזונות כל ישראל.

ואם לא כיוון בו כלל יש לו לחזור ולאומרו בכוונה.

# בין "אלילים" ובין "וה' שמים עשה", צריך להפסיק קצת.

# לא ייגע במקומות המכוסים.

# יעמוד בזמן אמירת: "מזמור לתודה", מן "ויברך דוד" עד "אתה הוא ה' האלוקים" וכן בברכת "ישתבח". ואת כל אלו יאמר בכוונה ובשמחה.

 

אין אומרים "מזמור לתודה" בשבת, ביום טוב, בחוה"מ פסח, בערב פסח ובערב יום הכיפורים.

(בכל אחד מהם טעמו שלו.)

חלק מדיני ההפסקות בקריאת שמע וברכותיהפינג.

קריאת שמע וברכותיה (יוצר אור, אהבה רבה ואמת ויציב) הן חמורות יותר מפסוקי דזמרה.

למען הבנת המשך הדינים יש צורך להגדיר מה נקרא בין הפרקים לעניין זה:

# בין יוצר המאורות לאהבה רבה

# בין הבוחר בעמו ישראל באהבה לשמע ישראל

# בין ובשעריך לוהיה אם שמוע

#בין על הארץ לויאמר.

 

בין הפרקים מותר:

# לענות אמן

# לענות לקדיש קדושה וברכו.

# לגבי קריאת שמע, אם שומע את הקהל אומרים את הפס' שמע ישראל,

יאמר מה שהוא אומר בקול רם, כדרך שאומרים הקהל שמע ישראל, שיהא נראה כאילו קורא עימהם.

 

באמצע הפרק, ינהג לפי החילוק הבא:

# אמן מותר לענות רק אחר ברכת הקל הקדוש ואחר ברכת שומע תפילה.

# בקדיש יאמר רק "אמן יהא שמא... עלמיא" וכן יענה אמן על המילים "דאמירן בעלמא ואמרו אמן".

שאר אמנים שבקדיש לא יענה.

# בקדושה יאמר עם הקהל רק את המילים הבאות: "קדוש... מלוא כל הארץ כבודו" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו".

# לגבי ברכו, עונה (בין אם שומע מן הש"צ או מן העולה לתורה) "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", וכן אמן שלאחר ברכות העולה.

ואם אומרים הקהל מודים, ישחה גם כן ויאמר רק מודים אנחנו לך, ולא יותר.

# יש אומרים שאם שומע רעם יפסיק ויברך ויש אומרים שלא.

 

כל ההפסקות הנ"ל המותרות באמצעי פרקים, ישתדל לכוונן שיהיו בסופי עניינים, ואם בקריאת שמע - שיהיו בין פסוק לפסוק. ואם אי אפשר לו, יפסיק באמצע הפס' ואז יחזור שוב לתחילתו.

אולם בפסוקים שמע ישראל וברוך שם כבוד, לא יפסיק בשביל שום עניין, אפילו המלך שואל בשלומו - אין לו להשיבו מאום.

ובין אני ה' אלוקיכם לבין אמת ויציב גם כן לא יפסיק. אחרי שאמר תיבת ויציב - הדין כבאמצע פרק.

מדיני הפסק בתפילת העמידה+ארבע אמות המתפללפינג.אחרונה

# אינו פוסק למאום, אף לא קדיש קדושה וברכו, אלא שותק ומכוון עם הציבור, ונחשב לו כעונה אך לא כמפסיק.

# בתפילת אלוקיי נצור: 

מותר להפסיק לדברים שמפסיקים באמצע פרק של קריאת שמע וברכותיה.

אך לגבי אמן - מותר להפסיק לכל אמן, גם כזה שאסור באמצע פרק של קריאת שמע וברכותיה.

ומכל מקום, אם אפשר לו - עדיף שיאמר קודם לכן יהיו לרצון וכו'.

 

4 אמות המתפלל שמו"ע:

אסור לשבת בתוך 4 אמות המתפלל שמו"ע, בכל צד שהוא.

אם היושב עוסק במשהו השייך לסדר התפילה  או לומד תורה בפיו - אינו צריך להתרחק.

אך הירא את דבר ה', לא ישב לפני המתפלל שמו"ע כלל. אפילו אם אומר קריאת שמע.

אך לאחור ולצדדים, אם עוסק בתפילה או תורה כפי שאמרנו, אין צורך להקפיד.

ולעמוד לפניו - (לא לעבור. לעמוד) מותר.

אם היושב הוא אדם חלוש, אין למחות בידו.

 

אם היושב ישב קודם ובא אדם ונעמד לתפילה מצדדיו או לפניו - אינו צריך לעמוד.

אך אם עמד להתפלל לאחריו, כך שהיושב לפני המתפלל, יש לו להיזהר ולעמוד.

וכל זאת, בביתו. אך בביכנ"ס, כיון והמקום מיוחד לתפילה לכל איש, אפילו ישב הוא קודם יש לו לעמוד.

 

אסור לעבור בתוך 4 אמות שלפני המתפלל. לכן אם אחד סיים תפילתו וזה שלאחוריו עדין לא, לא יפסע זה שלפניו כיון שנמצא כעובר לפני המתפלל.

אך לעבור מן הצדדים או מאחור מותר בוודאי.

..זית שמן ודבשאחרונה

נסיון פעיל.

מראים כאן מה ההפרש בין הטמפ' בגובה 850 מ"ב הצפויה ביום ראשון לבין הטמפ' הממוצעת ליום זה.

..זית שמן ודבש

אולי גשם קל בצפון ובחוף ביום ראשון

שרשור חדשקפיץ

נסיון פעיל

תגובה תגובה תגובהקפיץ

לרגע קראתי את זהמשהאחרונה

תגובה תגובה תגובה קפיץ

נסיון פעילקפיץ

מאוד

קצת מכוער, אבל נתרגל

ועכשיו חזרתי למחשבקפיץ

את החיצים כאן צריך לתקן ואת כל השאר גם קצת

אבל נראה נחמד, ואכן מהיר יותר ופחות מציק

שלוםזית שמן ודבשאחרונה

אולי יעניין אותך