פורום נסיונות פעילים (עמוד 7371)

אבל קצת טמבלים! מה הבעיה פה?

חוץ מזה למה כמה תמונות יש לך כבר לתלות על הקיר שזו "מטרה לחיים"?

אממ לא ספריתי. אבל מספיק

קיר מתמונות?

אני זוכר שגם לאחותי היה חדר עם הרבה תמונות על הקיר. זה היה סיוט לשהות שם. בכול רגע נתון את נושמת את ריח התמונות. איך את יכולה להיות בחדר ככה? או שאולי האף שלי ממש רגיש.

שירים?! איזה שירים? כ"כ הרבה? מה את שרה לך אותם לפני השינה? או שאולי אימא באה לשיר לך אותם לפני השינה?

שלוש יחידות הכי טוב! לא צריך להשקיע!

לא שאלתי אותך, אבל פסדר

אני סתם אוהב להשוויץ בזה שאני שלוש יחידות...

איך היה?

(זה טוב?)

כמה כואב, כמה.

הלוואי שיהיה טוב כבר.

וכדי שנזכה אליו, אנחנו צריכים לעבור כאן. בעולם בו הטוב חלקי והצער שלם.

באלי להגיד,

אבל אינלי את המילים הנכונות.

(לא בטוחה שהבנתי)

המ.

גמאני. ככ.

הרבה מאוד זמן. 

גמאני בכיינית

אין כזה דבר לבזבז דמעות.

לוידעת,

הבכי הוא הדבר הכי פנימי של בנאדם.

בא מהמקום הכי טהור, עמוק ונקי שלו.

אז אם מישו בוכה הוא לא בזבז דמעות, כי זה בא ממקום ככ פנימי.

ארר לאמשנה

זה יבוא.

גמאני פעם לא בכיתי. היה לי עלמה.

אבל אסרתי על עצמי לבכות. אולי כי אני הגדולה והייתי חייבת להחזיק מעמד. לוידעת.

נראלי היום אני משלימה את החסך

(זה מרגיש מטומטם לעודד (או מה שזה לא יהיה) מישו יותר גדול ממני)

שזה לא מה שדיברת עליו.

אופ 

דיברת עלזה שאת לא נותת לזה מקום.

אני דיברתי על זה שלא נותנים לעצמך לבכות.

עזבי, אפילו אני כבר לןידעת עלמה אני מדברת

לילה טוב

איך עושים את זה? אני גם שואלת

וחוצמזה את אמורה ליות בשקט (וגמאני) כי סיכמנו כבר איזה 3 פעמים שאנחנו לא מכירות.

אבל אנחנו מכירות אנחנו מכירות. איפשר שלא. כל הסיכומים מבוטלים

ככה:

בסה"כ מה שיש לך מחר זה אחוז פצפון פצפון מכל הבגרות בספרות ומכל התעודת בגרות

וכמות החומר שיש לך היא ממש כמעט כלום כי בסכ"ה (התלבטתי עם כותבים ככה או כמו מיקודם אז פעם ככה ופעם ככה) יש תשע או עשר יצירות ויחסית הם מזה קצרות ונחמדות.

ואפילו אפשר ללמוד מהם דברים לחיים (כמו הסיכום של אתמול שכתבת ממש יפה)

ובאמת שזה לא יותר משלוש שעות ללמוד את הכל פעמיים.

אלא אם כן את מסכמת רציני ואז אולי 4. ועד השקיעה יש לך כמעט 6 שעות אז זה בסדר.

בטח גם תהיה בחירה ולכן לונורא אם לא תלמדי את המבריח הקטן או מה שזה לא יהיה ובסופו של דבר תדעי לענות על כל שאר הדברים ותקבלי 97 וזה יהיה נפלא

ואל תשכחי לבוא ולספר לי. בעצם אל תבואי, תרוצי לספר לי ואני אשמח ממש.

ככה בפומבי!  

אבל 87 זאת נראית לי אחלה פשרה. אפילו יותר קרוב למה שאת אמרת.

אז 87,קדימה.

זה אומר שאת יכולה לוותר על עוד אחד אפילו,כי יש בחירה.

(יש בחירה? נראלי.. מה אמרו לכם? חייבת ליות בחירה,לא?)

אוי אוי את אלופה את תצליחי!!

וזה מייאש וכואב.

ובכלל, התקופה הזו שלא נותנת זמן לנשום

מזכיר לי (להבדיל אלף אלפי הבדלות) את בני ישראל שלא רצו לצאת ממצרים כי הם היו כ"כ שקועים בעבדות.

אין זמן לנשום, לחשוב, לעצור, לומר: אני לא מוכן למירוץ הזה. והמירוץ הזה לא נחלש אלא צובר תאוצה ככל שעובר הזמן

חוה רוצה את זה?)