פורום נסיונות פעילים (עמוד 7382)

אז כשאין קצת משעמם לי. קצת הרבה

אבל כרגע אני עסוקה בלהיות מדוכדכת עם הצפות רגשיות

ותהיות של איך אני אעביר עכשיו שנתיים בלי ללמוד באמת אז כלום לא זורם לי

בעז"ה. את תהיי עסוקה נורא שלא תזכרי שאת לא לומדת.

ואם בכל זאת, אני אקנה לך כל מיני ספרי לימוד אסטרונומיה בהולצר. טוף?

וזה אוף שהייתי באמצע שיעור ובכלל יש לי שאלה דחופה לשאול אותך

אז אני אקנה לך בהולצר ספרי לימוד סינית וסוציולוגיה וטופולוגיה וקולנוע ונו!

אז אביגיל שני סימני קריאה!

אורחות צדיקים נגיד

או שירה גאולה

או אממ. לוידעת, משו אחר, אבל שיהיה יפה

על מרד גטו ורשה. שהוא גם קצת לימודים ומעניין ברמות

אבל איו לי סבלנות עכשיו לזה

אולי נעבור להארי פוטר או פרסי ג'קסון וזהו

איזה ספרים אתם קוראים אנשים..

חוצמיזה שאין על הארי פוטר אז שוש

(אני דואגת לך ומתגעגעת אלייך)

(ילדה שלי, תודה שאת מרשה לדאוג, ותודה, שבכלל.

אני מתכננת ליסוע אלייך יום אחד בקרוב בעז"ה. אני לא שואלת, אני מודיעה)

(לדמות אפשר הרי, כל דבר יכול להיות מטפורה של כל דבר אחר. השאלה היא באיזה דימויים אתה בוחר להשתמש, ולמה.)

ומתפתל עם עצמו בכל ניסיון לדעת מה השם של אבא שלו.

אתם יודעים מה אני אוהבת בו, וגם בילד הראשון? וגם בכמעט כל כתה א' שלי?

(ועוד ילד מד' אבל רק כי הוא מזכיר לי את אחי ובא לי לחבק אותו)

העיניים האלו

הן לא כחולות או ירוקות או לא יודעת מה, הן פשוט טהורות. טהורות כל כך.
ואם מסתכלים לתוכם אפשר לצלול לעומק של נפש זכה זכה, מרגשת, נקיה, כל כך נקיה.

ואני כל כך אוהבת אותם.

ומתפללת להשם שיחזיר את כללל הבית ספר בתשובה שלימה וגם אותי
ושנזכה כולנו לשמור על הטוהר הזה. לתמיד. כי זה קדוש ויפה ומרטיט.

אוף אני מתגעגעת אליהם.

בא לי שהם יבואו שבת כל הכתה 

סתם לא שמע ישראל הם יאכלו לי גם את המקרר אם צריך

כי להיות עם עצמי זה נחמד והכל אבל שבת שלימה

והם מלאים בחיים ושמחה וצחוק ובכי והכל יחד וזה כיף לי להיות איתם נורא.

פעם אחיין שלי קרא לאח שלי (אבא שלו) בשמו הפרטי, אז אחי אמר לו: אל תקרא לי **** תקרא לי אבא!

הילד אמר לאח שלי: טוב, אז אתה אל תקרא לי **** תקרא לי מתוק.

טוב, האבא זורם איתו, קורא לו מתוק..

קיצור, בשלב כלשהו אח שלי קרא לו בשם שלו, אז הילד אומר לו: הי, קראת לי בשם שלי, תגיד 'ברוך שם..'!

אני סתם מורה שמשתדלת להיות טובה

מה שלומך בכלל?

הייתי באה ולוקחת אותך לירושלים ואפילו היינו שרות יחדיו שירים של קרן בדיוק כמו שהייתי פעם

ירושלים יפה בלילה.

נגעת, והצלחת לבטא את מה שאני מרגישה..

תודה.

אני צריכה ללמוד לסלוח לעצמי על שגיאות ועל חוסר מושלמות.

התרגשתי לקרוא.

את חכמה.

וְדַע
שֶׁלֵּב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת
אֵינָם עִנְיָן אֶחָד כְּלָל,
כִּי עַצְבוּת הִיא כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּכַעַס וּבְרֹגֶז,
אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו,
כְּתִינוֹק שֶׁבּוֹכֶה וְקוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו עַל שֶׁנִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ,

וְזֶה יָקָר וְחָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם,
אַךְ מֵחֲמַת שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם
יְכוֹלִין בְּקַל לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת,
שֶׁהִיא מַזִּיקָה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמְבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים,
עַל-כֵּן
צְרִיכִים לְיַחֵד לוֹ אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם
לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר,
וְאָז לְבַד יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר - וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה. 
(ליקוטי עצות, התבודדות, כ"ג)


@*בננית*

אז לפי ר' נחמן ההבדל ביניהם הוא בענווה/גאווה.

יש לי רעיון בראש שקראתי איפה שהוא, אני לא יודעת אם אני זוכרת אותו בשלמות ומאיפה,

אבל זו היה איזו חלוקה הסוברת, כי עצבות נובעת מתקלה במערכת יחסים שלך עם הסביבה, האנושית או הטבעית, עם הנתונים שאינם בשליטתך.

וכשבמערכת כזאת אדם מחזיק בתחושת "מגיע לי", ובכל זאת הוא לא מקבל את התנאים הכי מושלמים בכל - הוא עצוב. הוא מרגיש עשוק ומתוסכל. (עשוק מיחס אנושי מושלם, עשוק ממצב כלכלי שפיר, עשוק מרמזור ירוק)

ולעומת זאת לב נשבר נובע מתקל במערכת יחסים שלך עם עצמך. זהו כאב על התנהגותך שלך מול עצמך, הסובב או הקב"ה, ולכן זהו גם כאב יעיל, כיון שבתחומים הנתונים לשליטתך אתה תמיד יכול לשפר.

זה נפלא!

אהבתי.

אבל תודה על הרצון.

מועד ב' ?

מישהו צריך לעשות בינינו שלום בדחיפות)

והיום אני רואה ש אנגלית זה דבר חשוב.

בניגוד לטריגונמטריה או אלגברה.

טקסט חסר זה הדבר הכי מעצבן שיכול להיות! זה משגע את המוח!!!