ומתפתל עם עצמו בכל ניסיון לדעת מה השם של אבא שלו.

אתם יודעים מה אני אוהבת בו, וגם בילד הראשון? וגם בכמעט כל כתה א' שלי?

(ועוד ילד מד' אבל רק כי הוא מזכיר לי את אחי ובא לי לחבק אותו)

העיניים האלו

הן לא כחולות או ירוקות או לא יודעת מה, הן פשוט טהורות. טהורות כל כך.
ואם מסתכלים לתוכם אפשר לצלול לעומק של נפש זכה זכה, מרגשת, נקיה, כל כך נקיה.

ואני כל כך אוהבת אותם.

ומתפללת להשם שיחזיר את כללל הבית ספר בתשובה שלימה וגם אותי
ושנזכה כולנו לשמור על הטוהר הזה. לתמיד. כי זה קדוש ויפה ומרטיט.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כי להיות עם עצמי זה נחמד והכל אבל שבת שלימה

והם מלאים בחיים ושמחה וצחוק ובכי והכל יחד וזה כיף לי להיות איתם נורא.

פעם אחיין שלי קרא לאח שלי (אבא שלו) בשמו הפרטי, אז אחי אמר לו: אל תקרא לי **** תקרא לי אבא!

הילד אמר לאח שלי: טוב, אז אתה אל תקרא לי **** תקרא לי מתוק.

טוב, האבא זורם איתו, קורא לו מתוק..

קיצור, בשלב כלשהו אח שלי קרא לו בשם שלו, אז הילד אומר לו: הי, קראת לי בשם שלי, תגיד 'ברוך שם..'!

אני סתם מורה שמשתדלת להיות טובה

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.