"היינו כאן לפניכם ונהיה כאן אחריכם"

מרץ 14 (כמעט) פז"ם עולם

|לא קשור
|היא זקנה (בימי הערוץ לפחות), מגיבה בצמ"ע (זה אומר שאו שיהא באמת מעל עשרים או שהיא עובדת על כולם. ע"ע @כל מיני דגיגים
).
יש לה מילון מונחים של הערוץ עם כל מיני מונחים שכמעט אף אחד לא משתמש בהם..
אז אני תוהה מי זו הענקית הזו?
לא נשאיר אתוכם במתח יותר מידי;
![]()
![]()
![]()
![]()
|שקט כולם| ![]()
קבלו אותה!!!!
|קונפיטי וכדו'|
תשארי צעירה לנצח!
מישי' מאפושו'דגיגים. זה ביטויי שמחשיש אותך באאוטינג לעצמך
כמה נחמד לי להתקנפט לי ככה באמצע היום ההזויי הזה. תודה
מישי' מאפושו'
מחכה לשקטאחרונהמטרופית קפואה או גמבה
תגיד לי מה יותר מתוק
תגיד לי מה
זה גם עולם הזה
וגם התור הבא [אצלהרופאשיניים]
אהמאהמ. גמבה?!
גמבה!
זה מתחרז.
שבוע טוב


*בננית*בהצלחה רבה אהובה. מתפללת בשבילך לטוב.

כתבת חזק.
שיהיה ערב נפלא.
ערב מאושר ומלא בסיפוק, יעיל, ידידותי, נעלה, נפלא,
חביב ונהדר, מצויין בכל המעלות והמידות הטובות, וכל שאר שפע ברכת השם ביד רחבה.
אה, וטעים!
לו יכולתי להגיע ולהכין לך את הטוסט המושלם,
מה טוב.
אולם כיוון ועסקי הגמדות נותרו וירטואלים בלבד,
הריני לצרף מתכון לטוסט טעים במיוחד:
טוסט מוקרם של מיטל.
מצרכים:
4-לחמניות ג’פטה
1- כף גדושה אבקת מרק פטריות
1- כפית מלח
1- כפיתפלפל שחור
גבינה צהובה
שמנת לבישול
פטריות (מקופסא או טריות)
אופן ההכנה:
לטגן הפטריות טיגון קל
להוסיף שמנת לבישול
להוסיף התבלינים (לפי הטעם אפשר להקטין או להגדיל כמויות)
להביא השמנת לסמיכות בינונית
לחצות כל ג’פטה לשניים (כמו כריך)
לצקת הבלילה על חצאי הג’פטה
להוסיף גבינה צהובה מעל
לאפות בתנור עד להשחמת הגבינה.
בתיאבון!
יש לי סיכויאחרונהתודה לך!![]()
ברמות
שאין
דברים
כאלו
שלא
מרגישים
את הרגלים
והשכל
כבר
חלול
אלוקים
אבל כל עוד המצ''ר בסדר, המצב בסדר. 
כשזוכרים שיש פה מנהל לעולם ואנחנו סתם בובות על חוטים, כל הדאגה נעלמת.
אני אוהב אני אוהב ת'קוידש בורכו
אני אוהב אני אוהב ת'קוידש בורכו
כל היום כל היום כל היום כל היום
אני אוהב אני אוהב ת'קוידש בורכו


מגדלור באפלהאחיות לגורל שזה יומני המכשפות לבית קייהיל 3 שזה ספר שחיכיתי לו מלא זמן
או
מקום בלב שזו סדרה מהממת?
על איך זה יכול להצליח.
לעולם תמשיך באותה הדרך,
הקלה בשבילך?
והאם זו אותה הדרך, איתה רצית להוכיח
שאתה הרבה יותר מסתם בנאדם?
האם זו תמימות
עד אובדן הכרה.
היי.
|שר בכאב|
אני מאוד מפחדת ממחר
למרות שיכוליות שאין ממה לפחד
וזה סתם דפוק מצידי
אבל זה לא משנה את זה שאני מפחדת מאוד מאוד
אני ממש לא רוצה פורים
למרות שאביגיל באה
ולמרות שיהיה בסוף בטוח נחמד
אני פשוט לא רוצה
אני מאמינה לה שהיא אמיתית
והיא התכוונה לטוב. אפילו סלחתי
אבל הפצע עדיין קיים
ואני לא יודעת איך אני ירפא אותו
הייתה לי שבת מאוד משמחת
פשוט, אחרי זה
הכל התפרק
ולא, אני לא שוכחת את הטוב שהיה בשבת. אופ
זה בחירה שלי אם
להיות קיימת
או להיות חיה,
אני חושבת שהתשובה ברורה. הבעיה היא, איך חיים?
זה מתסכל ועצוב שאין לה שאיפות בחיים
והיא מדברת על כך כאילו זה עיניין של מה בכך
אני מקווה שיום אחד היא תתעורר
ותבין
אמאלה. אופ זה נכון
רע לי עכשיו ממש
בס"ד
אבל חיבוק וירטואלי לא יספיק הפעם
ואוף. אני עושה עכשיו טעות ואני יודעת
חנן בן ארי? וישי..?
אני רוצה הופעות שאני מכירה בהן את כל השירים. ושאלו יהיו שירים שכיף לצרוח.
של נתן. של רוני. של קרן. של שולי רנד. של עברי. של מירי מסיקה.
איזו מן טעות?
בן-ציון

בן-ציון
שוברת גליםאם אני לא קשישה לפחות במשהו אני יעזור..
"כי הנני בידך בידך לבד כחוימר ביד היוצירר"בקש עבדךאני ממש אבל ממש מקווה שהוא יגיע השנה! ![]()
אבל קחי בחשבון שלבנות אין איפה לרקוד, סתם יושבות ובוהות בבנים רוקדים, לעולם לא אבין מה כיף בזה ![]()
אבל לראות אותו מחובק עם הראש ישיבה שלי ושניהם בוכים עוצמתי בהרבה בעיני...
ישיבה תיכונית רמת גן, הראש ישיבה דואג להכנה כבר חודשיים לפני פורים, יש מלא שיחות עם רבנים יותר סדרי לימוד פעמים בשנה יש משמר בישיבה (אם זה היה תלוי בי היה כל שבוע) אחד בפורים השני ליפני יום כיפור.
יש כל כמה זמן שבת ישיבה שיש חלק מהישיבה אבל רק לפני פורים זה כל הישיבה לגמרי בשבת זכור,
ופורים אצלנו הולך ככה: בהתחלה רוקדים שמחים וכו במשך הרבה זמן, אין מקום לזוז כי יש מלא אנשים לא קשורים לישיבה שבאים, ואז פתאום באמצע עוצרים את הכל, מתחילים להתפלל שירי נשמה ותוך כדי משתדלים לקבל על עצמך דברים לדבר עם ה' כפשוטו, ואם אתה נכנס לזה אתה יכול לבכות לא מעצב דווקא משמחה, אפילו שיש גם בכי של חרטה וקבלה לעתיד אבל גם הוא משמח, ואז לאט לאט מתחילים לחזור לריקודים כשחלק מהחברה עוד עם דמעות בעיניים, ומתוך כך מגיעים לשמחה הכי אמיתית שאני מכיר,
כל מה שנכתב עכשיו יכול לקרות לך רק אם אתה משתף פעולה עם ההכנות של הישיבה, מה שנקרא זר לא יבין זאת.
ועוד דבר אני ממש לא מייצג את הישיבה,
קניתי היום גרטל! ![]()
או משו בסגנון, אבל אני לא חבדניק, קצת לומד תניא לא יותר חחחחח
ברוב החסידיות שמים גם הרווקים...

ולכן אני לא צריך שום חליפה ![]()
ותניא בהחלט ספר מאוד מיוחד, אם כי אני לומד בו לעיתים רחוקות, יש לי ספרים אחרים שאני עומל עליהם, אבל בעז"ה יש קרוב לבית שלי בית כנסת של חבד, (אני מכנה אותם המשיחיסטים בפינה) ולפי מה שהבנתי הם עומדים לעשות שיעור קבוע על תניא, אולי אצטרף אליהם..
בגוף גשמי! ![]()
וכל סיום תפילה שיעור וכו, הם שרים יחי אדוננו וגו... אני משתגע מזה!

ודווקא הגעתי למסקנה שזה ניראה ממש מגניב על צבעוני ![]()
נסה אותי אני בזמן האחרון מתפלל כמעט כל יום ערבית בחסידות מול הבית שלי, הם באמת מנסים לחרד אותי ח"ו
וכמה שיש לי מלא ביקורת על הציבור הדתי לאומי יש לי עוד יותר ביקורת על הציבור החרדי.
אפשר לאמר שיש לי פלג משל עצמי "גבעוני לאומי"
חחחחחחח
אני מקווה שיסתייע בידי גם כן לגור בגבעה אבל אני גם לא רואה צורך להפיל את המדינה, לא רואה איך זה יביא מלכות ולא רואה איך זה אמור לקרב את הגאולה. בכל אופן זה די מסובך להסביר את רוב דעותי ולכן גם לא אנסה![]()
אפשר לאמר שזה יותר שילוב של הציבור החרד"לי עם הגבעוני בצורה מאוד מוזרה
לא מעסיק אותי, אני נהנה להיות עצמי ונהנה מזה שאין עוד הרבה כמוני ככה אני מרגיש מיוחד ![]()
ו
אולי עד אז אסגר על עצמי, (או שלא
) אבל ה' כבר יסדר את הדברים אני ממש לא דואג
תודה רבה!
שורדתתתובכן טאדאם!
אני נפעמת להציג:
החיים יפים יותר בלי\עם פלאפון?
*פרט, נמק והבא סימוכין מהמקורות
ניתן להעזר באמצעים רטוריים להשגת יתר- הסכמה קולקטיבית
אבל יש יתרונות...
בלי. אין לי מספיק רטוריות בבטן כרגע לנסח,
אבל בערך שתי נקודות בעיקר:
1. הפלאפון מתפיח את נפח הקשרים החברתיים עד שהם מכסים כל מילימטר מהחיים שלנו. (וזה רע גם כשזה לא מציק.)
2. הוא מסיט אותנו מהחיים עצמם. כל הזמן חיים בריבוע קטן ומכוער ושוכחים איך לחייך,
איך נראה פרח שצומח לו בין המרצפות, איך להיות לבד.
(אז פיתרון הביניים הגאוני שלי: פון כשר!
)
