ר-ע-ה!!!
את הולכת ואני נשא-א-א-א-ר..מה עוד נשאר לנו מלבד האמונה (?!)~תות~
יהיה לנו טוב בסופו של דבר
אני בטוחה.
מה עוד נשאר בן כל מה שהשתנההנסיך הקטן.אחרונה
יום רודף עוד יום
שנה אחר שנה
עייפות!!!...וואו כמה נקיונות 0.0 !!! |הפסקת שפיות|מיכל =>
כל הבית אבק!!! ובלגן! וזה ..מחכה לרגע הזה שהכול יהיה נקי ומסודר 
~
......
פעם היה כאב
והכאב רטט וזז
ומתוכו נבעו חיים
והחיים משכו אור
שהלך והעצים
עד אשר ירד
אל עולם המחשבה
ומדממה הפך לחיים
והימים חלפו
ומשברים חדשים נוצרו
והכאב גדל אף הוא
התרחב וטפח למימדים עצומים
ובתוכו נוצרו
מעגלי מעגלים
על ילדה בלי ילדות
וילד שלא יודע לצחוק
על אבא רוצח
ודמעות נוטפות צלקות
על עולם אכזר
ועל רוע שמעתק נשימה
על עצמי ועליך
על כאב הנשמה
וככל שהכאב גדל ותפח
תפחו גם שירו
וממילים רכות נוספו גם צלילים
כמו שלכת וסתיו
עד אשר הכאב
פגש בכאב גדול עוד יותר
כאב שדומם אותו לגמרי
הגוף שתק
הגוף צעק
הגוף בכה
הגוף
הפך גופה
ומתוך השברים
לא נוצרה הארה
לא התאחו הסדקים
והמתים ממש לא קמו לתחייה
נותר רק חור
שגדל ורחב
והשאיר את הכאב
בדד, מפוחד
ומילים של שלטון
נהדפו בהד מחשבה
ומיזמורים ולחשים
נגנזו בסיתרי חשיכה
ודיבור הפך אילם
נמוגו צליליו
ואין אדם ואין אל
שיאירו דרכיו
וניסה הוא דרכים
חדשות
לתעל את כאביו
אך החור נשאר
והמשיך וגנח
ודימם לגמרי
את אחרון כוחותיו
והכאב רטט וזז
ומתוכו נבעו חיים
והחיים משכו אור
שהלך והעצים
עד אשר ירד
אל עולם המחשבה
ומדממה הפך לחיים
והימים חלפו
ומשברים חדשים נוצרו
והכאב גדל אף הוא
התרחב וטפח למימדים עצומים
ובתוכו נוצרו
מעגלי מעגלים
על ילדה בלי ילדות
וילד שלא יודע לצחוק
על אבא רוצח
ודמעות נוטפות צלקות
על עולם אכזר
ועל רוע שמעתק נשימה
על עצמי ועליך
על כאב הנשמה
וככל שהכאב גדל ותפח
תפחו גם שירו
וממילים רכות נוספו גם צלילים
כמו שלכת וסתיו
עד אשר הכאב
פגש בכאב גדול עוד יותר
כאב שדומם אותו לגמרי
הגוף שתק
הגוף צעק
הגוף בכה
הגוף
הפך גופה
ומתוך השברים
לא נוצרה הארה
לא התאחו הסדקים
והמתים ממש לא קמו לתחייה
נותר רק חור
שגדל ורחב
והשאיר את הכאב
בדד, מפוחד
ומילים של שלטון
נהדפו בהד מחשבה
ומיזמורים ולחשים
נגנזו בסיתרי חשיכה
ודיבור הפך אילם
נמוגו צליליו
ואין אדם ואין אל
שיאירו דרכיו
וניסה הוא דרכים
חדשות
לתעל את כאביו
אך החור נשאר
והמשיך וגנח
ודימם לגמרי
את אחרון כוחותיו
ריבונו של עולם >_< |מתכווץ| זה נוראכישוף כושל
..קול דממה
והחתימה הזאת.
והמילים האלו.
והמילים האלו.
החיים נוראיים...
ותמיד אמרתי שאני
לא מפחד מבוטות,
אולי אפילו להפך.
פאר היצירות
נובע מכאב.
שלמות חייבת להיות
חסרה כדי להשתלם
ורק מתוך הריק
אפשר למלא את החלל
במשאלות לב.
לא מפחד מבוטות,
אולי אפילו להפך.
פאר היצירות
נובע מכאב.
שלמות חייבת להיות
חסרה כדי להשתלם
ורק מתוך הריק
אפשר למלא את החלל
במשאלות לב.
זה פשוט נגע לליבי בצורה מטורפת.נוגעת בלבאחרונה
אף פעם לא הייתי בפורום הזה, אבל כששוטטתי פה ברחבי האתר, וקראתי את השיר הזה, הייתי מוכרחה להגיב.
**באתי לכתוב את התגובה בפורום "ריק ומוסתר (ל"ת) (ל"ת)" אבל זה לא נתן לי להגיב.. אז אני מגיבה פה**
אמאלה. אתה מתאר מציאות מטורפת, מזעזעת.
כאב עצום ושברון מחריד.
"הגוף
הפך גופה"
וואו. כמה כאב וצרחות שלא נצרחות במשפט אחד.
"ומתוך השברים
לא נוצרה הארה
לא התאחו הסדקים
והמתים ממש לא קמו לתחייה"
אל תדאג, זה עוד יבוא. אני מבטיחה. מתישהוא תרגיש שלווה. מתישהוא תשמח. שמחה אמיתית.
ועד אז (וגם אחרי) תמשיך לכתוב. כי זה מדהים. כי זה יפה. כי זה פורק. כי זה משחרר את הכאב שצרוב אצלך בלב. כי זה פשוט חלק ממך.
"וניסה הוא דרכים
חדשות
לתעל את כאביו
אך החור נשאר
והמשיך וגנח
ודימם לגמרי
את אחרון כוחותיו"
אל תתייאש. אף פעם.
בכנות, אם אתה עוד פה בעולמנו אז לא לגמרי כילית את כוחותך. אתה מותש, זה ברור. אתה כאוב, זה גם ברור.
אבל יש בך כוחות ועוצמות. מטורפות.
סליחה על התגובה. הייתי חייבת.
**באתי לכתוב את התגובה בפורום "ריק ומוסתר (ל"ת) (ל"ת)" אבל זה לא נתן לי להגיב.. אז אני מגיבה פה**
אמאלה. אתה מתאר מציאות מטורפת, מזעזעת.
כאב עצום ושברון מחריד.
"הגוף
הפך גופה"
וואו. כמה כאב וצרחות שלא נצרחות במשפט אחד.
"ומתוך השברים
לא נוצרה הארה
לא התאחו הסדקים
והמתים ממש לא קמו לתחייה"
אל תדאג, זה עוד יבוא. אני מבטיחה. מתישהוא תרגיש שלווה. מתישהוא תשמח. שמחה אמיתית.
ועד אז (וגם אחרי) תמשיך לכתוב. כי זה מדהים. כי זה יפה. כי זה פורק. כי זה משחרר את הכאב שצרוב אצלך בלב. כי זה פשוט חלק ממך.
"וניסה הוא דרכים
חדשות
לתעל את כאביו
אך החור נשאר
והמשיך וגנח
ודימם לגמרי
את אחרון כוחותיו"
אל תתייאש. אף פעם.
בכנות, אם אתה עוד פה בעולמנו אז לא לגמרי כילית את כוחותך. אתה מותש, זה ברור. אתה כאוב, זה גם ברור.
אבל יש בך כוחות ועוצמות. מטורפות.
סליחה על התגובה. הייתי חייבת.
מזמן לא כתבתי משהו ואני ממש מצטער מזהיוני
כשאני אומר משהו, אני מתכוון ממש.
הכי הרבה שאני מגיע אליו זה לסכם שיחה או להכין שיעור מתוך ספר, שזה יותר להעתיק מילים...
ברגיל זה סתם בולשיט שאני כותב פה, פייסבוק וכדו'
אפילו ה-בלוג מוזנח
ותוך כדי שאני טובל את שקיק התה במים החמים לפני שאני יוצא ללפנות בוקר של עבודה, פתאום זורמות לי המילים לכתוב על זה וגם סתם לנסות לשחק עם זה ולנסות לצבוע את זה בצבע אחר. זה ממש בקטנה אבל אני מבסוט ("אולי זרים יחשבו שזה לכלוך או זבל.." אבל לי זה אומר שלא נגמר לי המילים, זה מעודד)
ומיד כשסיימתי ושלחתי את ההודעה היא בפורום פרוזה התחיל להתנגן לי בראש 'עוד חוזר הניגון' של ברי
ואני פותח יוטיוב רק בשביל לשמוע את המנגינה האהובה והמכורת ואת ברי אומר לי שעוד חוזר הניגון שזנחתי לשווא...
הכי הרבה שאני מגיע אליו זה לסכם שיחה או להכין שיעור מתוך ספר, שזה יותר להעתיק מילים...
ברגיל זה סתם בולשיט שאני כותב פה, פייסבוק וכדו'
אפילו ה-בלוג מוזנח
ותוך כדי שאני טובל את שקיק התה במים החמים לפני שאני יוצא ללפנות בוקר של עבודה, פתאום זורמות לי המילים לכתוב על זה וגם סתם לנסות לשחק עם זה ולנסות לצבוע את זה בצבע אחר. זה ממש בקטנה אבל אני מבסוט ("אולי זרים יחשבו שזה לכלוך או זבל.." אבל לי זה אומר שלא נגמר לי המילים, זה מעודד)
ומיד כשסיימתי ושלחתי את ההודעה היא בפורום פרוזה התחיל להתנגן לי בראש 'עוד חוזר הניגון' של ברי
ואני פותח יוטיוב רק בשביל לשמוע את המנגינה האהובה והמכורת ואת ברי אומר לי שעוד חוזר הניגון שזנחתי לשווא...
קחו, שיהיה לכם לבוקר טוביוניאחרונה
יש!!!חפרפרת
מחר אני משתחררת משיעור ספורט, תושבע והיסט(ו)ריה!!!!
תקנאו כדי שאני אהיה מאושרת 
מתחילת שנה הייתי רק בשיעור ספורט הראשוןיהדות=דרך חיים
בימי חמישי אנחנו קבוע מבריזים איזה 4-5 חברה ועושים התוועדות בכיתה מביאים אוכלים וממש כיף 
ובימי שלישי זה שעה אחרונה אז פשוט חותכים הביתה 
ולכן ספורט זה השיעור האהוב עלי!
אני אוהבת ספורט אבל אני משתתפת.. 
פרפר לבן.
איזה כיף לכם הלוואי עלי;)חפרפרת
תנסי למצוא כמה חברות שיזרמו איתך ותתחילו!יהדות=דרך חייםאחרונה
איזה כיף זהעיאית"י
שאתה מגיב בשרשור וישר הוא הולך לכותרות בצד שמאל...
פששש....
אהבת ישראל!!
ממש גאווה סניפית חחחחחחח 
יהדות=דרך חייםאחרונה
הנה השיר שלי והנה השיר שלי
אהבת ישראל!!
תנו לי קדושתתתת ארץ ישראללל
תנו לי קדושתתת אהבתת ישראלל
תנו לי קדוששתתת אארת ישראללל
אאאהבת ישראללל 
זה מודגש אנשים...
ופשוט שרתי וקלטתי את זה...
אני כלכך אוהבת את השיר הזה.קול דממה
במיוחד בסול מינור. זה פשוט מאפיין אותו
לגמרי!!אהבת ישראל!!
גמאני אוהבת אותו..
לנו בישיבה יש לחן לזה שאף אחד אבל אף אחדיהדות=דרך חייםאחרונה
לא מכיר חוץ מהחברה של הישיבה!
הוא קצת דומה ללחן הרגיל אבל הרבה יותר יפה
הראש ישיבה היה אחיין של הרב נריה זצ"ל והשיר הזה ממש מרגש אותו בגלל זה...
כשפתאום יש לי מזרק בחדר.מישי' מאפושו'
של פישר פרייס.
האחיינים הפושטקים שמזריקים במסתור
היי, סיכמנו על פושטקייה!!מקום אחר
ואני זאת שמחליטה
אוקי, פושטקיאדה! ואת לא מחליטה.געגוע..אחרונה
תלונות של ילדה קטנהשחקנית
אבל ככה בא לי עכשיו
הם לא
סומכים עלי
מכבדים אותי
עוזרים לי
מאמינים בי
אז למה שאני יהיה כאן???
תזכרי שאדם צריך לדאוג לעצמו ולא לסמוך על אף אחד!!
שלום עולם
|נעלם|
הם לא
סומכים עלי
מכבדים אותי
עוזרים לי
מאמינים בי
אז למה שאני יהיה כאן???
תזכרי שאדם צריך לדאוג לעצמו ולא לסמוך על אף אחד!!
שלום עולם
|נעלם|
......
אתם יודעים מהי ילדות?!
שצחוק נערות מתערבב עם חול הים
וגלים מתנפצים נמצאים רק אי שם
הכל היה כה שליו, מלא טוהר מלא שמחה.
כל כך הייתי רוצה לחזור לשם, לתקופה בה הייתי תמים,
תמים באמת. לתקופה בה כף חול ומכונית משחק הפכו לעולם שלם בכוח מחשבתי. לעולם אחר, עולם רחוק שבו הכל נכפף
לפי דמיוני.
אך רוחות רעות נשבו בעוז וימים קודרים החלו באים כגלים,
מאיימים לנפץ את כל צלי ילדותי השכוחה.
ניסיתי לאחוז בה בכל כוחי, כטובע הנאחז בגלגל הצלה.
אך היא חמקה ממני ונבלעה בעלטה.
ומני אז מחפש אני את שברי ילדותי האבודה
שואל אנה ואנה. לעיתים חש אני כי כל צלילי ילדותי נמצאים מעבר לפינה אך בטרם אחיש צעדי לחבור לאבדתי הנשכחת והיא כבר עברה חלפה, נמוגה ואיננה.
לו רק יכולתי שנית לשמוח את שמחת הילד התם, ילד שנמלא כאב שאין לו שם, פנים או מרגוע.
לפעמים עולה מולי דמותו של הילד התמים עם העיינים הכחולות,
ואני כל כך רוצה לחבק אותו, להגיד לו שלא ידאג, שעוד הכל יהיה בסדר. שאני פה איתו לאורך כל הדרך.
ואז, אני נזכר שהילד הזה
הוא אני.
ואני מתמלא זעם, זעם על החיים ועל האנשים
שבשביל תאוותם האישית, כבודם או עושרם
הרסו לילד חיים שלמים.
על הרוע שקיים, ואלוהים שלא מפסיק לשתוק,
ורק שצורחים עד שמתפוצץ לו הראש הוא שולח
איזה מלאך שיביא לנו אקמול קטן עד הפעם הבאה.
ואולי זה רק אני
הרי אחרי ככלות הכל
בי הייתה האשמה.
זה לפחות מה שהם כל הזמן אמרו...
הוא והוא והוא
היה מספיק לראות את המבט
טרם פצה את פיו
כדי לדעת שטוב לא יצא לי מכך.
פגע של ממש הם אמרו כולם
והסיסמא הכה שחוקה, נשארה רק סיסמא
כי ללמד זה קל ממש אבל ליישם?!
זה כבר סיפור אחר...
אז אין ילד שרע כי רע לו,
יש ילד רע כי המורה לא מספיק קשוח איתו
ויש מורה שרע לה בשיעור
ויש תלמיד שכואב לו ועצוב
ויש אותו
סתם ילד רע.
אז הוא נכנס ונכנס
והם לא הבינו
וכשביקשו שיצא
כבר היה מאוחר מידי.
הוא נכנס לשם לתמיד
וכמעט שעבר את נקודת האל חזור.
ולפעמים היה הוא מציא מעט את ראשו
מתוך הקונכיה, מרחרח בזהירות את האוויר
ותר אחר נתיב מילוט. והם עודדו אותו סיפרו לו כמה יפה העולם שבחוץ
ואך לו רק יצא מעט יגלה עולם ומלואו.
הם היו שם בשבילו (או כך לפחות חשב)
האמת היא שהם פשוט פחדו לקחת אחריות,
הם רק פחדו שיאשימו אותם.
ולאט לאט הוא יצא
עד שיום אחד הציץ ונפגע.
ומני אז גמר בדעתו שלא לסמוך עליהם שוב לעולם
אך לפעמים, לעיתים נדירות
מעד במעשיו.
ושב כשנית לסמוך עליהם כבראשונה
ושוב ושוב הכניס את ידיו לתוך הגחלים הלוחשות
ושוב ושוב
לא הבין למה הוא נכבה.
עד שיום אחד הם מצאו את קונכיתו ריקה
עם מכתב קטן שבו כתב:
עברתי דירה לבית אחר.
"במיטתי כבר שבועות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו
חיפשתי בכל רחובות העיר העמוסת שקרים הזאת
ולא מצאתיו..."
שצחוק נערות מתערבב עם חול הים
וגלים מתנפצים נמצאים רק אי שם
הכל היה כה שליו, מלא טוהר מלא שמחה.
כל כך הייתי רוצה לחזור לשם, לתקופה בה הייתי תמים,
תמים באמת. לתקופה בה כף חול ומכונית משחק הפכו לעולם שלם בכוח מחשבתי. לעולם אחר, עולם רחוק שבו הכל נכפף
לפי דמיוני.
אך רוחות רעות נשבו בעוז וימים קודרים החלו באים כגלים,
מאיימים לנפץ את כל צלי ילדותי השכוחה.
ניסיתי לאחוז בה בכל כוחי, כטובע הנאחז בגלגל הצלה.
אך היא חמקה ממני ונבלעה בעלטה.
ומני אז מחפש אני את שברי ילדותי האבודה
שואל אנה ואנה. לעיתים חש אני כי כל צלילי ילדותי נמצאים מעבר לפינה אך בטרם אחיש צעדי לחבור לאבדתי הנשכחת והיא כבר עברה חלפה, נמוגה ואיננה.
לו רק יכולתי שנית לשמוח את שמחת הילד התם, ילד שנמלא כאב שאין לו שם, פנים או מרגוע.
לפעמים עולה מולי דמותו של הילד התמים עם העיינים הכחולות,
ואני כל כך רוצה לחבק אותו, להגיד לו שלא ידאג, שעוד הכל יהיה בסדר. שאני פה איתו לאורך כל הדרך.
ואז, אני נזכר שהילד הזה
הוא אני.
ואני מתמלא זעם, זעם על החיים ועל האנשים
שבשביל תאוותם האישית, כבודם או עושרם
הרסו לילד חיים שלמים.
על הרוע שקיים, ואלוהים שלא מפסיק לשתוק,
ורק שצורחים עד שמתפוצץ לו הראש הוא שולח
איזה מלאך שיביא לנו אקמול קטן עד הפעם הבאה.
ואולי זה רק אני
הרי אחרי ככלות הכל
בי הייתה האשמה.
זה לפחות מה שהם כל הזמן אמרו...
הוא והוא והוא
היה מספיק לראות את המבט
טרם פצה את פיו
כדי לדעת שטוב לא יצא לי מכך.
פגע של ממש הם אמרו כולם
והסיסמא הכה שחוקה, נשארה רק סיסמא
כי ללמד זה קל ממש אבל ליישם?!
זה כבר סיפור אחר...
אז אין ילד שרע כי רע לו,
יש ילד רע כי המורה לא מספיק קשוח איתו
ויש מורה שרע לה בשיעור
ויש תלמיד שכואב לו ועצוב
ויש אותו
סתם ילד רע.
אז הוא נכנס ונכנס
והם לא הבינו
וכשביקשו שיצא
כבר היה מאוחר מידי.
הוא נכנס לשם לתמיד
וכמעט שעבר את נקודת האל חזור.
ולפעמים היה הוא מציא מעט את ראשו
מתוך הקונכיה, מרחרח בזהירות את האוויר
ותר אחר נתיב מילוט. והם עודדו אותו סיפרו לו כמה יפה העולם שבחוץ
ואך לו רק יצא מעט יגלה עולם ומלואו.
הם היו שם בשבילו (או כך לפחות חשב)
האמת היא שהם פשוט פחדו לקחת אחריות,
הם רק פחדו שיאשימו אותם.
ולאט לאט הוא יצא
עד שיום אחד הציץ ונפגע.
ומני אז גמר בדעתו שלא לסמוך עליהם שוב לעולם
אך לפעמים, לעיתים נדירות
מעד במעשיו.
ושב כשנית לסמוך עליהם כבראשונה
ושוב ושוב הכניס את ידיו לתוך הגחלים הלוחשות
ושוב ושוב
לא הבין למה הוא נכבה.
עד שיום אחד הם מצאו את קונכיתו ריקה
עם מכתב קטן שבו כתב:
עברתי דירה לבית אחר.
"במיטתי כבר שבועות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו
חיפשתי בכל רחובות העיר העמוסת שקרים הזאת
ולא מצאתיו..."
|כואב בשקט|יעל
קראתי.
בהתחלה זה נשמע גוש קטיף,
אחר כך זה נשמע מעורבל ושוצף ושקט כל כך שלא הצלחתי להבין כלום,
רק בכיתי בפנים
ורציתי לשלוח חיבוק חם לילד הזה.
אנא אשרו קבלה.
תודה....
^^^^^לגמרי מסכימה עם מה שכתבת (כולל גוש קטיף..) פשוט הכל!!..אהבת ישראל!!
וזה...זה כואב.. 
הלוואי שיהיה טוב..
...קול דממהאחרונה
כתיבה
אין לי מילים
זה חזק וזה כואב.
תודה
אין לי מילים
זה חזק וזה כואב.
תודה
אני שמחה שאת מסכימה איתי.פינג.
כידוע, זה הרי לא קורה הרבה
אני בכלל עדיין בדעה, שלחפש אשמים זה לא יעיל לכלום.
זה לא מרגיע או מעודד או שום כלום, מציאת אשמים. זאת פשוט לרכז אחריות על כתפיים של מישו אחד,
ולסלק את כל הגורמים האחרים מהסיפור.
אני חושבת שהדרך הנכונה היא תמיד לנסות לחפש פיתרון יצירתי,
או לבדוק איך הכי מהיר ויעיל להתמודד בלי לפגוע באף אחד.
ובכלל. לא סיפרת לי מה היה בסוף
(וסתם כך, ניסוי לוקשור, להתייזל)
היה מעניין, איך היה לך הטיול?שטות
ויודעת מה עשיתי?|מקפצץ|
היה כיף כיף שבעולם.פינג.
באמת. והאף שלי היה בלבנון. וצילמתי מלא
מה עשית? |מקפצץ בחזרה|
מקווה שלא השארת את האף שם..שטות
אני רוצה לראות|מבקש ממש יפה|
וכייף שהיה לך טוב, כי אין כמו הבית שלי
תצטרכי לנחש...
וכייף שהיה לך טוב, כי אין כמו הבית שלי
תצטרכי לנחש...
ניסיתי לשמוט אותו. באמת שנמאס לי מהצינונים שלופינג.
אני צריכה לפגוש אותך כדי שתראי. אין לי כח להעלות הכל
שום לנחש, דברי
שבוע הבא בלנ?שטות
ולורוצה לדבר, תנחשי.
וזה לא ככ מגניב, זה יפה!
וזה לא ככ מגניב, זה יפה!
נוו. מה לנחש עכשיופינג.
שבוע הבא. הוא עמוס, אבל אמצא זמן בעז"ה
אז אחכ.. לא חייבים שבוע הבאשטותאחרונה
ושוב מסקנות..שטות
#אני טועה לפעמים, וטובשכך
#לקום שעה לפני מה שצריך זה מבאס
#אניודעת להיות יעילה לפעמים
#הדשא הזה טוב, חבל שהוא במקום רע,
#חמלי עם וקרלי בלי, בעייתית.
#ערימות של כדורים, אני צכה לשקול גמילה,
#לא בטוח שלימוד לפני מבחן יעזור לדעת בו.
#טרמפ חמוד ומושגח"פ זה כייף.
#המון חיבוקים, אני אשמור לי אותם בזיכרון.
#טוב להיות אני באמת
#אני שונאת פקקים בדרך...
#לקום שעה לפני מה שצריך זה מבאס
#אניודעת להיות יעילה לפעמים
#הדשא הזה טוב, חבל שהוא במקום רע,
#חמלי עם וקרלי בלי, בעייתית.
#ערימות של כדורים, אני צכה לשקול גמילה,
#לא בטוח שלימוד לפני מבחן יעזור לדעת בו.
#טרמפ חמוד ומושגח"פ זה כייף.
#המון חיבוקים, אני אשמור לי אותם בזיכרון.
#טוב להיות אני באמת
#אני שונאת פקקים בדרך...
הוספה..שטותאחרונה
#החיבוקים היום היו חלקם מוחצים..ולא נעימים, ומעצבנים
@נפתלי הדגלא תמיד כייף עם החיבוקים שלו ולא תמיד קל להבין שזה בעצם חיבוק ממנו ולא עונש. .לאפחד לא קל
שלום לכם...אהבת ישראל!!
שבוע עמוס..... 
גם שבוע הבא יהיה כזה.... צריך שרק חיובי אבל....
כשעמוס עמוס אין מה לעשות...אבל בשניות שלא תשכח מהכל ותשתחרר.איש חשוב
.....אהבת ישראל!!אחרונה
אממ... כן...
כשעמוס מעצבן זה מעצבן...
שבוע הבא יהיה עמוס עם קצת חיובי... בעז"ה...
מקווה שיהיה טוב...
??!!מיסקוניםכבשה
תעודות
ריצה לתחנת אוטובוס
התווכחות עם אורטל אם מותר לקלל את כל הערבים או לא
עליה על האוטובוס
עוד אוטובוס
מגדל העמק
גמרתי להודיה את האוכל
הדירת שירות הזאת נחמדת
שבעס
חפרו לי על תורת החיים
הלכתי לבקר עם שחר את חברה שלה שגרה בישיבה
היא לא הייתה בבית
נאבדה לי עדשה
ראשון
אוטובוס לגלילות
קו 149 לכפר סבא
הגעתי שעתיים לפני הזמן
ישבתי בגן שעשועים כמו איזה הומלסית
השתעממות שעתיים אצל האורטודנט
567 לגהה
פיספסתי את האוטובוס
חיכיתי שעה וחצי לאוטובוס לצפת
מסתבר שהוא לא עוצר במרכזית של חצור
ופיספסתי את האוטובוס מצפת למירון
ירדתי בצפת
הלכתי עם התיק הענק עד לצפת דרום לתחנת אוטובוס
חיכיתי לטרמפ
הוא לא הגיע
היו שם שתי חרדים
היו שם גם שתי בחורים
הגיעה מונית
החרדים לקחו אותה, ועליתי גם
הגעתי לאולפנא
ניסיתי לשדך למישהי את אחד הבחורים מהתחנה 
ייבוש מוחלט
הייתה היום שיחה על זוגיות ועל כמה שזה לא טוב חבר בגיל מוקדם
פיספסתי אותה
מעין ועדן רוקדות בחדר מוזר
מה עבר עליהם
בא לי אוכל חוץ מעוגיות
ומזמן לא הייתי ברשבי
מסקנות:יעל
א. תורת חיים בעוז!
ב. יש לך עדשות.
ג. יש לך קוביות.
ד. את אומרת גן שעשועים ולא "גן משחקים" כמו צפונים! |אב גאה|
אהבתי את א'ירא ורך לבב
אכן תורת חיים בעז. יאריאלניקית שרופה כבשה
את יודעת מה מצחיק אותי? אנשים שלא קוראים לזה לא גן שעשעים. לא גן משחקים. גינה. אוך זה משגע אותי
וכן יש לי עדשות וקוביות כי החלטתי שקוביות ומשקפיים זה לא שילוב מוצלח ביחד..
את יודעת כמה פעמים יצא לי החודש להיות בכפר סבא?! ולא באתי לקדומים
כן, גינה זה נוראי יעל
אני לא אזהה אותך ברחוב
וזה בסדר, אני גם בקושי בבית.
הרבה טלטלות טולטלת |מורשם|פינג.
הייתי ברשבי בשישי יהדות=דרך חיים
טבלנו באיזה מעיין ואז נסענו לרשבי להתפלל ואז לצפת טבלנו במקווה של הארי והתפללנו בקברי צדיקים ואז המשכנו לשבעעסס
איזה שווה!!כבשהאחרונה
לא עליתי לרשבי כבר שבוע
בעזרת ה' בשבת אני אעלה
בעזרת ה' בשבת אני אעלה
|מהורהר| כל דבר שנחווה כאלימות הוא בהכרח כזה?כישוף כושל
לגבי מי שחווה כן.ציף
^^פינג.
^^שטות
תשובה נהדרת 
*בננית*אחרונה
בואו נעשה הרקדה!פיתה פיתה
שבת קודשינו מחמד ליבנו וטהר לבנו לעובדך באמת!
משה אומר היא רק רוצה לרקוד ניי ניי נהה נהה ניי ננה ננה ננה ננה ניי!
תודה רבה לך ה' יתברך על האמונה שאתה נותן לנו
מגדלור באפלה
זה "משה, עומר- אני רוצה לרקוד!"
לא לא זה משה אומרפיתה פיתה
מלשון משה השומר.
החלטתי
??עיאית"י
, אבל נפרד, כן?אח
לא מה ברור מסיבת פיזמות עם הבנים!פיתה פיתהאחרונה
ביום אחד דיברנו על זה שפעם רקדו מעורב ואז מעגל בנים בחוץ ובפנים בנות.
וניסינו להבין את ההגיון ואז אמרנו שמבחינת דרך הרקידה של בנים ובנות זה הגיוני רצח
זה ממש כיף לשבת על חלון, שתדעומגדלור באפלה
נכון. עם אוזניות.. חובה!!יש לי סיכוי
לא, עם תנ"ך! חוויה בלתי נשכחתיעל
אבל אז יש כאב ראש,יש לי סיכוי
ואיפשר להסתכל בחלון..
למה כאב ראש? ואפשר גם אפשריעלאחרונה
אולי רחוק ואולי קרובמישי' מאפושו'
הוא אולי מוזג לה קפה
היא אולי מיישרת את העניבה שלו
אולי בבית מוחבא מאחורי הר
היא יושבת מנגנת בפסנתר
הוא יושב משלם חשבון
וכו'
היא יושבה לחלון וסורקה שערה..