לענות על שאלות!
במיוחד שכולם באים אלי ומצפים שאענה להם על שאלותיהם המנוגדות לשלי!!
וגם אם יש לי תשובה אז אני רק חושבת אותה וקשה לי לומר אותה בפה... אני רוצה לדעת לענות תשובות, ולקבל מידע...
ובנים- איך יש לכם תשובות יפות? מאיפה זה בא לכם?
זה לא כמובן שלבנות אין מידע אלא שבנים אומרים תשובות יפות עם מקורות וזה...
ודיונים זה מעייף...
) העלתה אותה לבמה לשיר איתה באמצע הופעה. זה מצחיק כל כך
יהודיה בנשמהכל כך קשה לך לענות לי?!
את יודעת מה? אני כועסת עלייך סופית!
נמאס לי כל הזמן לסלוח! ואת אפילו לא יודעת כמה את פוגעת...
את אפילו לא יודעת שאת פוגעת!
אז מה דעתך להיות אדם יותר נחמד ואוהב??
אוח את בן אדם מתוסבך...
בלתי אפשרי...
דורשת קרבתך יישתבח שמו!*בננית*אחרונהפשוט טוב לי עכשיו!!!!
אני מאושרת!!!!!!!!!!
משפט מפתח בחיי
מי שלא חושב כמוני ערב רב 
חחחחח
אני צריכה לאמץ את זה
#כיתה שמאלנית
מזל שפה אפשר להשוויץ קצת..
אני גאון!!!!!!!
פשוט פסיכי!!!!!!!
אני אפילו די חברמן!!!
אני מת על החברה בישיבה ומתים עלי!!!!
אנשים חושבים שאני בוגר!!!!!
האחראים בישיבה ממש מעריכים אותי!!!!!!!
ועכשיו ברצינות-
תודה עצומה לך הקב"ה על כל הטוב שנתתי לי בחיים!! שאזכה להיות כלי לשליחותך בעזרת הכישרונות היחודיים שלי!
הלוואי שאזכה להטיב להרבה אנשים בחיים!
עכשיו אני רק צריך להיות הראשון שמתחתן מהחבר'ה...
<צ>
די"מאיפה אתה לומד?
יlןlי
מישי' מאפושו'מישי' מאפושו'
מגדלור באפלה
נפתלי הדגלהחזיק, לא ליפול
אררר
עברנו
אבל זה קצת קשה לא לחיות את החיים שאני מאמינה בהם , לא בבית , לא עם החברות , לא בבית ספר ..
זה רק עניין של לחכות קצת עכשיו , שיעבור מהר
כדי שאני אדע ש:
- מישהו חשב על להקדיש לי שיר
- מישהו רואה אם העיניים שלי עצובות
- מישהו רוצה שאני אחייך
- מישהו יהיה שם כשאני אקרא
- מישהו יגיד לי "and that's why I love you", ואני אאמין לו
זהו.
בדרך כלל יש להם גם שפם |ממשיך לפזם כאילו כל היום לפניו|
צריך להמציא כפתור.
כמובן, צריך להמציא הרבה כפתורים,
אבל צריך להמציא כפתור,
שכשלוחצים עליו כל העולם נעצר ויש איזשהו פסק זמן של שעה-שעתיים-שבוע שעושים בו דברים של מנוחה.
מנגנים ברוגע בלי להסתכל כל חמש דקות על השעון,
בוהים בתקרה בלי ייסורי מצפון שדופקים על העורף,
מדברים עם חברות בלי שד שצורח באוזניים שיש דברים דחופים הרבה יותר.
ואז,
אחרי שנשמנו את כל השלווה שיש,
לוחצים שוב על הכפתור.
ובכוח מחודש ממשיכים את עמל היום-יום,
"וקווי השם יחליפו כוח".
צריך כפתור כזה שמחליף כוח.
בינתיים יש מחנק בגרון
ולו"ז מסודר מדי (וצפוף מדי)
ואתה אומר לעצמך -
וואלה?
אני בסך הכל נשמה שנמצאת בתוך גוף,
ומה שאני צריך זה לעבוד את הקדוש ברוך הוא.
אני לא צריך לקבל ציון טוב במבחן
ואני לא צריך שהחברים שלי יאהבו אותי
ואני לא צריך להצליח בחיים.
איפה הגבול בין המיותר לבין הנצרך למטרה?
*בננית*אחרונהמתחבטת בשאלה ברגעים אלו ממש.
אני כולי כזה מוזגת לעצמי קורנפלקס לקערה, ממש מתחשק לי..
תוחת את המקרר... ונגמר החלב...
קורה
השגחה
בן-ציוןיעל) אז הצעתי שזה שיבוש ששבא מערבית.בכל אופן - זה לא נכון
(אופס. אני אחליף חתימה)
)יעליש לי סיכויממתי לחייזרים יש קורנפלקס?
בן-ציוןיעל)בן-ציון
היש אנש חכם בקהל ויסבירני,
מהי בדיוק הכוונה במילים קשרים סלקטיבים?
(נגיד, @נפתלי הדג)
אה,
וכמה הגיגים אחרי שנטרקה האצבע על הדלת וכן להפך יהי זכרם ברוך.
ככה:
הכאב - מתקבע כשנלחמים בו.
וגם, לא לשכוח (מנוקד באדום!): כיפכוף מהיר.
זה עמוק. לא לזלזל.
אז היכן אמצאנו?
- הו! בכל מקום בו תתן לו להיכנס.
וגם, כואב לי קצת הגעגוע,
אבל כואב לי יותר שרק קצת.
(יודעת שלא קשור לכאן, אבל שוב יש לי קלקול קיבה, בפעם השלישית להחודש.
אני חוששת שמשהו השתבש עם הגוף שלי,
במיוחד בהתחשב בכאבי האוזניים ובנקע הארור ברגל שמאל, הצינון, ושאר מרעין בישין)
חצוף טרי ורענן שכמוך. אנגלית זו שפה מוזרה. ורועשת.
כלומר, לא השפה, אבל דובריה.
תרנגולים ללא ראש, עפיפון בנהר של הרופא, משו כזה
נפתלי הדג(הממ. לא הלך)
לא קשור לביולוגיה.
אולי ההקשר יעזור? נכתב בתוך תיאור קווי אופי של אנש כלשהו,
אשר חיי החברה שלו מתוארות במילים: יוצר קשרים סלקטיבים.
(אני יכולה לנחש את המשמעות בערך. אבל פף, חשובה לי הכוונה המדוייקת)
ותודה!
למה אנשים לא יכולים פשוט לכתוב במילים ברורות מה הם מתכוונים |נאנח|
כי גמרא נהנות יותר!
"היי, חוזרים לאילו מציאות! למה הפסקנו?
-כי חטפתי יאוש מללמד אתכן
-לא הווי יאוש!"
מחר כל אחד אחר ינסה לקבוע לעצמו איזה כלל שהוא ירצה.
כל אחד עושה מה שבא לו בראש ואחרי זה מתפלאים על התוצאות.
כי פשוט מעולם לא היה איסור.
השאלה הרלוונטית היא עד כמה זה מועיל לעבודת ה' של האישה.
חלק מהנזק שנגרם מתופעות 'חדשות' כאלה זה ההשתבללות (מלשון שבלול) של ה'יהדות הנאמנה' שיוצאת למאבק מדומה על החיים במקום פשוט לזרום עם שינויים שהם כשלעצמם חיוביים.
הרבה זמן הייתי נבוך בניסיון להסביר לעצמי למה זה באמת רע כל התופעות האלה. ואז פשוט ויתרתי. מה שמותר מבחינה הלכתית- מותר. ולגבי המגמה צריך לדון ולהיות מודעים כל הזמן. בלי בהלה. בלי פחד. עם הרבה אומץ ומוכנות לשינויים.
אמנם ברור שאין חובה, אבל מי שחשקה נפשה - שתלמד.
(אעיר שלענ"ד המינונים של כל מקצוע בתורה בהחלט צריכים להיות שונים בין נשים לגברים, לא סתם קיים הבדל בחיוב. לימוד גמרא לנשים, אם בכלל, אמור לתפוס נפח הרבה יותר קטן מלימוד הלכה ואמונה; אבל מכאן ועד לאסור קיים פער עצום.)
לא חשבתי שזה יגיע כל כך רחוק..
*בננית*אין על תחיה. שתדעו לכם
בינתיים
<צ>..
אבל ממש ציניות..
