פורום נסיונות פעילים (עמוד 7575)

משפט מפתח בחיי

מזל שפה אפשר להשוויץ קצת..
אני גאון!!!!!!!
פשוט פסיכי!!!!!!!
אני אפילו די חברמן!!!
אני מת על החברה בישיבה ומתים עלי!!!!
אנשים חושבים שאני בוגר!!!!!
האחראים בישיבה ממש מעריכים אותי!!!!!!!

ועכשיו ברצינות-
תודה עצומה לך הקב"ה על כל הטוב שנתתי לי בחיים!! שאזכה להיות כלי לשליחותך בעזרת הכישרונות היחודיים שלי!
הלוואי שאזכה להטיב להרבה אנשים בחיים!
עכשיו אני רק צריך להיות הראשון שמתחתן מהחבר'ה... <צ>

יlןlי

וזהו

נו זה באסה

מתחדשת לי

@נפתלי הדג תודות לך ולכל העוסקים והעוסקות במלאכה

 

 

הסוודרים האלה שמציגים לראווה שורה משיר

@מגדלור באפלה=)

 

להחזיק, לא ליפול

 

אררר

 

עברנו

אבל זה קצת קשה לא לחיות את החיים שאני מאמינה בהם , לא בבית , לא עם החברות , לא בבית ספר .. 

זה רק עניין של לחכות קצת עכשיו , שיעבור מהר

כדי שאני אדע ש:

- מישהו חשב על להקדיש לי שיר

- מישהו רואה אם העיניים שלי עצובות

- מישהו רוצה שאני אחייך

- מישהו יהיה שם כשאני אקרא

- מישהו יגיד לי "and that's why I love you", ואני אאמין לו

 

זהו.

ואורות גבוהים של אודי דוידי זה אחלה שיר.

בדרך כלל יש להם גם שפם |ממשיך לפזם כאילו כל היום לפניו|

 

 

צריך להמציא כפתור.

כמובן, צריך להמציא הרבה כפתורים,

אבל צריך להמציא כפתור,

שכשלוחצים עליו כל העולם נעצר ויש איזשהו פסק זמן של שעה-שעתיים-שבוע שעושים בו דברים של מנוחה.

מנגנים ברוגע בלי להסתכל כל חמש דקות על השעון,

בוהים בתקרה בלי ייסורי מצפון שדופקים על העורף,

מדברים עם חברות בלי שד שצורח באוזניים שיש דברים דחופים הרבה יותר.

 

ואז,

אחרי שנשמנו את כל השלווה שיש,

לוחצים שוב על הכפתור.

ובכוח מחודש ממשיכים את עמל היום-יום,

"וקווי השם יחליפו כוח".

 

 

צריך כפתור כזה שמחליף כוח.

 

 

בינתיים יש מחנק בגרון

ולו"ז מסודר מדי (וצפוף מדי)

ואתה אומר לעצמך -

וואלה?

אני בסך הכל נשמה שנמצאת בתוך גוף,

ומה שאני צריך זה לעבוד את הקדוש ברוך הוא.

אני לא צריך לקבל ציון טוב במבחן

ואני לא צריך שהחברים שלי יאהבו אותי

ואני לא צריך להצליח בחיים.

 

איפה הגבול בין המיותר לבין הנצרך למטרה?

אני כולי כזה מוזגת לעצמי קורנפלקס לקערה, ממש מתחשק לי..

תוחת את המקרר... ונגמר החלב...

קורה

השגחה

היש אנש חכם בקהל ויסבירני,

מהי בדיוק הכוונה במילים קשרים סלקטיבים?

(נגיד, @נפתלי הדג)

 

אה,

וכמה הגיגים אחרי שנטרקה האצבע על הדלת וכן להפך יהי זכרם ברוך.

ככה:

הכאב - מתקבע כשנלחמים בו.

וגם, לא לשכוח (מנוקד באדום!): כיפכוף מהיר.

זה עמוק. לא לזלזל.

 

אז היכן אמצאנו?

- הו! בכל מקום בו תתן לו להיכנס.

 

וגם, כואב לי קצת הגעגוע,

אבל כואב לי יותר שרק קצת.

 

(יודעת שלא קשור לכאן, אבל שוב יש לי קלקול קיבה, בפעם השלישית להחודש.

אני חוששת שמשהו השתבש עם הגוף שלי,

במיוחד בהתחשב בכאבי האוזניים ובנקע הארור ברגל שמאל, הצינון, ושאר מרעין בישין)

 

חצוף טרי ורענן שכמוך. אנגלית זו שפה מוזרה. ורועשת.

כלומר, לא השפה, אבל דובריה. 

תרנגולים ללא ראש, עפיפון בנהר של הרופא, משו כזה

אני מתה מעייפות וממורמרת אז לא עשיתי כלום ואפילו נרדמתי בגמרא.

מחר ההפקות של נועה ויומס. בשלישי פעולה (צריך לסמס לשישיסטית ולהכין פעולה)

וברביעי יש יום ובחמישי אני תורמת דם עם ג'ינג'ית ואז נוסעת לירושלים ןאז דייט ואז פוגשת את אשתי ואז האנשים שאני אוהבת ואז שבת.

להתחיל ללמוד גיטרה
עוד שני חורים באוזן שמאל
לצבוע את הפוני בתכלת
לסדר ציפורניים
לסיים בגרויות
לשמור על הבלוג
לקנות רק בגדים בסטייל שלי
לספר לאבא ואימא ש
לספר לעולם שאני כזו ושהיה כזה
לסיים את קאסל, שרלוק וגות'האם
להיות בהופעה כלשהי
לשמור על הספר שלי
לראות את כל הסדרה הראשונה של הנוקמים
לקנות דיסק
לסגור שירות במקום נעים
להרגיש שאני בדרך הנכונה
לשמוח בזה

תאונה קשה מאוד עם פצועים והרוגים.. נא לעצור ולהגיד כמה פרקי תהילים וכל המוסיף יבורך.

 

תהילים לפצועים :

 

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

 

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
לוּלֵי יְהוָה, שֶׁהָיָה לָנוּ--    יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
ב  לוּלֵי יְהוָה, שֶׁהָיָה לָנוּ--    בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.
ג  אֲזַי, חַיִּים בְּלָעוּנוּ--    בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ.
ד  אֲזַי, הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ--    נַחְלָה, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ.
ה  אֲזַי, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ--    הַמַּיִם, הַזֵּידוֹנִים.
ו  בָּרוּךְ יְהוָה--    שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף, לְשִׁנֵּיהֶם.
ז  נַפְשֵׁנוּ--    כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה, מִפַּח יוֹקְשִׁים:
הַפַּח נִשְׁבָּר,    וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
ח  עֶזְרֵנוּ, בְּשֵׁם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

 

א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

פשוט לבד

הרבה ימים דפוקים ברצף.

ובמוצאי שבת אני כבר מחכה שהשבוע ייגמר.

ורק יום ראשון. השבוע רק התחיל......

מבית ומחוץ, דג אחד זהב

יש לו, אקווריום בשיפוץ, משודרג מאוד אגב.

פלייסטיישן ופלזמה, מושך צומי ומשיג.

 

ולא זורם לי להמשיך להמציא מילים.

 

 

תזכירי לי לספר לך עליו!

 

@מגדלור באפלה=)

נפגעתי עכשיו מחברה טובה.
די, לא מוכנה לספוג את זה יותר.

וגם ככה התעצבנתי ממה שנאמר בשיעור הזה.
עכשיו יש לי מחנק בגרון ואין לי עצבים לכלום.