שרשור חדש
זה לא ממש מסקנות,.זה יותר סדר בדברים שלישטות
+מחר ישלה יומולדת, ואני מצגעגעת אליה ככ, וישלי מלאנתות של ייסורי מצפון ובקשות סליחה. שומדבר לא יעיל.
+לפעמים טוב להיות חדורת מטרה.
+טעים לבזבז כסף, למרות שאם זהטעים אז זה לא בזבוז,
+אכלתי היום רק דברים שאסור לי.
+אני מפחדת ממחר.
+אם אתם רוצים המלצה לספרים, תבקשו מריעותי היא אלופה.
+אני מחריבנית.
+לא טוב שהבית הפך להיות תחנת מעבר.
+מי?
+להתגעגע למישו שאפעם לא הכרנו, זה מופלא.
+היה לי חברות
+זה תרפיה להדביק מדבקות
+אני חייבת לשבת עם קנבס וים של צבעים.
+נסתתמו לי מעיינות הכתיבה, זה ריקני.
+אנלא מסכימה עם חלק ממילות השיר אבל הקצב והזרימה שלו יפים ועוטפים.
+יומחד זה יקרה, בלי שנרגיש משו ישתנה היום הזההוא כל יום.
+אני רוצה לקנות לעצמי ספר ליומולדת, עדין לא מצאתי, אני בררנית.
+אולי זה יקרה ואז זה יהיה מאוד מוזר וגם מאוד הגיוני.
+אני מדמיינת מילים וזה מעניין.
+ראש מסתובב, שכמות תפוסות, ואני אפילו לא מרוצה.
+לא בטוח שזה באמת טוב לי לחזור לענות לה, כלומר חצי בטוח לי שזה רע.
+מתחרט לי על מילים שאמרתי, אבל איפשר להחזיר אותם.
+אם את קוראת את מה שאני כותבת אז תדעי שאני מתחרטת אבל...לודעת.
וגם תדעי עוד משו שאני כן אוהבתותך,
ומשו אחרון, אני מתבייש. ולא.
ועוד משו אחרון באמתשטות
לא כייף וטוב להרגיש מיותרת, במיוחד שההרגשה הזו נכונה,

ולפעמים כלומר תמיד כשאני לא לידם אני טובה ןבסדר וחכמה , אולי אני צכה תמיד לא להיות לידם
יאשורדתתת

את מציירת ולא שמענו על זה? |נחרד|

 

ולדמיין מילים זה נשמע לי מגניב ביותר ממש, יאו

למה את צכה לדעת שאני מציירת?שטותאחרונה
אבלאבל ביקשתי שתפסיקי!פוסעת

אני לאוהבת בדיחות שואה!

זה לא מצחיק וזהו!

זה הכי מצחיק 😁די"מאחרונה
בעעע......אהבת ישראל!!

הרגע הזה שאתה פשוט לא נרדם....

והכל מלחיץ

והכל מפחיד

וכואב לי....

בלב...

אני לא רוצה את זה....

אני לא רוצה!!

אולי מישהו מוכן להסביר לי למה???

אופ... אני לא רוצה את זה!!

באמת!!

מתי זה ייגמר כבר???

הסרט הזה??

סרט עצוב....

שהוא לא במסך....

אלא ה...החיים....

קושי...

עצוב...

וקצת חוסר אונים...

אתה לא יודע מה לעשות..

רק....רק יודע מה כדאי שיקרה.. אבל במצב  כזה - זה לא עוזר מי יודע מה....

וגם סניף... וצריך למצוא מה עם שבת....

ולקוות שזה יעבור בשלום....

ולפפחות יש קצת שיפור עם סבא....

הוא יותר רגוע...

זה טוב...

ובכלל אני צריכה לדבר עם כמה אנשים..

אבל לא! זה לא אפשרי...

מסוג הדברים שאי אפשר לומר בפה...

והמורה שלי...

אני צריכה לדבר אתה..

אבל זה קצת מצחיק לדבר איתה על שיעור שהיה לפני שבועיים.

ולא באלי להסתבך איתה יותר...

אני רוצה טוב...

נמאס לי מזה כבר!!

נמאס לי...

אוף...

רק לקחת חלק... רק להוציא...

רק להפסיק את זה......

מזל שיש אנשים טובים בעולם. אחרת כבר מזמן הייתי נאבדת...

 

 

לפחות עכשיו אני אבודה עם כמה אנשים שקשורים לעולם השפוי שבחוץ........

אני רוצה ללחוש לאבא שטוב לי~תות~
וזהו
אני חוקית
‏(או כמו ש@פוסעת אמרה, עכשיו את יכולה להתחתן גם לפי החוק)
מזל טוב קולולולויומנים נשרפים
וואלה מתי את מתחתנת?
מזל טובשחקנית


מזל טוב!ירא ורך לבב


מזל טוב!!יש לי סיכוי

המון ברכות!

מזל טוווב!ציון חמדתי
מזל טוב!נפתלי הדג
תודה לכולכם~תות~


מזל טוב *2בריו
הי מזל טוב גם.שִׁירָה

לונורא. זה קורה בסוף לכולנו..

 

זתומרת,לרובנו. ב"ה.

צריך להודות על זה דווקא..

מזלטוב!יש לך מזלדרשתי קרבתיך..

שלא תצטרכי לעבור דיון בשביל להתחתן...אחותי עברה.זה באסה כזה...

מזל טובעיאית"י

@ירא ורך לבב מחכים לשרשור מזל"ט

מהה??!!ירא ורך לבב

עכשיו תהפכו את זה לקבוע?

לא ממש נעים לי לעשות לעשות כאלה לבנות, אז זה האחרון...

מזל טוב אהובה!! *בננית*


נכון מזל טוב פוסעתאחרונה


הי מאמא!כישוף כושל

בס"ד

 

אוי ואבוי לי

אני לא מכירה כותרת פחות מושכת מנקודות

אני חושבת שאפתח משתמש חדש רק כדי לא להיות ירוקה ובולטת כל כך בשטח |מודאג|

 

|במצב רוח מציף|

|מכין את הקרקע לבאות|

יא איבניבריו
ה' אוהב אותנו?
יוא רק עכשיו תפשתיעיאית"י

את בעצם @בת של הקב"ה(או משהו כזה )

באמת לא הבנתי מי את (למה בירוק כמו מנהלים)

וגם בת של.. לא היית פה מזמן

 

 

 

דווקא הייתי פה כל הזמןכישוף כושל

בס"ד

 

משום מה לא חשבתי שאני צריכה לציין שזאת אני |נבוך|

חתימה יפה..השתיקה שליאחרונה


זקוקה לניחומיםנחל
מוזמנת..דורשת קרבתך
תודהנחל
זה סתם משו טיפשי,
עזבי
ממ. אם זה מעסיק אותל לא בטוח שזה כזה מטופשדורשת קרבתך
אבל איך שנוח לך
אולי אני מטופשת ולכן דברים טיפשיים מעסיקים אותי? |חושב|נחל
לא חושבת😕דורשת קרבתך
נעע, את לא מכירה אותי..אז סיכוי גדול שאת טועה|חיוך מרושע|נחל
חח טוב טוב. אני נכעת. בכל מקרה את עדיין מוזמנתדורשת קרבתך
תודה!! נחלאחרונה
התענוג הזה בלשנות את השעון מעורר מ6:40 ל10:00...אושר תמידי
מ5:15 ל-7:30אהבת ישראל!!אחרונה

אבל שלך יותר שווה... זה יותר זמן  לישון....

זה היה כ"כ כ"כ כ"כדרשתי קרבתיך..

כ"כ.כאילו,מה שהייתי צריכה.

איזה כיף

@דורשת קרבתך

ואת פשוט קרן אור קטנה שמשמחת אותידורשת קרבתךאחרונה
ואני אוהבת אותך בזכות עצמך!😍
טוב,אז גם כי באלי כבר כמה זמן וגם בעקבות זהשִׁירָה
עיאית"י

לא חובה עם אותו אנשים אבל גם לי ממש בא

נראלי יום ראשון זה פצצה

 

אני גם רוצה!!החיים תותים
אבל בירושלים
אפשרי~תות~


"היו ימים.." שלום גם לךמקום אחר


אנלא באמת מעניינת ולא באמת נחמדהשטות
@פינג.תעיד על כך
את כן ואת כן.פינג.

מעידה בכל הכנות שבי.

משקרתשטות
חח את יודעת כמה אנשים לא מעניינים ולא נחמדים פגשתי?שִׁירָה

זה בסדר.

בכל מקרה את לא חייבת אם את לורוצה

^-^ או נחמד לי..מיכל =>


אמ אשמחקול דממה
היי בדחיפות אבל בואי את לצפתדורשת קרבתך
בדיוק נוסע באופניים לישיבה אבבריו
נראה
הוו הוחמאתידוסית גאה!

אפשר גם אפשר, השאלה איפה ומתיחיוך

אבל מי את באמת?כישוף כושל


פצל"ש שהתבלבלשבילים שנמחקו
זה מרגיש כאילו כולם חוץ ממני יודעים של מיכישוף כושל
כן,גמאת.שִׁירָה

וגם @מקום אחר

וגם @הכל דבש..

 

וכבר אמרתי ששכחתי כמה

בטח בטח!הנסיך הקטן.


שאלה כלליתירא ורך לבב

מה פירוש מממ, בכללי, כשכותבים את זה מה הכוונה?

שלא נראה לי אני יזרום למפגש..ציון חמדתי
חוץ מזה שאני יותר גדולה פה מכולכם.. |בורחחח| |מתבייש|
בכללי מה הכוונה?ירא ורך לבב

לא ספיציפית עכשיו

נראלי כזה אהממ.. חושב כזהיש לי סיכוי


אה זה המהום כזה של התלבטות...ציון חמדתי
כזה מתלבט מה להגיד ואיך לכתוב...דוסית גאה!


בת כמה את?דוסית גאה!

אני 21..מוציא לשון

אה אז אני פחות ממך...ציון חמדתי
19 וחצי
אז נא לא לעוף על עצמךדוסית גאה!אחרונה

ולכתוב שאת הכי גדולה פה, את מתבקשת לכבד תמבוגריםננה-בננה

ובכן יאללה!מגדלור באפלה

(אם אני מוזמנתקורץ)

סגרנו בראשון?

יכול לזרום.. הכל דבש..


שורדתתת |צורח את נשמתו|~תות~
עד שאת פה הש.א שלי מתחרבשת
אופ
אני רוצה לדבר איתך
‏(אשמח שמישו יתייג אותה)
גם את פה?!~תות~
אני מפספסת עכשיו אנשות מתוקות וקשות להשגה.
יופי במת
גמני. פף!פינג.


אאוצ'ה, גם שלי! אויה לנו כי חטאנושורדתתת


אוףאופ~תות~
זה לא פייר העניין הזה
ישלי רעיון כביר!שורדתתתאחרונה

מסרים?

 

או ש, נמצא לנו פורום ריק ושוממי ונתנחלהחושף שיניים

 

הגג רטוב |בוכה|מגדלור באפלה
אבל גג רטוב זה טוב, ככה בדיוק הוא מיטהר מכל הלכלוך והאבק.פינג.

למה לבכות?

כי אז אי אפשר לשבת עליו!מגדלור באפלה
אה. על הרעיון הגאוני הזה לא חשבתי.פינג.

אז יושבים על הרצפה!

גג רטוב מתייבש.מישי' מאפושו'

גג נעול נשאר נעול.

 

@חנניה @קוקית #שמינית 

מגדלור באפלה

זה קוקיט!!

ק-ו-ק-י-ט-!-!

קוקיט!

אני לא מאמינה שנפלת בזה |מטלטל ראש באי אמון|

הזקנה.מישי' מאפושו'אחרונה


נקניק בטעם תות!כישוף כושל

בס"ד

 

רציני?

לשרשור כזה אתם נכנסים?

את^^ אחרי שיטוט בכרטיס אישי שלך הגעתי למסקנה שהיית בלח"יתיומנים נשרפים

 

זה עדין רלוונטי? 

אני לא רואה שעשית משו בנידון. נו נו נו

חח בואו נקים אגודה לבלחיות יאלה?

ממכישוף כושל

בס"ד

 

פספסת שם את ה'בקשר'?

()~תות~

שירהשירה! 

יש לי מלא מלא שמות חדשים ויפים.

גלי לי גלי לי!כישוף כושל


ממ~תות~

צליל

הדס

חן

בת ציון (שזה פשוט מיותר)
טל

תכלת

 

צליל זה חמודכישוף כושל

בס"ד

 

בשבת גליתי לאח שלי שאני רוצה ילד שיקראו לו ניגון

ואז הוא אמר שכל החיים הוא יסתובב עם תחושה שהוא צל חיוור של 'שירה'

אז מעניין איך צליל ירגיש ביחס לכל זה

~תות~

אח שלך מצחיק

הי גם אני רוצה ילד שיקראו לו ככה!ציון חמדתי
אבל לא נראה לי באמת אני יקרא לילד שלי ניגון. אבל המשמעות.........
היי וואלה כן שיהיה בהצלחה.. תעדכני אותנו בבשורות משמחותיומנים נשרפים

כיפפלך גמני רוצה!!

בת כמה את?כישוף כושל


|מסמיק| |מרגיש תינוק במיוחד| שישסטית..יומנים נשרפים


בכיתה ח' הודעתי רשמית לחברות שלי שעוד ארבע שנים אני מתחתנת.~תות~

והיי! תראי איפה אני עכשיו

זה טוב להיות בלח

אני גם הודעתי את זה ואני גם מקווה שזה יקרהיומנים נשרפים

וכיף לך, ומלאמלא מזל טוב!! ויואו הקנאהה

 

מתי החתונה?

בסוף טסת לאומן? רצית לא מזמן נכון?יומנים נשרפים


אני טסה בעז"ה בקייץ.~תות~
כיפלך עם מי? אני הייתי אמורה שבוע הבא אבל זה התבטליומנים נשרפים
כאילו, עם קבוצה או לבד?יומנים נשרפים
עם חברות בעז"ה~תות~


כיפלך.. הלוואי שאזכה בקרוב..תהני לך!יומנים נשרפים
נקניק בטעם תות~תות~


יש לך טעות פיצפונת.פינג.

אין משמעות לתוכן הכותרת בשעה שאת היא פותחת השרשור.

לכל שרשור שלך אני נכנסת אינסטנקטיבית.

כאילו מוציא לשון

אווכישוף כושל

בס"ד

 

אז איך זה שלחשובים את לא מגיבה אלא רק לנקניקי תות?

כי על הדברים החשובים באמת יש תשובות שאי'פשר בפורום נרחב שכזהפינג.

או שאין לי תשובות, כי אני בעלת מוח זעיר וינשופי.

וחוצמיזה שלפעמים 'ני כן |מוחה|

לאכישוף כושל

בס"ד

 

לשרשורי הנקודות שלי אף אחד לא מגיב

 

וזה בסדר

כי עד עכשיו חשבתי שאף אחד לא רואה אותן והן נעלמות לפחות בלי לעשות פדיחות

אבל עכשיו

 

שיאו המקלדת שלי מפתחת נטיות פרחיות יצא לי בהתחלה בס"ש

אני קוראת אותם יומנים נשרפים


והם מאד יפים ואמיתיים^^יומנים נשרפים


אני גם קוראת.דרשתי קרבתיך..

פשוט איכשהו לא מגיבים לשרשורי נקודות

מוח זעיר וינשופי! |רוטט מצחוק|שורדתתת


בנפול אויביך אל תשמח.פינג.

לא ממש אויביך ולא ממש בנפול, אבל בכל זאת |נועץ מבט מלא אומללות וייסורים|

זה קשה להסתובב בעולם עם נתונים כאלו

אבל בכלל~תות~
את נורא חכמה
‏(חוצמזה
ינשופים זה לא האלה החכמים?)
ממ אבל הדימוי בכלל הוא המצחיקשורדתתתאחרונה

וגם תדעי לך, זה אחלה של אוקסימירון (אני מקווה שככה קוראים לזה)

את, ומוח זעיר

יודעות משו?דרשתי קרבתיך..

כיפלי לקרוא את השרשור הזה

ממ למה? מעניין..יומנים נשרפים
שוב*בננית*

הרהורים על חיים, זמן ושלבים.

והנה אני שמיניסטית, הכל עוד לפניי, כביכול. ויש בזה משהו מרתק, מסקרן ומשמח. לפעמים אפילו גורם לרצות לדלג כבר הלאה.

אבל יש הרבה מאוד שכבר מאחוריי. גן עדן של ילדוּת שהולך ומתרחק.

רגעי תסכול שכאלה על הזמן שחלף, ועל הזמן שאוטוטו מגיע ומתעתד להיגמר בלי שאשים לב.

וזה קצת מפחיד אותי, ההתאדות הזו של החיים.

כמה אשליות יש בהם, במסווה ממשי וסמיך. כזה שקשה להתנער ממנו.

כמה תיבות וקיבעונות נבנים בתוכנו ואנחנו כבר נואשים מהמלחמה נגדם. מלחמת הניוון.

ואני קצת הולכת לאיבוד, ומרגישה הרבה פספוס.

האנשים היקרים שמסביבי עוברים לידי.

זה גורם לי לרצות לבכות, אבל לא. לבכות דורש יותר מידי כוח ופתיחות. אין.

אני רוצה להרגיש, לחיות ולחוות, אבל מפחדת ממה שזה ידרוש ממני.

 

איך נותנים לחיים לזרום בכל העוצמה? איך תופסים את הרגע ומעניקים לו משמעות?

איך יוצרים הווה שייצרב כזיכרון בעל ערך, כזה שבמבט לאחור ייתן תחושה טובה ורצון להעצים את החיים והחיוּת?

 

זה נושא קיומי.

וזו שאלת השמחה, ברובד העמוק שלה.

אני רוצה להיות שם.

זה דורש אומץ והחלטה,

ועוד לא החלטתי.

אני מפחדת לקלף את ההגנות שיצרתי. הן כל כך מוחשיות וקיימות.

עצוב

 

הו, זה בדיוק מתאים.

 

אה, וגם:

מתלבטת איזו שורה להעתיק, קשה לבחור. נראה לי פשוט צריך לשמוע הכל.

 

 

הי, אופס.

נפתח הסכר.

כנראה שטעיתי כשחשבתי שכתיבה לא משפיעה עליי.

את בן אדם מיוחדתנפתלי הדג
פעם הבנתי לא נכון איזו תורה של רבי נחמן, וזאת הייתה אמנם הבנה לא נכונה אבל היא הייתה נפלאה.
כי מה זה ריקוד, להרים את הרגליים אל הראש, להתנתק מהקרקע לרגע וחצי, היפ והופ חשוב אנחנו למטה רצה ושוב, שוב ורצה.
אני חושב שבשלב הזה בחיים, שהוא מערבב בו סופים וגירוש מגן העדן ומן הילדות והרבה חרבות מתהפכות זה כאילו כרכו שרשראות ברזל סביב הרגליים, איך אפשר לקפוץ עם שרשראות ברזל סביב העקבים? גור אריות יושב לך על החזה והאוויר פשוט-לא-נכנס.

בתוך כל החוסרוויר הזה באים אליך ומציבים מולך סולם.
סולם. המון שלבים. בת קול יוצאת ואומרת לך: עלה.
גור אריות? שרשראות על הרגליים? עלה!

ואין ברירה אלא לרקוד את דרכך במעלה הסולם. זה כל כך אבסורדי לשאוף לאינסוף, הרי הוא אינסוף, ואם אני אקפוץ ואושיט ידיים הכי גבוה הכי למעלה עד שיראו לי את הפופיק שאףאחדלאיסתכל - עדיין אינסוף.

עכשיו חייבים ללמוד לרקוד. להשתנות. הרב שג"ר קורא לזה קריצה, אם אני לא טועה. לחיות את החיים כאילו הם אינסוף, כי הברירה האחרת היא להמעך תחתם. לחוות את הרגע עצמו כאילו לעולם לא תגורש מגן עדן אבל לדעת שתגורש - לכן לרגע יש משמעות מעלה. לרקוד מעלה מטה אל השלב הבא, כאילו אין שם באמת סולם.


(
למנצח על השמינית
אומר
תן להם רגעי עתיד של הבל
עת הם מגורשים
זועקים מן האדמה
ופירות גירושם עדיין אינם
הופכים את החרב או את
דף הגמרא
לטובה
)
תודה רבה.*בננית*

תיארת את השלב הזה במדויק.

מעורר מחשבה. אני חושבת שזה עוד יעבור לי בראש.

 

נראה לי גם, שיסוד הריקוד הוא החיבור - לעצמי, לרגע, לסיטואציה. זה דימוי קולע.

כי סה"כ, כל מה שריקוד דורש זה להיות. אבל הלוואי שזה היה כ"כ פשוט. לחיות בשלום עם שינויי מצבים ולתת להם פשוט לקרות, זו עבודה.

 

 

הקטע בסוף גאוני ממש. תודה

אולי פשוט לא להתעסק בזה?א"י זה קשה

אולי הדרך היא לשאוף המון לעתיד, כמה שיותר, לתכנן מעשית איך לכבוש את העולם הכי גבוה שאפשר, לשמוח על ההווה ולראות כל הזמן את הערך שבמעשי ההווה ופשוט לא להתעסק בעצבות של העבר? 
בסופו של דבר אני חושב שאי אפשר להתגבר על התחושה שהכל חולף. ש משהו מנחם בכך שאנחנו אמורים לנצח את המוות באידאל וגם בפועל וגם בזה שבסופו יש של דבר יש חיי נצח אחרי המוות ואחריהם עוד חיי נצח מושלמים כאן בעולם הזה.
אולי הדרך היא באמת לא להסתכל יותר מדי אחורה?

אני לא יודע אם זה לא בעצם בריחה אבל אולי זה באמת הבריחה "ממך אליך"?
"ואם ישיגוני עוונותי אברח ממך אליך"- הרב הלל צייטלין. 
אגב אני בטוח שיש לרב הלל צייטלין קטע מופלא גם על זה. הוא פשוט מדהים (אזהרה- הוא מאוד דיכאוני!)
אולי גם אפשר להעצים את הכיסופים להקב"ה שהם חלק נצחי שבנו שחורז ומאחד את כל המציאות שלנו. 

אני גם חושב ששמינית זה תקופה קצת מעציבה בתחום הזה אבל מיד אחרי יוצאים לכבוש את העולם עם השאיפות והמטרות הכי גדולות שיש. לא טיפה פחות. יכול להיות שדווקא ההתעלמות הזאת היא חיונית.

מטרת ההסתכלות על העבר היא למנוע חזרה על טעויות*בננית*

וההסתכלות על העתיד מפחידה לא פחות, ואולי הרבה יותר - כי העתיד הנכסף, גם לו יש סוף.

בנקודת המבט הנמוכה שלי כרגע, זה סוף מאוד טרגי.

עכשיו אני בשלב המדהים של היציאה לעולם, ועוד כמה זמן אני אמצא את עצמי במקום של "כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". והרי העולם הזה כ"כ ממשי אצלי, שכל מה שלוקח לי אותו, מאיים עליי באופן הכי בסיסי שיש.

 

אני בטוחה שיש עמדה נפשית שמאפשרת לחשוב ולחיות באופן שבו מוות הוא לא פונקציה. ממד של נצח, שמתנהל במישור אחר.

אני עדיין מחפשת. יש לי כיוון, אבל הוא לא לגמרי ברור.

(@פינג. - לא יכולתי שלא).

 

אמרת דברים נכונים, אבל הסטת הדיון מהעבר המתסכל לעתיד המבטיח לא עונה לי על שורש הבעיה - הכבלים החונקים של העולם הזה, המוגבל. תחושת חוסר האונים מול ריצת הזמן. במוקדם או במאוחר הסוף מגיע, ואני רוצה לחיות את החיים שלי מנקודת מבט בריאה על הסוף הזה.

איזה טעויות?א"י זה קשה

אבל אני בהחלט מזדהה עם זה שהזקנה פחידה. אני פשוט משקשק מהרגע שבו אני יהיה זקן. אבל אני חושב שזה מאוד מתעדן כשאני חושב על כמה אני יספיק ועל כמה אני יחיה דבקות אלהית עד אז.
מקום מנוחתנו הוא רק באלוהים. יש בזה משהו מדכא.
אגב את מכירה את מאמר צימאון לאל חי? יש לרב הלל צייטלין קטע נפלא על זה אם כי הוא מנקודת מבט אחרת.
מאמר מדהים של הרב קוק שכשחושבים על זה יכול להיות שאפשר לגזור ממנו לכאן.

ומצד שני החיים שלנו מדהימים. תחשבי כמה כבר הספקת לאהוב. כמה הספקת לחוש דבקות. כמה כל הדברים האלה הם עדיין הווה נצחי שאת חיה.

(תודה על ההפניה, לא יצא לי לקרוא אותו במלואו.*בננית*

קראתי עכשיו והעיניים שלי התרחבו בתדהמה לנוכח התיאורים החודרים והמדויקים. כן כן, זאת הנקודה.

הוא מצייר כאן דבר נפלא ומלא הוד, ואיך מגיעים לשם זאת עדיין שאלה פתוחה.

לתועלת הכלל: מאמר צימאון לא-ל חי)

 

טעויות של בזבוז זמן וכוחות חיים, של פספוס יעוד וכניעה לחומריות בצידה השלילי.

 

ו.. זה מרגיש לי נורא לחיות בפחד מהסוף.

החיים צועדים לשם. נראה לי שהסתכלות נכונה על הסוף מעניקה את המשמעות לדרך אליו.

נכון, חיים מדהימים, אבל יכול להיות גם הרבה יותר גדול מזה.

לחיות את זה זה להינות מכל שניה. מכל הנאה קטנה.א"י זה קשהאחרונה

לצחוק. לשמוח. להינות. עד הסוף. לאהוב הכל. לפעמים פשוט להכריח את החיוך להיות על השפתיים.

"יש עוד המון ילדות". איזה משפט יפה.פינג.

תודה על השירים האלו.

ועל השרשור הזה.

 

נגעת בי עמוק. כמו שאמרתי לך השבוע, (השבוע זה היה? חלף מאז נצח!)

אני מאד אוהבת איך שאת מתנסחת ומגדירה.

 

ואת יודעת?

אני חושבת שבכל מקרה אנחנו חיים וחווים.

הבחירה הנתונה בידינו היא בין לחיות עכשיו את הפחד ממה שיקרה לנו אם נחיה ונחווה,

לבין לחיות עכשיו, את עכשיו.

וזה בעיניי לא סותר את מה שאמר משה.

כי בכדי לרוץ קדימה, ההתקדמות היחידה אשר תוכל לעשות בכל שנייה ושנייה,

היא עוד פסיעה.

ואם בכל רגע נתון, אתה חושב על מה הכי נכון וטוב ביחס לנתונים שלי עכשיו,

אתה יוצר משהו ענק.

פסיפס שלם ואינסופי מהמון המון פיסות של אור.

(כן, אין סופי, כי החיים הם אינסוף.

לא אלו הקטנים שכאן. גן העדן ששם, אשר ממנו לא נגורש לעולם)

ידעתי שתאהבי את המשפט הזה *בננית*

(רק לפני 3 ימים! בלתי יאמן)

 

וואו, בינגו.

"הבחירה הנתונה בידינו היא בין לחיות עכשיו את הפחד ממה שיקרה לנו אם נחיה ונחווה,

לבין לחיות עכשיו, את עכשיו."

למסגר.

 

כתבת מהמם.

המילים שהרגשתי כשקראתי הן 'תקווה', 'פשטות' ואולי גם 'ענווה'.

עמדה חסרת יומרות שכזו.

לעשות את העבודה, בפשטות.

 

אני רוצה ליצור בתוכי עולם פשוט, תמים.

(או כמו שהוא אומר בשיר - "היש עוד באמתחתך חיוך תמים או שניים?")

איך אני משחררת את הגסות הזו של החיים? (שקיימת גם בתוכי וגם בחוץ).

אני פשוט לא מצליחה

 

תודה.

פרח

למה כשאני לוחץירא ורך לבב

על "חברים" למעלה, לא נפתחת הרשימה של כל החברים?

קורה פה לעוד מישו?

גם אצלך?ירא ורך לבב

עוד מישו??

כתבתי על זה בפורום משוב -טכניעיאית"י

ואדמין עדיין לא ענה לי

 

מתייג אותו..ירא ורך לבב
תייגתי כבר שםעיאית"י


גם אניעבדו את ה'!!!!אחרונה


אופ תעזרו לי להחליטיומנים נשרפים
ללכת לשבת אולפנה או להיות בשבת בר מצווה של חברים טובים?
בהתחלה ממש התרגשתי שיש שבת ואני לא נמצאת בה, אבל נשמע שהולך להיות נחמד ואני מפסידה די הרבה דברים..
מה לעשות?
בר מצווה.פינג.

אני מניחה שזו חוויה נדירה יותר.

כי אולפנה וחברות יש כל הזמן, ושבתות איתן גם כן, פה או שם

ממ כע אני איתך אבל כולם הורידו לי תביטחון עצמי..חחיומנים נשרפיםאחרונה
אמרו לי שאין לי מה לעשות שם,שאני יקבל יותר באולפנה ובלהבלה..
אני לא אוהבת שנופל שתי דברים אחד על השני
אהלן חברים...רוצים לשמוע נס ?מי נהר!

חח הפלאפון שלי נפל מקומה 4 לקומה 0.... והוא פסדר!! אין על ה'!! ועל הסיש!

פלאי פלאיםקול דממה
גם לי יש נסקמנו ונתעודדאחרונה

בס"ד

 

הפלא' שלי נפל קומה אחת ומאז החיבור של האוזניות לא עובד, אני הפסקתי לשמוע רדיו בהפסקות צהריים והלימוד שלי נהיה הרבה יותר טוב. אין על ה'!!

עוד עשרים ושש ימים.פיתה פיתה
סוף סוף תהיה לי משמעות לחיים! עכשיו צריך לשכנע את מי שצריך.

דרושה בת לדייט או בן לשיחוח. ושתסתכלו לי בעיניים.

שיחוח?ירא ורך לבב

את המילה הזאת לא הכרתי..

גם המשמעות שלי מתקרבת.מישי' מאפושו'

רוצה לפתוח מעגלי שיח על משמעות המשמעות?

אני מוכנה אפילו 'לשכוח' לפרסם את זה [אם נתעלם מהעובדה שהרעיון נוצר פה] ככה ש'בטעות' נהיה רק שתיינו. הרומנטיקה במיטבה.

הו כן מאודפיתה פיתה
אני רוצה להסתכל לך בעיניים.פינג.אחרונה

או שלצייר אותן בעצם

אנד יו וונט טו טראבל וית' הרריעות.
אני ממש מעריכה את הטעם שלי במוזיקה
זוכרים אותי?ריעות.
מאד מאד מאדפינג.


לרגע לא שכחנוכישוף כושל
טוב, אבל זה לא חוכמהריעות.
קשה לשכוח אותך.~תות~


לא שוכחים כלכך מהרהנסיך הקטן.


ובכלל היום כמעט התקשרתי אלייך אבל בסוף לא.פינג.

מרוב אהבתי אותך.

לא ידעתי אם יהיה לך כח לבלבולי השכל שלי, אני שופעת יותר מדי סיפורים היוםכאילו מוציא לשון

אולי אני נחשבת בטעות?שורדתתתאחרונה


התמסרות לעם ישראלא"י זה קשה

התחדש לי משהו. ההתמסרות לעם ישראל לא נובעת מתוך חשיבה שהכל אצלי. שהאמת איתי ואני רק צריך לעזור לאחרים לשים לב.
היא נובעת ממקום אחר. מענווה. ענווה שאני מבין שאני כלי להופעה של הקב"ה בעולם. אני לא מחפש את הכבוד שלי. אני פשוט בא לעשות כמה שאני יכול. צריך להיות במצב נפשי שבו אני פשוט רוצה לתת. ולקבל מכולם. אני אוהב את כל העם ואני מאמין בו ורוצה לקבל את כל הטוב שנמצא בו ואני בטוח שיש הרבה. ולכן אני פשוט רוצה לתת. אני לא חושב שאני יותר. אני רוצה לתת רק את מה שאני יכול. מתוך תמימות. מתוך נתינה. כמו ילד קטן שנותן להורים שלו מתנה עוגת בוץ.
זה קצת קשור לשרשור שהיה פה לפני שלושה שבועות. זה מכיוון אחר.

איזה שם מבאס - "כוכב הלכת 9"קמנו ונתעודד

בס"ד

 

למרות שהוא זמני.

 

וחתימה וחדשה. זה נראה לי השבח הכי גדול שאנחנו מזכירים בפסוקי-דזמרא.

וואי. לגמרי. זה לחלוטין הפסוק האהוב עליי בפס' דזמרה.פינג.


עדיין לא מצאו אותוזית שמן ודבש

יש הוכחות עקיפות לקיומו, אבל לא תצפיות ישירות.

אני , בכל אופן, לא קונה את הסיפור הזה.

יודע מה, זה שם מבאס אפילו בשביל ישות דמיוניתקמנו ונתעודדאחרונה