פורום נסיונות פעילים (עמוד 7688)

מה שכן זה די נראה שהמשאית דפקה אותו מאחורה והאוטובוס זה תאונה.

יודעים איך קוראים לקטע הזה שאילן רמון כתב לרונה?

של הרב קוק הרב דסלר ומלא רבנים.. תנסי להשיג ממכר

זה מוזר.
לא שמים לב לזה.

ואני מידי פעם בבית ודןאגת לזה

בד"כ הרבה אחרי מקלחת עדיין הם רטובות ורואים את זה.

כאילו, לפני חצי שנה הכרתי. ואז הם הורידו

נגיד העשרים הראשונים שעולים לי בראש ל15 מתוכם יש.

בדד, ראשי תיבות: בכל דרכיך דעהו. - נסיונות פעילים

אז כנראה שאת אנושית. שלום.

 

 

אמ, אפשר להציע את עזרתי?

ואין פה בן אנוש שיכול להתייחס לשטויות שלי
תמיד אני בוכה כשלא צריך ולא מצליחה להוציא את הדמעות כשצריך (הן פשוט יוצאות בתזמונים גרועים)


תודה..
(ומה פשר הפרצופון שם למעלה?)

אניאני בת אנוש שיכולה להתייחס לשטויות שלך! |קופץ|

 

אין כזה דבר צריך. אולי עדיף שלא, אבל אנחנו אנושיים והגיוני מאוד שנטעה

גםאני מוכשלת בזה בדרך כלל (ואני עוד נהיית אדומה|אשכנזי|)

 

 

(אמ. 

סתם כי תמיד את נראת כזאתי מאושרת

טוב נו עזבי

פדיחות לעצמי |נבוך|)

 

שתמיד הבכי האמיתי מתפרץ על השטויות
פתאום קלטתי שיש הרבה לבד לאחרונה. והלבד הקטן הזה היה הקש ששבר
אז כואב לי.


(וזה בכלל לא פדיחות. את צודקת. יש לי ברקסים להתבכיינות ורחמים עצמיים, אז כמעט תמיד אני מוחקת רגע לפני שליחה. אבל לא, אני לא תמיד מאושרת, וזה גם לא כלכך טוב שאני מונעת מעצמי לכתוב)

והי, את מקסימה.

מכירה את זה..

כשיש דברים גדולים את מתאפקת ומתאפקת ובסופ איזה משו קטן פורץ את כל הסכר..

ולא תמיד במקום הנכון וליד האנשים הרצויים

 

 

(יאו. תמיד ידעתי שאת שאווה

אפשר גם ברקסים כאלו כמו שלך? |בכיין|

 

ואמ. תמיד את יכולה לכתוב לעצמך,

אם לא מתחשק לך שכולם ידעו על זה)

 

אמ

|שותק|

בעצם תודה

|נאנח|
נזק.

יופי טופי. יש לי מחר מבחן ועוד לא התחלתי ללמוד |אבוד|
אין לי טיפת חשק ללמוד עכשיו.

(לאלא. את לא רוצה אותם. כאילו הם טובים לפעמים. אבל לפעמים זה מעיק).

כשפתוחים, הכל הרבה יותר קל ורגוע

 

תשימי שירים ושוקולד?

(גם אייסקפה זה רעיון מדהים! |ממליץ בחום|)

 

(צריך קצת. ולי נראה ששלך הם במינון הנכון, רוב הזמן)

 

אם זה ימשיך ככה בסוף אני אראה כמו החמודה שעל החפיסה של השוקולד

(אייסקפה ובחום לא ממש הולך יחד )

תודה קצת יותר טוב עכשיו.
(אבל עדיין לוחצת לי על המוח המחשבה על המבחן מחר )

לא כלכך מהר, אבל

צודקת שעדיף מלפלפון נגיד

או גזרון חמודי ומגעיל

 

(נו, לכן)

 

נמנמ

אני שמחה

(תתקלחי ואחרכך יהיה לך כוח ללמוד?

או שתלמדי מחר בבוקר(לא כלכך מעשי האמת)

 

"גזרון חמודי ומגעיל"
אז הנה אני, וחומר בראש - אין.
לא נורא, נסדר משהו
יש לי כבר שלל תוכניות מגירה לסיטואציות כאלה (פושטקית שכמוני... רק השנה נהייתי תלמידה מסודרת ומאורגנת. פאשלה ראשונה, לא נורא).

כל קפה זה לא טעים

|בורח|

תפסיקי להתכחש.

שיואו. את חכמה.
תודה

את יודעת משו שאני לא?

כלומר

 

אני לא כלכך

שניה,מה ההפך מאהבה אז?

זמן ואז הייתי מספיקה לכתוב ל@ריעות. שיר.....

אגב, כבר אמרתי לך שהשם שלך מושלם?

מרגישה גדולה?

מחר אני רוצה לדבר איתך!

פשוט עד שיש לי הזדמנות להיות השבט החד ולא החמשושיות החדשות אז נחמד לעוף על עצמך ולהרגיש גדול

יחמשושיתת

באמת שלא. מבטיחה שלא.

 

אם אני לא לוקחת יום אחד אני עפה מבצפר לאותו יום..

עזבי יש לי המון מה להגיד על זה אבל עדיף שלא.

ואף אחד לא יודע מזה, זה גם לא מעניין אפחד... אה, וזה גם לא עושה לי שום דבר ממה שכתבת למזלי

אני לוקחת שתיים של 30.. והקטע הוא שאני חייבת לקחת גם בטיולים,סיורים..

זה קשה ! וזה עושה אותי מדוכאת.

ממש חוצפה, באמת.

יש גבול לכל תעלול,

אני אכתוב לך ממש בקצרה למרות שנראה כי השלמת עם המצב.

אני במקצוע שלי מורה, ועובדת עם נערות בסיכון.

 

אני מכירה מקרוב (גם על עצמי) את תופעת הקשב והריכוז.

ריטלין זה חומר גרוע.

לגוף, ולנפש.

 

את מעידה על עצמך שהוא גוזל ממך את כל שמחת החיים.

זה לא תקין אחותי. זה לא מה שה' רוצה.

נכון, הוא רוצה שתלמדי ותעשי מה שנערה בגילך צריכה לעשות, אבל הוא לא רוצה שתוותרי על שמחת החיים שלך והחשק והחברותיות וכל מה שאת נאלצת לוותר בעבור הריכוז שלך.

 

אני חינכתי חלק מהשנה הקודמת כתה קשה קשה קשה, עם ילדי ריטלין מדהימים (שכל מורי בית הספר התייאשו מהם ומיכולת הלמידה שלהם) הרשיתי להם לא לקחת ריטלין בימים שהם איתי

כי הם בכו, שזה משתק אותם, וגורם להם לתופעות לוואי נוראיות. וכאב לי, מאוד.

 

בחסדי השם לגמרי וברעיונות יצירתיים שמותאמים *אליהם* הם למדו בצורה מהממת.

בלי ריטלין. והיו שמחים, ולומדים.

 

מערכת החינוך רקובה,

המורים - כמה שחלקם נהדרים - לא מוכנים להמציא את עצמם ברעיונות חדשים ללמידה מרעננת למי שקצת קשה לו, ולא מרוכז. וזו בעיה. בעיה חמורה.

בלתי אפשרי שהם יטילו את ההאשמה עליך ואת תהי הקורבן.

 

 

כתה זה דבר מגווון. יש כאלו מרוכזים, ויש כאלו שפחות.

מורה צריך לדעת להגיע אל כולם ולא לשתק תלמידים באמצעות סם. ריטלין פועל על הגוף והנפש כמו סם של ממש.

 

(ואין ספק שזה קשה מאוד גם בתור מורה, ברור שהיה לי נח פי מאה לסמם את ה 6-7 מופרעים שלי בריטלין וללמד בנחת אבל הבנתי שזה *להם* לא טוב, ואני רוצה קודם כל את טובותם, אח"כ הנוחות שלי.)

 

ולמה אני מספרת לך את זה?

קודם כל שתביני שאת עומדת מול דבר שלא תקין. ויסודו רע מהשורש.

אבל כיוון שלא את ולא אני נשנה את מערכת החינוך בישראל אני מציעה לך כן להלחם על עצמך.

 

קודם כל, בימים קצרים לא לקחת את הדבר הזה בכלל, קל וחומר לא בטיולים וסיורים.

ולא לעדכן אותם.

 

אח"כ

לנסות משהו טבעי במקום. יש המון מוצרים טבעיים שלא משבשים ככה את מערכות הגוף.

 

ואם את באמת באמת רוצה בלעדי הריטלין

אפשר, רצוי

אבל צריך כח רצון בשביל זה. וכמו כל בעיה צריך ואפשר לפתור מהשורש

ולנתב את כל העצמאיות יתר הזו כביכול  והאנרגיה לדברים טובים.

 

תאמיני לי שזה אפשרי.

 

 

מה שתבחרי, שיהיה לך בהצלחה רבה רבה!

ה' איתך!

 

את מיוחדת!

אני לוקחת 1 של 20, ומי שמחייב אותי לקחת ו'יושב' לי על הראש זה ההורים שלי. והם גם מחייבים אותי לקחת בטיולים. אבל אני לא ממש שמה על זה, סתם כי אין לי כוח לקחת, זה לא עושה לי כלום. וכל החברות שלי בשוק: 'מה, זה לא ממכר? חשבתי שמי שלוקח לא יכול להפסיק!' ואני מסבירה להן שאצלי זה ממש לא ככה. 

מניסיון שלי בסופו של ענין קצת הגוף מתרגל והתופעות נהיות קלות יותר...

יש גם טיפות רטלין שזה נראלי יותר טוב בקטע הזה

 

זה מה שאני עשיתי אחרי כמעט 10 שנים.

אפילו שאני לא דוסה....

(ככה ניראלי לפחות)

עד שההוא מתמלא בהמתנה, סיפוק וחוזר חלילה.

ארץ ארץ ארץ, חורשת האקלפטוס, אור וירושלים, כד הקמח, ברחובינו הצר, שירו של צנחן, ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת. ולא עולה לי עוד.. סורי

רק מה שעלה לי עכשיו,
וכמובן שיש עוד מלא, תחפש באינטרנט

על הדבש ועל העוקץ מחר קום והתהלך בארץ לא נפסיק לשיר אממ לא עולה לי;)