לבד. כמה לבד.

לבד. כמה לבד.*בננית*

ראית את זה?ירא ורך לבב

בדד, ראשי תיבות: בכל דרכיך דעהו. - נסיונות פעילים

יש בזה הרבה. תודה.*בננית*

שורדתתת

אז כנראה שאת אנושית. שלום.

אמ, אפשר להציע את עזרתי?

עצוב לי וכואב לי*בננית*

ואין פה בן אנוש שיכול להתייחס לשטויות שלי
תמיד אני בוכה כשלא צריך ולא מצליחה להוציא את הדמעות כשצריך (הן פשוט יוצאות בתזמונים גרועים)

תודה..
(ומה פשר הפרצופון שם למעלה?)

אוי

שורדתתת

אניאני בת אנוש שיכולה להתייחס לשטויות שלך! |קופץ|

אין כזה דבר צריך. אולי עדיף שלא, אבל אנחנו אנושיים והגיוני מאוד שנטעה

גםאני מוכשלת בזה בדרך כלל (ואני עוד נהיית אדומה|אשכנזי|)

(אמ.

סתם כי תמיד את נראת כזאתי מאושרת

טוב נו עזבי

פדיחות לעצמי |נבוך|)

זה קטע כזה*בננית*

שתמיד הבכי האמיתי מתפרץ על השטויות
פתאום קלטתי שיש הרבה לבד לאחרונה. והלבד הקטן הזה היה הקש ששבר
אז כואב לי.

(וזה בכלל לא פדיחות. את צודקת. יש לי ברקסים להתבכיינות ורחמים עצמיים, אז כמעט תמיד אני מוחקת רגע לפני שליחה. אבל לא, אני לא תמיד מאושרת, וזה גם לא כלכך טוב שאני מונעת מעצמי לכתוב)

והי, את מקסימה.

אהא.שורדתתת

מכירה את זה..

כשיש דברים גדולים את מתאפקת ומתאפקת ובסופ איזה משו קטן פורץ את כל הסכר..

ולא תמיד במקום הנכון וליד האנשים הרצויים

(יאו. תמיד ידעתי שאת שאווה

אפשר גם ברקסים כאלו כמו שלך? |בכיין|

ואמ. תמיד את יכולה לכתוב לעצמך,

אם לא מתחשק לך שכולם ידעו על זה)

אמ

|שותק|

בעצם תודה

ההדחקות האלה*בננית*

|נאנח|
נזק.

יופי טופי. יש לי מחר מבחן ועוד לא התחלתי ללמוד |אבוד|
אין לי טיפת חשק ללמוד עכשיו.

(לאלא. את לא רוצה אותם. כאילו הם טובים לפעמים. אבל לפעמים זה מעיק).

כן

שורדתתת

כשפתוחים, הכל הרבה יותר קל ורגוע

תשימי שירים ושוקולד?

(גם אייסקפה זה רעיון מדהים! |ממליץ בחום|)

(צריך קצת. ולי נראה ששלך הם במינון הנכון, רוב הזמן)

הממ*בננית*

אם זה ימשיך ככה בסוף אני אראה כמו החמודה שעל החפיסה של השוקולד

(אייסקפה ובחום לא ממש הולך יחד

)

תודה

קצת יותר טוב עכשיו.
(אבל עדיין לוחצת לי על המוח המחשבה על המבחן מחר

)

שורדתתת

לא כלכך מהר, אבל

צודקת שעדיף מלפלפון נגיד

או גזרון חמודי ומגעיל

(נו, לכן)

נמנמ

אני שמחה

(תתקלחי ואחרכך יהיה לך כוח ללמוד?

או שתלמדי מחר בבוקר(לא כלכך מעשי האמת)

בחורה כלבבי

*בננית*

"גזרון חמודי ומגעיל"
אז הנה אני, וחומר בראש - אין.
לא נורא, נסדר משהו
יש לי כבר שלל תוכניות מגירה לסיטואציות כאלה (פושטקית שכמוני... רק השנה נהייתי תלמידה מסודרת ומאורגנת. פאשלה ראשונה, לא נורא).

שורדתתת

את והאייסקפה שלך