בס"ד
אני מתגעגעת
וכועסת עליך ועלי
אבל בעיקר מתגעגעת וכואבת
למה עשית לי את זה אהובתי?
מה לא נתתי לך?
איך עשית את זה?
איך הלכת והשארת אותי כאן בלעדיך?
אני מוקפת אנשים שמנסים לנחם אותי
אבל מחפשת רק את הפנים שלך
את ידעת איך לדבר אליי
איך לחבק וללטף ולהקשיב
היית יותר מבת בשבילי
היית חברה קרובה
ועכשיו את כבר לא פה
אני מגלגלת את היום האחרון שוב ושוב בראשי
מה יכולתי לעשות אחרת?
איך יכולתי למנוע את זה?
איך יכולתי לשמור עליך?
ואני לא יודעת
הייתי אמורה לכלוא אותך בבית?
אולי ללכת איתך לכל מקום?
אורית טוענת שכשרוצים מצליחים לא חשוב כמה מגנים
אבל אני מרגישה שפספסתי משהו
יכול להיות ששכנעתי את עצמי כל הזמן הזה שאת בסדר כדי שאני אהיה בסדר
אולי עצמתי את העיניים לתחושות שלך ולכן לא הייתי שם לשמור
אני לא קולטת את זה
זה לא יכול להיות אמיתי
לדמיין את החיים בלעדיך..
זה פשוט גומר אותי
הכל נראה ריק
אני יושבת ובוכה פה
כי כבר לא תתחתני
לא תלדי ילדים
לא תלמדי
את כבר לא כאן איתי
איך עשית לי את זה?
לא היה לך אכפת ממני יותר?
ידעת שיכאב לי והתעלמת?
אני רוצה אותך חזרה אצלי
הלוואי שאקום ואגלה שכל זה היה סתם חלום רע
אוהבת בכל ליבי
ועדיין שלך
אמא
אהבתי!
)
come on, wake up
