ואתמול היה לי יומולדת. חצי.
וכואב לי הראש.
אני רוצה חיבוק ולדבר לדבר לדבר
ואמ.
ולדעת.
וזהו
קמנו ונתעודדבס"ד
אבל אוכל זה מצרך נדיר מדי בישיבות 
בס"ד
גם אם תתרמי כסף שווה ערך לבניין, זה יספיק להאכיל את כולם כמה זמן? חודש?
בס"ד
כך שכנראה אין מספיק כסף
בס"ד
שלמישהו יהיה אכפת
ולא
זה לא נחשב
למרות שהלוואי שזה כן היה
מתגעגעת לחנק
לחיבוק דוב
להיות זו שמגוננים עליה
זו שיכולה לשים פס על החיים כי תמיד יהיו חבורת מבוגרים מודאגים שיסדרו את הכל
נמאס לי
אופ
וברגעים כאלו אני רוצה חזרה לשם
לחופש הזה שבטיפול
(@פינג.)
(שם כמטפורה לחופש.
אין לך מושג כמה קשה לשוחרת חופש כמוני להכיר או להודות בקיום אופצייה כזאת)
חבל שאתמול לא קפצתי אלייך. זה יהיה חייב לקרות שבוע הבא.
ו, המ |עובר לאישי|
נו, תמיד ידעתי.
אני כל כולי אופיתי
בס"ד
יש חור
מין בור כזה במערכת
אני רוצה שנמלא אותו
שאנשים אחרי לא יפלו דרכו כמוני
אשמח לעזרתכן
פרטים באישי
מגדלור באפלהאחרונהאם את רוצה בעזרתי דברי איתי באישי![]()
בס"ד
וואקה וואקה
טרלילילי
כשאין מילים מתאימות
ממציאים
טונה מפוחלצת ברוטב נעלי ספורט
בס"ד
לפחלץ טונה זה פשוט בזבוז נורא. היה אפשר לאכול אותה
בס"ד
יש לך כפתורים?
בס"ד
מאיזה סוג?
ולמי אנש? 
בס"ד
נגיד אם אחפש ממש חזק אמצא כפתור חיוך? כפתור דמעות? כפתור כעס וכפתור שינה?
התבלבלתי
לא לצחוק על ילדות עייפות
*לא
בס"ד
אין לי. אין לאפחד. אבל יש דברים שקרובים לזה, הם שונים בשני דברים: א. אין להם 100 אחוזי הצלחה.ב. הם קצת יותר מורכבים.
השיטה היא פשוטה. מנסים להבין מה הגורם לא' או המונע לב', ומסירים אותו. או להפך. לדוגמא- אם רוצים שמחה, דבר ראשן צריך לצמצם חשיפה לדברים מעציבים. אחר כך, צריך לקבוע במחשבתנו שאנחנו רוצים לשמוח ואז צריך להחשף לדברים משמחים.
הקטע הזה של לקבוע במחשבה משהו שקשור לרגש זה נושא שאני קצת חדש בו, הבנתי שזה חזק אצל חב"דניקים, אז כדאי לשאול אותם.
עוד דוגמה- שני ימים הלכתי לישון ב2, אז היום אחרי הצהריים הכפתור של השינה עבד חלק 
וסליחה, פשוט כשאני עייף אז זה מה שקורה לי..
בס"ד
רציתי לדעת על כפתורים מסיבה פשוטה
להעביר אותך ממצב דיון למצב משעשע שירות מסכנות ועייפות
אבל נראה לי זה כפתור מורכב מידי ובקשה מוגזמת
בס"ד
אני לא רוצה דיונים עכשיו, אין לי כוח.
ואם אני אעבוד על לשעשע אנשים אחרים, אולי זה יעזור גם לי
בס"ד
אפשר רמז?
אה, ואני רק נזכרתי עכשיו שאתמול חבר אמר לי שאני בן של הקב"ה
בס"ד
אני נורא אכזרית בקטעים האלה
בקיצור
פניו לא נראו עוד בפורום
בס"ד
אני יכול להתמיד בהן שעות..
בס"ד
צריך משהו בסגנון של "גלי הגירה של דבורים מסין מסכנים את המערכת האקולוגית ביערות הגשם בברזיל". זה לא כל-כך מופרך, אגב.
בס"ד
אם הסינים לא היו מחסלים את כל הדבורים שלהם על ידי ריסוסים מוגזמים..
עכשיו החקלאים צריכים להאביק את הפרחים בצורה ידנית..
בס"ד
בוא נדמיין רגע איך העולם היה נראה אחרת אם במקום למשוך בגזר סבא אליעזר היה מוצא משו שונה חיזר למשל
בס"ד
חבר שלי אמר (נא לא לשאול אותי מאיפה ולמה הוא יודע) שבמקור לוין קיפניס קרא לסיפור "סבא יפת והלפת" ושאר הסיפור בהתאם. ואחרי שהוא הבין שאף אחד בארץ לא יודע מה זה לפת ולכן הסיפור לא תפס תאוצה, הוא בחר ירק אחר והשיג רב מכר שובר קופות.
מסקנה- לא רק ספר תורה שבהיכל, אלא גם ירק שבמרק צריך מזל.
אבל חיזרים לא צריכים מזל. כי מזל בכלל זה דבר שאפשר להבין רק מהסתכלות מכדור הארץ,כי זה סך הכל אוסף של כוכבים.
בס"ד
"ביש מזל" בעקבות השיבוש הצפוי של ארוחת הערב עקב חסרונו של המרכיב העיקרי, וכמובן שהחיזר בתורו (בהנחה שהוא לא השמיד את כולם עם תותח הלייזר המוזר שבכיס השמאלי שלו) היה שואל ברוב נימוס ואדיבות (הוא מנומס ואדיב, וזה ברור. עובדה שהוא לא השמיד אף אחד, למרות שהם הרסו לו את שנת הצהריים) מה זה מזל.
בס"ד
*עצמית, תוךשהוא מנסה לעמוד על מקור המילה, שורשה, והטיותיה, ולהבין באמת מה הקטע הזה, שמשהו שלכאורה הוא סתם כך טוב, עובדה שאומרים הרי "איזה מזל" כשיוצא לנו טוב, יכול להיות גם רע, שהרי בזה הרגע אמרו כולם "ביש מזל", וידוע שביש זה רע. ולמה בעצם כששומעים על משהוחיובי, כמו לדוגמה לידה או אירוסין כולם מציינים את המובן מאליו, "מזלטוב!", במקום לאחל את מירב (או מיטב, אבל לשניהם יש משמעות נוספת שאין כאן המקום להרחיב לגביה) האיחולים לרך הנולד, שאין ספק שהוא נולד, ולגבי הרך לא בדקתי מעולם. "ברוסית הכל היה יותר פשוט" מילמל לעצמו, למען האמת הוא אמר משהו כמו "רוסקיכחחה קאק פשוטובסקה מאודיותר" ("ברוסית הכל היה יותר פשוט" רק ברוסית, כי סבתא (איך קוראים לה באמת?) לא הרשתה לו לומר דברים כאלו שלא מתסדרים עם הפאתוס הציוני ליד האוזניים הרכות של הילדה, והעוד יותר רכות של העכבר (היא ייעדה לו קריירה מפוארת במוסד, אז היא רצתה שהוא יהיה אידאולוג), ואם הוא מרגיש שאין לו ברירה, לפחות שיעשה את זה בשפה שהיא לא תבין.
בס"ד
אופס, אני מסיפור אחר..
אבל בגלל שאי אפשר בלי לנחם את רוני רון המסכן, רק נגיד בקצרה שיש סיבה טובה לכך שזה סופו של כל בלון.
הרי מה זה בלון בעצם?
הבלון הוא יריעת גומי שכולאת בתוככה אויר, וכך יוצא שזה נראה כאילו שזה הכל חומר, (זה מזכיר לי את מה שהמהר"ל כותב על יוון בנר מצווה, אבל בגלל שעברה כמעט שנה מאז שפתחתי את הספר הזה בפעם האחרונה, יש יסוד סביר להנחה שאין שוםקשר. בכל אופן, אני מודה למהר"ל על ההשראה, כי בסופו שלדבר נראה לי שהרעיון אמיתי, גם אם הוא הומצא עכשיו) כלומר, זה נסיון לקחת חלק מהרוח, לכלוא אותה בתוך מעטפת של חומר, וככה לנסות להינות מהיתרונות של הרוח (קלילות, גמישות, קפיציות וכו') אבל לדמיין שהכל חומר. אבל מה קורה בסוף? יש שתי אפשרויות. הראשנוה (והנפוצה) היא שמשהו חד (או לא חד) כלשהו מפוצץ את הבלון. ומה המסקנה הנלמדת מכאן? שהחומר עצמו מתנגד לתערובת הזו ולרמאות הזו. השניה תקרה אם בעל הבלון ייזהר וישמור את הבלון שלו מפני מפגש עם כל מיני חומרים מפוצצים (כמו ynet לדוגמא). כבר מכך ניתן ללמוד מסר, שאתה ניסית לכבוש את הרוח, אבל מה שיצא הוא שהיית חייב להתנתק מכל החומר שסביבך. אבל גם זה לא יעזור לך, בגלל שבסופו של דבר הרוח תצא, מהנקבויות הקטנות שבבלון עד שהוא ייצ'טקמק ויהיה כזה קווצ'י. והמסקנה מכאן היא שלא רק שאי אפשר להפוך את הרוח לחומר, אלא שאפילו החומר הוא בעצם עשוי מרוח, ודרך הרוח הזו שבחומר יצא האויר. וכמובן המסקנה הסופית, שאותה אנחנו מציינים מדי שנה בחנוכה, פורים, יום העצמאות ויום השנה לבג"ץ עמנואל (סתם, חס ושלום) הוא שאם תנסה לפעול נגד הרוח הא-להית בסות תצא מצ'וקמק וקווצ'י.
ועכשיו נחזור לסיפור שלנו (בתקווה שנשארו לי מאזינים)
קמנו ונתעודדבס"ד
מסתבר שאני כותב דברים נורא חכמים יחסית לשטויות...
ובאופן כללי מאוד אהבתי את מה שכתבתי כאן.
תודה על התירוץ! @בת של הקב"ה
בס"ד
שהחייזר הנחמד היה מצוייד במכשיר תרגומון מתוחכם, כך שכל מילה לועזית שהושמעה בקרבתו תורגמה מיידית ללשון הקודש (אין צורך להיות מופתע, העולם נברא בעברית [רציתי לכתוב 'לשון הקודש', אבל לא משתמשים בביטוי פעמיים בכזו סמיכות..] ואם החייזר הצליח להתממשק עם הגבעול של הגזר, ככל הנראה הוא חלק אינגרלי מהעולם (מה שאומר אגב, שניתן לגזור אותו, אבל על זה הוא קיוה שאף אחד לא יחשוב. בכל אופן, אקדח הלייזר ישב אצלו בכיס הימני כתכנית גיבוי למקרה שפרס הספיק לשכנע את החתול לעבור ל5 יחידות) ולכן גם הוא דובר בשפת התורה.
למרבה המזל (שוב? טוב, נשנה) אז למרבה הרווחה, התרגומון היה מבית גוגל טרנסלייט, כך שהתרגום הדיפולטיבי לכל משפט לא מוכר ברוסית היה "טוב למות בעד ארצנו". וכך המבט המצמית של הסבתא אלישבע (בדקתי בגוגל, יש דברים שהם טובים בהם) הפך למבט מעריך ומכבד.
כעת החייזר כבר התבלבל לחלוטין, "מה הקשר?!" הוא צעק, "למה למות כל הזמן! הרי אם הייתי רוצה הייתי יורה בכם כבר באקדח הלייזר שבכיס השמאלי שלי, (כן, הוא עדיין היה בשמאלי, קודם זה רק היה בדיקת עירנות. ובשעה כזו, קשה להאשים אותי..) ואם לא עשיתי את זה סימן שאני לא רוצה להרוג אתכם. חוץ מזה שמה הקטע הזה עם הארץ, למה לא להתפשר פשרה טריטוריאלית כלשהי? לא עדיף?".
בס"ד
משכיל, שהספיק כבר מאז נחיתתו להתעדכן בפרטי הסכסוך (הם לא ידעו שהוא כבר ביקר כמה וכמה פעמים באזור 51, ואל תהיו קטנוניים ותגידו לי שזה לא הגיוני מבחינת התאריכים, בדקתי, אז אני כבר יודע את זה), ורק הכלב לא איבד את עשתונותיו ונבח "הב! הבהב הבהבהב(מלרע)! הבהבהב(מלעיל)!" והוסיף "האוווו!", כאילו שהוא איזה תן שמחפש אוכל ליד סולם יעקב, או מחוץ לחלון כאן ועכשיו. התרגומון, שככל הנראה היה בכל זאת יותר מתקדם מזה שניתן למצוא כאן, תרגם במהירות ויידע את כל מי שהתעניין שהכוונה היתה "רגע, בעצם, אם אין לך מושג מה זה מזל, מאיפה אתה יודע מה זה פשרה טריטוריאלית?" ו"אהה, מה תגיד על זה?".
בס"ד
ניסוח מועדף עליי הוא שאני ממש נהנה מזה.
בכל אופן, תודה על הפידבק. כיף לשמוע שקוראים אותי 
בס"ד
עוד רגע ואני עובר את רף ה1000 מילים, ואת רף השתיים בלילה..
ולבושתי, רק עכשיו שמתי לב שפאי ידידנו נמצא כאן בעסק (גם אם משום מה קראו לו פיי). אני חייב לשלב אותו איכשהו.. ואחרי התאפקות מרובת מילים, החלטתי שנמאס לי להתגבר על עצמי ובפעם הבאה שאני כותב את המילה "לםרבה" זה יהיה עם ם סופית.
, טוב, גם בפעם הבאה.
ומעניין אותי לדעת האם מישהו הצליח להחזיק את הראש עד לכאן.. זה בערך השלב שבו בדוקטורטים מכניסים את ה"אם הגעת לכאן, פנה אליי ותקבל ארגז בירה". אני מכיר מישהו שניסה את זה (בלי הבירה) בדבר תורה בעלון של הישיבה שלו. היה פונה אחד.
אז צרפו לכאן את הפידבקים שלכם, ולאן תרצו שהסיפור ימשיך. אני מתחייב שלא להתחשב אלא אם כן לא יהיו לי רעיונות אחרים, בכל מקרה זה לא מתוכנן מראש אלא זורם מילה אחרי מילה בערך, חוץ מקוים כללים שמופיעים מדי פעם. כך שטוב שיהיה לי גיבוי למקרה שמשהו בנביעת הרעיונות יתקלקל.
בס"ד
כך שתפילת ראש חודש מחר, כך שאני לא רוצה להתפלל אצל הספרדים או מאוחר.
החייזר, שהבין שעלו עליו, ותכניתו הזדונית לגלות מה זה מזל על ידי דיקלום מסרים ממאמר מערכת של "הארץ" מתאריך <כל תאריך, בעצם. זה תמיד אותו תוכן> השתבשה, על ידי תחכומה של חיית המחמד האהובה על אביגיל היקרה, לא רצה לדמיין אפילו כמה מתוחכמת וזדונית תהיה האנושית עצמה, על אחת כמה וכמה כל שאר האנושיים האחרים, שלא מדמיינים כל מיני הזיות על חיות שמושיטות יד תומכת בעת מסיק הירקות מהגינה של סבא. הוא החליט שמסוכן מדי להשאיר אותנו קיימים, ולכן הוא המריא במהירות, הסתובב סביב כדור הארץ כ314 סיבובים במאה שניות, בקירוב, וניצל את האנרגיה העצומה שנצברה על ידי כך (אין לי מושג איך או מה פתאום, אתם מוזמנים לשאול אותו. שמעתי שהוא עונה למכתבים שמגיעים אליו בדואר, חבל שאתם לא יודעים מה הכתובת שלו, למרות שבכל מקרה, עם העיצומים של דואר ישראל עד שהמכתב היה מגיע כבר <הכנס כאן אלגוריה שתבהיר שעבר מלא זמן, אין לי כוח לחשוב על כזו>) על מנת להשמיד את כולנו.
לםרבה הצער, מתנו.
42.
בס"ד
-הסוף!-
פינג.אחרונהכלומר, באופן כללי. השרשור הזה וברבוריו.
בס"ד
כי אי אפשר לקנות עם זה סמים
זה אומר שהוא פתח את זה בשבילך... אם זה בדיוק כמו הניק שלך
החפרן הזה שהתחזה אלי... אמרתי לאדמין, מאז לא ראיתי אותו כאן.
הרב פלטיאל 
יום שני יום שני יום שני |נרגש|
והיא שלחה לי הודעה! זה עוד יותר מרגש
ודברתי איתה איזה שלוש שעות אתמול בלילה! וזה ממש מרגש
אבל אמא לא בבית. ואני צכה לתרגל למבחן ביום שני
אז נסתפק בפרינדס
פינג.מי המציא?
שתי הבנות שחלקו איתי את החדר הקדוש שמה בניכר
כל השבת שרנו לו אתזה
פינג.אחרונהתשירי לי!
(פתאום נזכרתי לי בסיטואציה מסויימת.
זוג נערות במצוקה בלילה שומם בתחנה עזובה,
מנסות לתקן לי את הבורות בהשכלת שירים מטופשים
)
Tal.אני לא יעלה ת'שיר כי הוא מגעיל רצחים.
Tal.
פינג.אנחנו צריכות לארגן לעצמנו מטפחות אדומות למקרים כאלו, באמת.
והסתדרנו טוב גם בלי המטפחות
חצי מעם ישראל עצרו לנו שמה לבדוק אם אנחנו עלמות במצוקה

דורשת קרבתךאני בכל מקרה משועמם....
אפשר הסבר?
אני מרגישה נבגדת בזמן האחרון.
בס"ד
אנחנו חייבים לך משהו?
(וזה אם משום מה נקבל את ההנחה שניתן להתייחס לציבור הדת"ל כציבור אחד).
אני רוצה להיות חסידה ארצישראלית..
החלטתי.
בס"ד
שרשור שירים
אחרי זה ערבים... עכשיו זה כבר לא משנה...
"וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב' ד')
אבל מה הבעיה להגיד איש? לא אמרתי שהתורה אמרה את זה...
הרי ברור שהמשפט הזה בנוי על הפסוק...
אני לא אמרתי שזה מה שהתורה אומרת אלא שאין לי כח להתווכח...
לא רואה בעיה במה שאמרתי...
בס"ד
ראוי (מאוד) לחכות עד הזריחה (בימים אלו בסביבות 6:45).
קל מאוד למצוא את הזמנים באינטרנט.
בעניין ברכות השחר יש דעות רבות בפוסקים. הכי טוב לישון בלילה 
יעלכבר חצי שנה לא בכיתי טוב.
רק בלב. וגם אם בחוץ זה היה סתם יבבה.
חבל שאין כפתור שלוחצים עליו ובוכים.
זה לא יוצא, וזה מאבק מתיש להוציא אותו, וזה סיוט לחיות איתו בפנים.
זה כאילו משהו שחור עוטף את הלב.
והעיניים יבשות כאילו ריססו אותן במייבש כביסה.
סתם, באמת. מדבר בעיניים.
והלב בוכה כל היום. בגלל הכל. ושום דמעה לא מוכנה לצאת החוצה.
אני יודעת מה אני צריכה.
חיבוק ממישהי שאוהבת אותי. אבל באמת חיבוק.
כמו אז. כשאמרתי לזאתי שאני ממש רוצה לבכות, ואז היא שמה עלי יד ושאלה אותי למה. אז כמעט כמעט בכיתי, אבל אז חברה קראה לה.
או כמו הפעם, שניגנתי שירים שנכתבו ממש עלי. ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה, אז רק ניגנתי אקורדים. ורגע לפני שהכל יצא נכנסה חברה לחדר, וביקשה עזרה במתמטיקה. היא היתה עליזה מדי בשביל אותו רגע יקר.
וזהו. לא חזר. ואני מוכרחה לבכות, אחרת אני אשתגע סופית.
שמישהו יכאיב לי בבקשה
*בננית*אחרונה

מרגיז לי
ומבאס לי
ולא ראיתי שלי כבר יום וחצי את האחייניית שלי
ואני צכה לנגב תחדר שלי
ואני צכה למצוא מדרש על מצוות הקהל לבצפר
ואין לי כוח
ואני לא מצליחה לצייר ארנבון חמודון
ואני מרגישה שכל הכישרונות שלי נוזלים לי...
(מבואס)
ואין אפחד שיעודד אותי

תודה תותיתוש!!!
חסויהוגם.![]()
ואאהה ובגלל שחזר לי המצברוח בזכותכם אז שמעו בדיחה
שיחת וואטאפ של בנות:
יעל: אני צריכה חיבוק
רותי: חיבוק!
שלומית: חיבוקייייי
מאי: חיבוק ונשיקה! מה קרה נסיכה?
קבוצת וואטאפ של בנים:
דן: אני צריך חיבוק
שלומי עזב את הקבוצה
ישי עזב את הקבוצה
אלי עזב את הקבוצה
חחח תכלס....
כל כך נכון...חסויה
*בננית*אחרונהואז כולם שואלים אם הסתפרת. לא, החלפתי פאה.
מה נראה להם?![]()
*לא. [בד"כ התגובה של אנשים תהיה מעשעשת. אבל אולי זה רק כשהתספורת ממש קיצונית. @גםכאןאפשרלתייגאותי
הקטע עם הפאה טוב
אולי אני אאמץ. אם אזכור את זה לעוד שנה 

מיתרי זהבאחרונהמה נראה להם?![]()
אמא תחבקי אותי בלי לחשוב מה אעשה כשאהיה גדול
ירא ורך לבבאבא, תאהב אותי גם כשאני לא יכול...
וואו,
לפעמים אין על בוצר!