פורום נסיונות פעילים (עמוד 7774)

הכי שמח או משמח?

בס"ד

 

בכל תחום

חולה על זה!!

אבל נקניקיות סויה.

ופירה אמיתי

נקניקיות זה לא טעים.
נקניקיות סויה עם בצל ורוטב עגבניות זה נחמד.

אחרי שאמרו לי שהנקניקיות עשויות מכל השאריות של העוף...

בכלל יצא לי התיאבון מזה...

נקניקיות זה בעע...

פירה הולך עם פטריות..

ונקניקיה הולכת עם לחמניה קטשופ חרדל וציפס

יאמממ

אסע איתך בשמחה, יש רק בעיה אחת. אני שביעיסטית שמשליצה את שנה שעברה ועושה גם חלק משנה הבאה. בנוסף לזה אני הבת של אימא שלי ואחות של האחים שלי.

אסע איתך בשמחה, יש רק בעיה אחת. אני שביעיסטית שמשלימה את שנה שעברה ועושה גם חלק משנה הבאה. בנוסף לזה אני הבת של אימא שלי ואחות של האחים שלי.

וגם יש לי בבית קקופוניה נהדרת ואוכל טעים. בואובואובואו

בס"ד

 

כנראה שמעצבנים

17, 15, 13, 6

או משהו כזה..

 

צריך לחשוב

בס"ד

 

לקראת סוף שמחת תורה לאחי (הכי קטן) כבר נמאס והוא רצה לחזור כבר הביתה.

 

כשסוף סוף נפרדנו מכולם ויצאנו, הוא רץ למכונית, חיבק אותה ואמר "אני אוהב אותך"

17 בעיקר חבר שלי. לא חמוד(הוא ישלוק אותי אם אגיד עליו את זה)ולא מעצבן בדכ.
15 בעיקר מעצבנת..
12.5 ניטרלית כזה. לא מעצבנת ולא חמודה.
9 חמודה.ממש. כאילו יש לה קטעים מעצבנים אבל לרוב היא חמודה.
6 חמודה ויש לה יציאות מתוקוות. אבל היא מפונקת בטירוף ולפעמים עולה על העצבים.
1.4 פשוט צ'וני שלייי. אין כמוהו בעולם והוא נסיך.

ואחותי שבת שש לא הרשתה לי לנסוע בליל הושענא רבא. היא רצתה שאני אשאר בבית והיה לה עצוב שאני נוסעת..

לזו שבת שש וזו שבת 9 היה יומולדת בסוכות.
זה שבת 12 וחצי-היה לה בתמצווה לפני חצי שנה.
את הקטן זוכרים כי הוא קטן.

נשאר לזכור שניים.

יש 2 אחים מעליי. הגדול-20 אני אוהבת.

מי שאחריו-17 אנחנו לא חברים בכלל

ואז 14- לא מוגדר עדיין... כועסת עליו הרבה אבל משתדלת לא

ואז תאומים בני 11. עם הבת אני לא משוו והבן יותר טוב. אבל משתדלת להתיחס יפה

 

בין 24 ל-שנתיים

משו כזה..

 

ממ. אפשר לומר שאני לא כלכך מתחברת למשפחתי.

את האחים הקטנים אני יותר אוהבת...

 

אחותי הקטנה (5) לא מוכנה ללכת לישון אם אני לא בבית

15.5- דווקא בסדר
כמעט 14- עדיף שאשתוק מלפצוח בתלונות
12.5- אנחנו בכאסח בערך מאז שהיא בת חמש.
11- סבירה דווקא
9.5- הוא שונא בריטים! ועושה מלא רעש
7.5- אי אפשר לכעוס עליו כי הוא לא מעצבן בכוונה. הוא מעצבן כי יש לו משהו
5- מפונקת מפונקת והתחילה לריב איתי
2.5- היא מתוקה ממש.

וחמודים במעצבנותם

הגדול בן 14 והקטן 3.5

6 אחים בהפרשים של שנתיים בערך...

 

אז על הקטן-

קטע מעצבן- הוא כל הזמן קורא לי חוצפנית

קטע חמוד- שאלנו אותו מאיפה בא השניצל... אחרי חצי שעה שהוא חושב ואנחנו מסבכים אותו- "מהמכונה של השניצלים!!!!"

 

 

יש שתיים גדולים

19- ממ נחמדה לרוב מעצבנת

18- חמודד. מתה עליו

ואז אני- ממ נחמדה משתדלת לא לריב איתה..לפעמיים מעצבנת

12 ושבוע- בעקרון חמודה יש קטעים והרבה שבאלי להרוג אותה

8- מתוקה.. מתחילה את גיל ההתבגרות מעכשיו וזה מעצבןן

3.5 נסיךךך!!!! מתוק בטירוף

 

אוי ואי פתאום אני רוא שרק את הבנים אני אוהבת

 

קטע חמוד- אמרתי לאחשלי שבן שלוש לברך שהכל אזהוא אמר לי בירכתי בלב..(חח מתוק שלי

 

 

בס"ד

 

חידוש..

 אבל היא חמודה ויפה

בס"ד

 

18 - גבר אני אוהב אותו

17 - רוב הזמן סבבה עד שהוא יורד עלי

12 - סבבה אבל רוב הזמן חופרת 

9 - מעצבן

6 - לפעמים מעצבן ולפעמים מתוק

1 - חופרררררררררררררררררר אב שהוא לא חופר הוא חמוד רצח

13 וחצי

12

11

8 וחצי

6

 

וזה נוראי

יש לי 4 קטנים. עד להודעה חדשה..

14 ו10 חודש

13.5

אוטוטו 11

3.

 

תלוי באיזה מצב רוח הם,או אני.

 

הכי קטנה בד"כ גורמת לי הרבה אושר.. ולפעמים יש קטעים מעצבנים..

אחי? יש ארבעה -

11

8

6

1

(נראלי )

 

הם חמודים כי יש להם יציאות קורעות והאחרון גם חמוד בפני עצמו, ומעצבנים כי הם לא סותמים את הפה לרגע

כן נראה לי שהם יותר מעצבנים.. ויש לי רק אחות קטנה אחת והיא בת 9

12- בד"כ חברים..

11- ממש אויבים. לרוב באלי שימות..

9- עקרונית חברות לפעמים קצת רבות מלחמת אחיות..

8- סבבה

7- לפעמים רבים..

5.5- חולה עליה!!

3.5

מתוק!! יכול להיות רק חמוד...

1.5- נסיייייך שליייייייי!!!!!!!!

 

בונוס- אח שלי בן 1.5- בסעודת שבת שרנו שירים ואז הוא מלמל "או או או או" עם פה פתוח ככה- 0.

לאכול אותו!! 

 

גדול כזה-חמוד אבל עושה שטויות. חמשוש שילי.

גדול כזה אבל פחות (והוא נהייה ג'ירף יבלות שעיייייררררר)- חמוד אבל קצת חננה מידי. לא נורא.

קטניק אבל גדול-חמוד אבל לפעמים לא

ילד כזה-נחכה שיגדל.

פעוט-קוף בכבודו ובעצמו. אבל הואע חבר שלי. כי הוא אני בקטן.. אבל קוף קרציה

16 וחצי-אחלה גבר

14 וחצי-

12 וחצי-חננה צווחני. לא מעצבן יותר מדי

10 וחצי-קרציה

8 ויותר מחצי-יללן אבל נסבל

6 ויותר מחצי-קרציה

5 ו-עוד מעט שלוש-|לבבות בעיניים| האחים הכי חמודים ביקום. אבל גם להם יש יציאות מעצבנות

אבל בן עשר וחצי חמוד! ממש! אין לך טעם באחים את.

@יבחוש חרצוליים

הזה עם נוגה ומאדים, מה שמו?

מעולה.
מומלץ מלנ"ו והלאה

מה אתה ממליץ לי?! ידעתי לא לקרוא

@יבחוש וכו'

פשוט מועיל יותר ללמוד אחרי שכבר טעית כמה פעמים.. :/

מממ.. מצד אחד זה על נשים, וצד שני על גברים..

(אולי נגיד ל *** שתקנה אותו )

בס"ד

 

 

@rakonto

זה מה שהיה בצומת ספרים?

נשים לא עובדות לפי חוקים!! עם גברים הרבה יותר נוח, הולכים לפי הגיון ושכל ולכן הם הרבה יותר מובנים. אי אפשר לכתוב ספר על נשים כי הן עושות מה בראש שלהן (יותר נכון מה בלב) 

גברים לעולם לא יבינו משפטים כמו "באלי להאריך את השיער! אני הולכת להסתפר.."

 

ההיגיון נמצא, אתם פשוט סתומים מדי בשביל לראות אותו.

 

"הם מגעילים! לא, הם גברים"

אומנם לא רואים את הכריכה, אבל זה זה 

 

http://1.bp.blogspot.com/-uFVr-Lx8hLM/T29i2hB1QvI/AAAAAAAADyE/v_gs_CQLWXU/s1600/understanding-women-bestselling-book-the-flying-tortoise.jpg

 

ואגב, גם הם לא הצליחו להגיע לעומק הבנת האישה וכו'

אפשר לסכם את זה על עטיפה של מסטיק בזוקה

קרשים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כאילו... הממ.

סבלנות.

בס"ד

 

אין לנו נוסחה אחידה

תאלצו לעבוד קשה וממש להקשיב וללמוד לאט לאט אותנו

לא משנה.

אבל סתם בכללי, לא נמאס לך לכתוב כמה שהעולם הזה דפוק ומיותר?

רבי נחמן כותב באריכות איך שאם מישהו עושה כאילו שהוא שמח זה יביא לו את השמחה האמיתית. הוא אומר שכמו שאדם עושה כאילו הוא כועס אחרי כמה דקות הוא יתחיל לכעוס באמת אז ככה זה גם בשמחה.

אם ככה זה בכעס ושמחה אז מסתומא זה עובד על כל דבר.

פעם רציתי להתחיל להסתכל רק על הטוב שבכל דבר אז פשוט עשיתי כאילו שאני שמח שנפלתי ואיחרתי את האוטובוס ואז איחרתי לעבודה והבוס פיטר אותי ואז נפלתי מהחלון ומתתי... רק כאילו שמחתי מכל מיני דברים מעצבנים. זה עבד! תוך כמה זמן זה נהיה אמיתי.

כנ"ל הפוך. אם תתרגלו לכתוב כל היום על כמה שהחיים דפוקים ומיותרים בסוף תהיו כמו הזקנים האלה שרק מספרים על הצרות שלהם ולא יודעים לחייך. לא חבל?

@בת של הקב"ה

@ריעות.

אבל זה לא הכול
לא כולם עובדים ככה

אבל זה עובד על כל מי שעושה את זה

בס"ד
יש את האנושות בצד אחד
ואותנו בצד השני
אנחנו (או לפחות אני) לא כמוכם
מה שעובד אצלכם לא יפעל אצלנו

אל תזמין טכנאי מכונות כביסה
לסדר לך את המחשב

בס"ד

 

(אני רק אעיר בשקט שזה לא נכון, אבל אין ספק שיש הרבה סוגים של מכונות כביסה)

בס"ד

 

(באמת ניסיתי להניח לזה, אבל השאלה בוערת לי מדי)

בס"ד

 

היום מישהו שלא בתוך זה (אם כי סביר להניח שמבין כל מי שמבחוץ הוא הכי מבין)

עזר לי בטירוף

הוא לא הבין

הוא פשוט הכיר אותי וידע מה אני צריכה בזמן הזה

אני כשירה

ונתן לי

וזה עזר מאוד)

 

(תודה לך אגב)

@ההוא גברא צודק

ויש כמה שמבלבלים\ות את המוח שאני לא אתייג בשביל שזה ישאר מכובד

זה כזה מצחיק ששופטים בלי להכיר.

 

(סליחה שהתערבתי)

אם אתה מבין אנחנו כנראה לא מדברים על אותו דבר.

אין טעם

הרינג

וואללה, מתבגרים קטנים....

ו18 שנה כמתכנת

יענו מגיל 9...?
(בהלם)

לפני כן היו לי עוד כמה גלגולים כושלים של איך שזה עבד (או לא)... וכתבתי במקומות אחרים כמובן.

עסקת בתכנות מגיל 9/10..?

כשהייתי בגיל הזה עוד לא התעסקתי באינטרנט...

ממש ירידת הדורות.
בחיי לא מאמינה שילד בגיל הזה צריך לגשת למחשב. ק''ו שלא לאיטנרט. וק''ו בן בנו של הק''ו שלא לעסוק במקצועות המחשב.
אבל מי שטוב לו אז שיערב לו...

בכלל, אני מתייחס אחרת לגמרי לסוג העיסוק. בעיניי לילד שעושה משהו רציני אני אקנה/אארגן מחשב פרטי גם בגיל 7.

מי שמשחק בשטויות. שיסתפק במה שיש באמצע הבית.


-------
לא היה לי אינטרנט בגיל 10. חבל, היה ירולהלדחוף אותי קדימה.

מדובר בגיל עם שלב התפתחותי שחייוני לקשרי הסביבה. (תהליך ההיתחברות וכו')
כל ידע אחר יכול לחכות לגילאים מאוחרים יותר.

ילד שעסוק יותר מידי במחשב ופחות עם חברים עלול ליצור ריחוק בינו לעולם המציאות. מה שמזיק בפועל ליצור חברויות. ועם אינטרנט כמו שיש היום- הוא עוד עלול לנסות למצוא תחליף לחברה אמיתית בדמות חברה (סגול, שווא, קמץ) וריטוריאלית עם אנשים שממש לא תרצה שהוא יכיר.

ילד בגיל 7 לא אמור להרגיש את עול הפרנסה. מבחינתו כל העיסוק בתחום צריך להיכנס לקטגוריה של תחביב. וכל עוד מדובר בתחביב- יש לו זמן ויש לו מקום. וכמובן שהוא מוגבל. (אינטרנט וכו')
אפילו אם בעתיד התחביב יתפתח למקצוע. כל עוד הוא ילד מדובר במשחק- ב'כיף'. שום דבר מעבר.

אם ילד עוסק במקצועות המחשב, והשימוש במחשב עבורו הוא לא סתם בזבוז זמן במשחקים, אלא כולל פיתוח חשיבה ורכישת מיומנות שעשויות לעזור לו להתפרנס, זה נימוק למה שהוא כן יגש למחשב.

[גם זה צריך להיות בצורה מאוזנת, כמו שגם הגזמה בקריאת ספרים עלולה להיות בעייתית כאשר היא על חשבון דברים חשובים אחרים].

סבבה.

אך גם תחביב הוא מוגבל.

כמו שלא תקנה סטודיו לילד בן 10 מוכשר (ככל שיהיה) בציור. כך לא ניתן להגזים בכל תחום אחר.

וכן, מבחינתי לקנות מחשב לילד בן 10 זה מוגזם. (אגב- גם מיותר).

 

ילדים בגילאי 7-15 מחליפים תחביבים כמו גרביים. אין צורך או סיבה מהותית להשקיע בתחביב כלשהו בצורה משמעותית עד שיגדל.

אם במקרה יש מחשב בבית אולי יש עינין לתת לו גישה יתירה או ידע נרחב (כולל ספרים) בנושא.

אך לא בתור "השקעה לעתיד". אלא יותר בכיוון של התפתחות נורמטיבית של סדר העדיפויות ו/או כישורים אצל ילד בן 10+.

אם התחביב הוא צעצוע - לא הייתי משקיע בו הרבה. אם התחביב הוא משהו רציני - הייתי לוקח את הסיכון כל עוד הוא סביר (כמה אלפי שקלים) והבחור רציני למדיי.

אף אחד לא מבטיח שהוא ישאר שם, אבל אם על הדרך הוא ילמד ידע שימושי שיהיה שווה לו ועוד מרצונו - זה טוב מאשר 1000 שיעורים פרטיים שידחפו לו כי הוא "חייב" (בעיני ההורה) לעבור איזה מבחן.

מה ז"א "בחור"- הוא קטן. עוד לא בר מצווה. 

גם רציני הוא לא יכול להיות. אפילו אם הוא מאוד ירצה. (שכחנים, חסרי אחריות, חסרי מוטיבציה וכו')

רוב הילדים לוקחים את המחשב כמשחק. אם לא- אז כתחביב.

ואפילו אם התחביב יכול להניב רווח מסוים בעתיד- זה לא מה שאמור להעסיק את הילד.

לא בגיל כ"כ קטן.

 

אם מדובר ברכישת ידע אז בשביל זה יש ספרים מענינים לילדים בנושא (לאו דווקא שיעורים פרטיים).

אך להשקיע אלפי שקלים על כל שטות שבאה והולכת- פשוט לא מציאותי. (אא"כ שתלתם בגינתם הפרטית עץ המגדלת כסף חופשי. בנוסף ילד גם לא אמור להרגיש שכל מה שהוא רוצה- יש לו. החיים לא מנהלים בצורה הזו).

 

לכן עדיף לחכות כמה שנים (4-5). לראות האם התחביב נהפך לרציני או שנישאר בגדר שעת שיחרור וכיף.

 

בקיצר-

העיקרון הוא לא לתת לילד הרגשת עול ו/או מחויבות כלשהי כלפי תחביב אחד. אלא לפתח מגוון רחב של כישורים ותחביבים.

לדעתי- לקנות מחשב לילד בגיל 7 זו התעסקות רבה מידי בתחום אחד.

גם אם לך זה הצליח מאוד ומשמש אותך כיום כעסק מכניס.

זו הצלחה ספיציפית אישית שלך. לאו דווקא מתאים לכל ילד אחר. 

 

כמובן שזו דעתי האישית בנושא וישנם מגוון רחב של דעות למגוון של ילדים ודרכי חינוך.

חלקם באמת לא ראויים ליחס הזה, אבל מי שהוכיח עקביות תקופה מסויימת וסקרנות בריאה כמו גם ניצול זמן סביר (כלומר - שימוש במחשב של הבית לצרכים רציניים ולא למשחקים דביליים), אני חושב שאני מוכן להשקיע.

 

יש כרגיל סיכון שהוא לא ימשיך עם זה, אבל מנסיון - הרבה פעמים מישהו אחר בבית "נדלק" על הרעיון גם אם האדם המקורי נטש אותו וגם אם לא (יש לי שני אחים כאלה).

 

מי שמתנהג כמו ילד גדול - אני אתייחס אליו כאל ילד גדול גם יהיה בן 8, והפוך אם יתנהג אחרת.

 

 

אבא שלי למשל "נתן לי" בזמנו את כספי הבר מצווה (סכום של 5 ספרות לפני כ-13 שנה) ואת החוברת של הבורסה כדי לבחור במה להשקיע את הכסף הזה.

סוג של טבילת-אש ראשונית בשוק ההון. אם זה עלה לו הרבה כסף? כן, אם זה היה יעיל כלכלית? בוודאי.

הידע הנרכש בשוק ההון (ובדיעבד גם הימור נכון של ילד שלא הבין כלום אבל הצליח לו) היה שווה יותר מכל הכסף שהושקע ואותו קיבלתי אחר כך לחשבון הפרטי שלי כשהוכחתי שאני יודע לנהל אותו.

 

בת דודה שלי לעומת זאת, קיבלה סכום אחר (בערך חמישית) - ובזבזה אותו תוך חודשים ספורים.

 

 

כסף לא גדל על העצים, אבל עצמאות וידע שווה יותר ממה שנדמה לך.

סכום שנראה לך גבוה מדי (כמה אלפי שקלים, אפילו 10K) חוזר די מהר ברגע שהוא מתחיל לעבוד. תחשבי כמה עולה שנה אקדמאית או ללמוד מקצוע בחיים "האמיתיים".

 

שיהיה.

 

אני אישית לא מאמינה בשיטה הזו.

כלומר- אני מאמינה בפיתוח הביטחון עצמי/יכולות/כישרונות וביניהם גם אחריות ועצמאות. 

אך לכל הנ"ל יש את הזמן והמקום שמתאימים להם.

לא משנה עד כמה אסמוך על ילד בן עשר להשגיח על אחיו בן השנתיים. לא אניח לו להשתמש בסכין חדה.

כך גם לגבי השימוש במחשב (מושגח), התעסקות עם שוק ההון (לא מתאים לילדון בגיל בר מצווה שאין לו כל ערך לכסף) ותחומים ונוספים שדורשים בנוסף לידע גם בגרות והתמדה.

 

לדעתי לתת לילד בגיל 13 סכום בן חמש ספרות היא טעות בדרגה ראשונה:

א- ילד לא צריך סכום כזה בחשבון בנק שלו.

שלוש ספרות יספיקו בכדי לרכוש ידע בשוק ההון ואחריות על ניהול חשבון בנק עצמאי.

ב- בגיל הזה אין לילדים (בדר"כ) אחיזה במציאות. ז"א- מבחינתו מאה שקל זה המון. ילד עד גיל מסוים אינו מבחין בין 1000 ש"ח לבין עשרת אלפים ש"ח. מבחינתו מדובר בסכום גדול. לא מעבר לכך.

ג- האחריות העצומה אינה מתאימה לגיל הילד ולהתפתחותו.

ואם הוא אינו מבין את גודל האחריות- אז גם ההתעסקות בשוק ההון/הימורים וכדומה אינם מתאימים לגילו.

 

כמובן שעובדה זו משתנה מבית לבית. ישנם משפחות שרגילים לגלגל סכומות גבוהים ומבחינתם סבבה לתת לילד להמר על סכום גבוה. ויש כאלה שנאבקים על כל אגורה.

 

אגב- שנת אקדמיה (כולל מלגות וכו') יכולה לעלות גם 0 שקלים חדשים. כך שאין נפקא מינה במקרה הזה.

 

אין לי בעיה לתת לנער/ה בני 15 ומעלה כלים חיוניים בכדי להתפתח מבחינה אישית. וזה כולל מחשב+אינטרנט ו/או חוגים יקרים בנוסף לחומרים אחרים.

 

אני מודה להורים שלי שבחרו שלא להשקיע יותר מידי כסף בתחביב כלשהו שהיה לי בילדותי. כמובן שלא חנקו אותי מבחינת העתיד. אלא שמחו עם כל התקדמות אפילו כשהיא סתתה מהכיוון הרצוי.

כיום אני מרוויחה יפה ועוד הספקתי בעבר להגיע לסכום שיכסה את כל ההוצאות + מחשבה לעתיד.

כל זאת מבלי להפוך את התחביב למקצוע ואף לעסוק בו רק מתוך בחירה ולא מתוך כפייה/צורך.

הרגילו אותנו שנערים בני 15-16-17 הם ילדים מגודלים, ולא אנשים אחראיים.

אני לא מוכן לקבל את הטענה הזו (בתנאי כמובן שהאדם ראוי ליחס הזה. יש כאלה שלא)

 

לגבי סכום גדול

- אי אפשר לפתוח חשבון בנק בגיל הזה על שם הילד, רק לתת לו את החוברת/האתר של הבורסה כדי לחקור.

(בשביל "לשחק" בניירות ערך, אפילו סולידיים, צריך כ-6000 שקל פר נייר אחרת העמלות שוחקות את התשואה).

זה מגדר את הסיכון אני מנחש מבחינתך.

שוק ההון זה לא הימורים, בטח שלא אג"חים סולידיים. הסיכוי של טעות של הילד הוא להפסיד (בד"כ) כמה אחוזים לפה ולשם אם טעה בהשערה שלו על השוק, כמו כל משקיע אחר.

 

את מתייחסת לזה כאל הימור. אני מתייחס לזה כאל השקעה לעתיד. עד לשנים האחרונות וריבית האפס אפשר היה בהשקעה סולידית יחסית להכפיל את סכומי הכסף תוך כעשור (6-7-8 אחוז לשנה לא צמוד), ובניכוי אינפלציה להגיע בערך ל-150% מהערך המקורי, אחרי מס.

זה לא קיים היום, אבל היה קיים בעבר.

עשור בין גיל 13 לגיל 23 זה המון שנים של ריבית. את כנראה לא מבינה עד כמה.

 

 

אף אחד לא צריך לחנוק שום דבר. צריך לאפשר ולעודד ולדעת שלפעמים יש נסיגות וחרטות, ובגיל הזה זה בסדר.

 

 

 

 

 

קרא שוב.

התגובה שלי התעסקה בילדים עד גיל 15. (תלוי בנסיבות ובילד/נער).

 

לדעתי העסק מתחלק לשלושה נקודות עיקריות:

ידע-מומחיות

אחריות-בגרות

וחינוך.

 

לגבי הראשון- 

אני מניחה שבמשפחה שלך התעסקות בשוק ההון הייתה עינין ידוע ומקובל. כך שלערב אותך בעסק היה רק עינין של זמן. אחרים נמנעים מלעסוק בתחום. ואם כן- מדובר במגעים מינימלית עם השוק.

כך גם לגבי מקצועות מסוימים.

הורים שמתמחים בתחום מסוים לא יהססו לחשוף את ילדיהם לתחום ואף יעודדו התפתחות באותו הכיוון. וכן להפך- הורים ללא ידע ו/או התמחות במקצועות שהילדים מגלים בהם עינין יותר יהססו לתת לילדיהם יד חופשית.

 

לגבי השני-

כמו שכתבת זה סוביקטיבי ותלוי בילד עצמו. כמובן שעידוד עוזר אך גם זה עינין מוגבל. (לא אצפה מילד בן שנתיים לגלות בגרות של בחור בן 20).

אני אישית לא מצפה מילד בן 13 להבין את ההשלכות של מעשיו ו/או לעסוק בבורסה. מעדיפה להשאיר את זה לגיל יותר בוגר. (ואחראי).

 

לגבי האחרון-

שני הסעיפים הנ"ל קשורים בצורה ישירה לדרך החינוך בבית.

אם ההתעסקות במקצועות (מחשבים, יצירה וכו') היא עינין של תחביבים נטו. אז כמו שאמרתי זה פתח להיחשף לכמה שיותר מקצועות ותחביבים ומילוי פוטנציאל גבוה יותר.

אם ההתעסקות היא במבט לעתיד ופחות על ההווה- אז המקצוע הוא איזו אינדיקציה להכנסה עתידית וכמו כל השקעה אחרת- היא משתלמת (תלוי בנסיבות).

כאן באמת מדובר בשתי גישות שונות. אין אפשרות להעדיף אחת על השניה. איך אומרים? חנוך לנער על פי דרכו. מה שמתאים לכל ילד.

 

כמובן שהכל תלוי ביכולת הפיננסית של ההורים. אני מאמינה שמשפחה בת 6 נפשות המתגוררת באיזו המרכז ומשתכרת סביבות 4,000 ש"ח בחודש לא תתיר לעצמה מותרות באותה רמה כמו משפחה אחת עם יותר אמצעים.

 

בגלל אותם "נסיגות" לא כדאי להשקיע יותר מידי בתחום מסוים. כמובן שאם הכסף זורם סבבה. אבל גם אז ישנם שיקולים חינוכיים.

זה נכון שאם הילד לא מתעניין/לא מבין בזה - אין מה לתת לו להכיר את זה. הוא ינסה למשוך את הכסף לשטויות וכמובן חבל.

 

מי שמתעניין - לעודד. מי שלא - לעזוב לנפשו.

 

 

תחביבים זה חשוב גם אם הילד עוזב אותם אחר כך. לפעמים הידע נשאר ועוזר לאחר שנים בבחירת מקצוע (גם אם מדובר בבחירה שלילית!) ולפעמים זה נשאר בצד עד שפתאום צריך את זה מסיבה אחרת.

 

 

_________________________

 

משפחה שגרה באזור המרכז ומשתכרת 4000 שקל בחודש לא צריכה לגור באזור המרכז.

אם המשכורת לא שווה את זה, אפשר לשכור דירה ב"חור", להרוויח שכר זהה או נמוך יותר ובתור בונוס לקבל פטורים והנחות של משפחה מעוטת יכולת.

 

מזל טוב..

תזכיר לנו עוד חודש..

אבל על הדרך למדתי המון ידע שימושי,שהיה הבסיס שלי אחר כך.

איזה פדיחה לאייל גולן! הערבים קלטו שהשירים שלו ערבים אז הם השתמשו בהם!!! כנראה הוא קלט שזה פדיחה אז הוא תבע זכויות יוצרים והוריד את זה מיוטיוב...

http://www.kikar.co.il/182380.html

בס"ד

 

ואנחנו קמנו ונתעודד, ואנחנו קמנו ונתעודד, ואנחנו קמנו ונתעודד, ואנחנו קמנו ונתעודד".

 

אבל באמת, שירים שמגדירים או מאפיינים אותי? זה חתיכת אתגר..

1: עד מחר, אביתר בנאי

2: מתוך שינה, שולי רנד

3: רצוננו לראות את מלכנו, אברהם פריד

4: מישהו לרוץ איתו, דניאל סלומון

5: לראות את האור, אפרת גוש

1. רסיסי לילה של ביני
2. ניגון הבעל שם טוב השקט..
3. אני העבד של הראל טל
4. אהללה אלוקי ואשמחה בו...
5. ארמונו של מלך של ביני....

תכף תקבלו את שלי

בס"ד

 

#הדוב והנחש 

#רק בשביל לקבל חיבוק 

#לא מקום לחלשים 

#אני אחלום לנצח 

#טיפה של אור 

 (מוקדש לירח שמש ובכלל האור שלי)

1. Skycarper- Demi lovato
2. Heart attack - Demi lovato
3. A thousand years- Christina perry
4. אודי דוידי- עכשיו שתיקה
5. גם  כי אלך- ישי ריבו

1. פאות- עדי רן (כן כן. מה ששמעתם).
2. צועקים על אהבה- סינרגיה.
3. מבול- קרן פלס.
4. Animals- Maroon 5.
5. Mean- Taylor Swift.

בחלל הפנוי נאבק בעצמי 
מערבולת החושים שוטפת אותי 
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק 
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק 
קסם לא יבוא לעומדים מהצד 
לא ייפול מן השמיים ברגע אחד 
מה לך נרדם עם הראש רק לשם 
אתה כבר נמצא אתה נמצא כאן 
ריק מעלינו נשארנו רק שנינו 
ורק מה שבינינו זה מה שיכול להאיר מלמעלה 
ריק מעלינו נשארנו כאן שנינו 
ורק מה שבינינו זה מה שיכול להמתיק את הלילה

 

 

אני רודף אחר חוקיך, מחד 
מאידך תשוקתי אותי רודפת. 
בוש ונכנע אבוא בשעריך. 
והלילות הארוכים והבדידות והשנים, 
והלב הזה שלא ידע מרגוע. 
עד שישקוט הים, עד שינוסו הצללים. 

לאן אלך, אנה אפנה, כשעיניך מביטות בי 
איכה אברח, איך לא אפנה? 
בין אמת לאמת, בין הלכה למעשה 
בין הימים ההם לזמן הזה. 
בין הנסתר לנגלה, בין העולם הבא לעולם הזה. 

רודף אחר חוקיך, מאידך תשוקתי אותי שורפת 
עזה כמוות איומה כנדגלות 
הלילות הארוכים והבדידות והשנים 
והלב הזה שלא ידע מרגוע 
עד שישקוט הים, עד שינוסו הצללים-השיבני! 

לאן אלך, אנה אפנה...

 

כלום זה לא סתם 
לא תשֹבע לא תשֹבע העין לראות 
בתענוג עיוור אני רץ לאט במקום 
כאילו סתם מדרכה רטובה 
עיתונים מאתמול 
לא לא אשכח 
תהום 
ואותך קוראת לי לחזור 
שלחת לי אור אחד גדול 
ביום בהיר אפשר לראות 
אור אחד גדול 
ביום בהיר אפשר לראות עד אינסוף 
דילגת איתי בלי ליפול 
מעל אבנים חלקות 
לא לא אשכח 
תהום 
ואותך קוראת לי לחזור 
שלחת לי אור אחד גדול 
ביום בהיר אפשר לראות עד אינסוף

 

 

ולבסוף, שיר שלא נמצא ביוטוב, מרדכי יצהר מתוך הפרויקט של הרב פרומן:

 

פתאום היא חתכה את דברי. 
די! 
תפסיק לפנק את עצמך 
תפסיק לרחם על עצמך 
ברחמי-אין-קץ. 
תדע שיש מקומות אסורים 
שלעולם לא תגע בהם. 
החכמה האין-סופית היא לדעת 
שיש גבול. 
יש גבול 
כמו התכלת המתוחה בלי-תכלית 
מקצה האופק ועד קצהו.

בס"ד

 

אתה יודע מה שאתה צריך למתן לי? (מלשון לתת לי במתנה?)

את הספר הזה

 

למרות ש

בעצם

אבל

נחשוב עלייך.

 

אני רק רוצה להבהיר פה נקודה - שלחתי לך את השיר הזה לפחות פעמיים!

 

(סחטיין על החתימה |חש מחנך מוצלח| )

רצוננו לראות

מוחין דקטנות

אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה[של פריד, במחרוזת עם אנעים זמירות]

לפרוש כנפיים

אהללה אהללה

1. ממך אליך -פורת נוב

2. בן אדם- ביני והישלצ (מרגיש בוגר זקן)

3. לאהוב את עצמך- ברי סחרוף

4. אנה אפנה- ארז לב ארי

5. נחשוב בהמשך..

ממ...

 

אני יודעת, אני אבחר ואחרי זה אגלה דווקא חמישה שירים אחרים שיותר מתאימים...אבל שווין אפשר לחשוב

 

 

תחשוב טוב-אודי דוידי

 

אשר בחר בנו

 

עם אחד-ארי גולדוואג

 

הגיע זמן הגאולה-אהרון רזאל

 

שברי אדמה-סיני תור

http://ccs.infospace.com/ClickHandler.ashx?ld=20151007&app=1&c=clearch2&s=clearch2&rc=clearch2&dc=&euip=95.86.106.241&pvaid=f78da2b0884b41e2aa04c84addfef732&dt=Desktop&fct.uid=700270e7d5ad485384478193641b3855&en=HBV1x9K0sDpwFlfte6MecX1cqOTcn7uXet6JMSnvyKfaIxqj2WqC%2bw%3d%3d&du=www.youtube.com%2fwatch%3fv%3desdW6I-FfB8&ru=http%3a%2f%2fwww.youtube.com%2fwatch%3fv%3desdW6I-FfB8&ap=1&coi=771&cop=main-title&npp=1&p=0&pp=0&pct=http%3a%2f%2fpartner.clickserver.com%2fClickHandler%3fparterCustomParamter%3dvalue1%26secondParameter%3dvalue2&ep=1&mid=9&hash=CCBBCFF36E0114ED6E57726C8CE0B081

 

 

אלו שירים שמאפיינים אותי, לא בהכרח השירים שאני הכי אוהבת/שומעת הרבה...

כאיל תערוג

אחת שאלתי מאת ה' (יש אחד שקט)

טוב להודות לה'

שיר בעיפרון (סתם שיר ממש חכם...)

1. מי אמר-רוני דלומי

2. תשליך-עידן עמדי

3. לכל מי-גד אלבז

4. אין פה מקום-עידן רפאל חביב

5. ציון-בוצר (המבין יבין)

2. של נעלך וכרום זולות של ורשבסקי
3. איזון של חנן המלך
4. זכריני נא כי זה מתאים לי ברוח הימים
5. לא יודעת, אני אחשוב

(אז אוספת זרדים של כוחות ישנים

ומתעוררת אל

טעם מתערבב בפה

טעם-כדור, טעם-כדור

ולכל רגש כדור משלו

וטעם משלו

שאומר לו:

גדל)

וכבר תכננתי לא להגיע... ועכשיו אמרו לי שיש שבת אולפנאא... אוף

 

@shira935

שלא ...מזה השאלה הזאת?!

 

...

אבל זה לא ביצפר.

זה המדרשת האהובה שלי.

סיקרנת אותי. בואי לאישי.

בס"ד

 

ואני אפילו לא לומדת יותר

מי מחכה ללימודים?

 

אני גם רוצה גשררר

 

 

מיום כיפור לסוכות ומשמחת תורה לחנוכה..

לא גאוני?

למרות שאני ממש מחכה לפגוש תחבר'ה

מאשר בתיכון ..  

ללימודים לא!!!!!!!!!!

לא רוצה לחזור

אבל זה רק כי יש עוד שבוע

יום לפני אני לא יודע מה תהיה התחושה

נקווה שגם אז

בעקבות אי אלו טעויות הוצרכתי להבהיר שכל קשר ביני לבין ההוא גברא מקרי בהחלט! זה לא אני!

כנראה מישהו חמד לצון והחליט לעבוד על כולם שפתחתי חדש. אמרתי שאני לא פותח עוד עד סוף בין הזמנים אז אני לא פותח! לא הפרתי את ההחלטה, והניק החדש לא קשור אלי!

ההוא גברא, פעם הבאה תהיה יותר אמין.. זה נראה לך הגיוני שאני אתייג את עצמי בכל ההודעות שלי? כל הודעה שלך נגמרת עם תיוג שלי... אני לא עושה את זה. זאת ההוכחה לכולם שזה לא אני. אני גם לא נלחם על להראות נוכחות בכל מחיר גם כשזה לא קשור, כשאני פותח פצלש, אני פשוט משתלב יפה ובשקט.

 

עוד מעט אני אשים בחתימה שלי את הרשימה של הפצלשים שלי כדי שלא יהיו עוד טעויות.

 

 

 

 

נ.ב.

יש לך שם גועל נפש לניק הזה. אני לעולם לא הייתי שם אותו.

ומעכשיו אין יותר שום יחס לההוא קבבא

כתבתי בחתימה שלי את רשימת הפצלשים ורק מה שכתוב שם זה שלי. ההוא קבבא, תצעק עד מחר שאתה פצלש לי, זה כבר לא אמין.
נ.ב. שונא טרולים.

גם מי שלא מבין אידיש, האידיש זה החלק הקורע!!!!!!!!!!!!!! 

 

אני רק חצי מזה. אבל עדיין מקפצצת באןשר